מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מפולין לארץ ישראל באונייה

השוק במאה - שערים בשנות ה-50
רשימות מועמדים לקבלת סרטיפיקטים
ילדותי ב"מאה- שערים"

העליה לארץ

נולדתי בשנת- 1930, בוורשה שבפולין. עלינו לארץ לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשנת 1935, הייתי בת חמש כאשר עלינו ארצה. היה אז השלטון של האנגלים בארץ – המנדט הבריטי. הם לא נתנו לאנשים רבים להיכנס לארץ, והיה רק אנשים בודדים שקיבלו סרטיפיקט להיכנס לארץ.

סרטיפיקט, היה הכינוי שניתן לאשרת העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. רישיון העלייה חולק על פי מכסות שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה הציונית. הפלגנו באוניה לארץ ישראל, לקח לנו שבועיים. הגענו לחיפה, ומשם לירושלים.

תקופת ילדותי

ילדותי עברה עלי ברחוב "מאה שערים" שבירושלים. ("מאה שערים" היא שכונה חרדית ותיקה במרכז ירושלים, בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה. רחוב "מאה- שערים" הוא הרחוב הראשי של שכונת מאה שערים בירושלים). אני זוכרת שהיינו משחקים בקלאס ובחבל וגם עם הקליפה של התפוז. הילדות שלי הייתה מאוד שמחה. כשגדלתי למדתי תפירה, ואחרי שנישאתי לימדתי קורס – תפירה לבנות.

מלחמת השחרור

אני זוכרת את מלחמת השחרור בירושלים. היה זה בשנת 1948, מיד לאחר קבלת תכנית החלוקה של האו"ם, עת תקפו ערביי ארץ ישראל את היישוב היהודי בארץ ישראל כדי למנוע את יישומה של תכנית החלוקה של ארץ ישראל. אני זוכרת שירדנו הרבה למקלט, שהיה מתחת לשתי הקומות בבניין שלנו. קיבלנו מנות של לחם על- פי תלושים. הייתה אז מדיניות הקיצוב  שזכתה לכינוי תקופת הצנע (תקופה של צמצום במזון) בישראל. היה בעיקר הגבלה על רכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. היו גם הגבלות על כספים שניתן לקחת לחו"ל – אזרח ישראלי שיצא לחופשה באותה תקופה יכול לשאת עמו רק מעט דולרים. בהמשך עלו אף הצעות להגברת המדיניות בדמות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד.

שכונת "מאה- שערים"

ליד הבית שלי היו ישיבות שנקראו בשמות של הישיבות שהיו לנו בפולין. היה הרבה קדושה בשכונה. ניהול השכונה הופקד בידי ועד אשר מנה-7 חברים ואכף את התקנון הנוקשה של השכונה. בצד הקפדתו היתרה על ניקיון השכונה וקביעת תקנות באשר לניקוז מים באמצעות מרזבים אל בורות המים, דאג הוועד גם לשמר את אופייה האדוק בתקנות מסוג "אסור להשכיר דירה למי שאינו מוחזק לישראל כשר". כדי למנוע חשש שברבות הימים ישתנה אופי האוכלוסייה, נקבע מראש כי התקנות הן לדורות ושאין לשנותן. השכונה הייתה מורכבת בעיקר מחרדים המשתייכים לזרמים שונים, בעיקר חסידים וליטאים, וכוללת עשרות ישיבות, בתי כנסת וכוללים. לצד נוכחות של החסידויות הגדולות, כגון חסידות קרלין, מהווה השכונה גם מעוז של החסידויות המשתייכות לעדה החרדית: תולדות אהרן, תולדות אברהם יצחק,סאטמר וכן נטורי קרתא. קבוצות אלה מוכרות בהתנגדותם החריפה למדינת ישראל ולציונות. הן בחרו בדרך חיים של הסתגרות והתבדלות, כמעין "גטו" מרצון. אנשי העדה החרדית מארגנים לעתים הפגנות וצעדות כנגד "השלטון הציוני" ואי שמירת השבת בעיר. אהבתי מאוד לגור בשכונה הזאת בילדותי.

הזוית האישית

בת – עמי שקולניך משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי עם ציפורה ומתעדות ביחד סיפור.

מילון

סרטיפיקט
סרטיפיקט היה הכינוי שניתן לאשרת העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. רישיון העלייה חולק על פי מכסות שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה הציונית.

מלחמת השחרור
התחילה מיד לאחר קבלת תוכנית החלוקה של האו"ם, בשנת 1948, עת תקפו ערביי ארץ ישראל את היישוב היהודי בארץ ישראל כדי למנוע את יישומה של תוכנית החלוקה של ארץ ישראל.

ציטוטים

”"השם הוא המלך ואני עבדו"“