מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מעלייה מסובכת למעברות בארץ

חנה, יונתן ונועם
שטיח מעיר מולדתי-פרס
ההתמודדות עם קשיי העלייה והקליטה

אני חנה נולדתי בפרס בשנת 1949, ועלינו לארץ בשנת 1950. לקחו אותנו "לשער העלייה" בפרדס חנה, והיינו שם בערך שנה בתוך אוהלים בלי עבודה ופרנסה והיינו צריכים להתקיים ממה שהיה לנו מחוץ לארץ, ממש חיינו מהיד לפה. ואז בחורף הראשון של חודש שבט ירדו המון גשמים, והאוהלים עפו באוויר ונשארנו בלי קורת גג בתוך שלולית מים בקור, בגשם וברוחות!
ואז באו חיילים ואספו את כל הילדים הקטנים לבית ספר והבית ספר שימש לנו בתור מחסה. אחרי שהיינו שנה באוהלים בשער העלייה בנו לנו צריפים במעברת "עמישב" שבפתח תקווה והיינו שם עשר שנים וגם לא היה פרנסה ועבודה וגם אפילו לא היה לנו ברזים, ואחיות שלי היו הולכות להביא מים במרחק רב מאוד…
 
בצריפים שגרנו לא היה חשמל, ולא גז, והיינו מבשלים על פתיליות והתאורה שלנו בלילה הייתה עששית, והיה לנו שירותים צבאיים, מקלחת, וברז בשותפות עם השכן שלנו. במשך הזמן שגרנו בצריפים, אבי עבד חצי יום כמשקם ואמי עבדה בכל מיני עבודות מזדמנות. אנחנו הבנות היינו הולכות לעבוד גם כן.
 
אחרי עשר שנים בשנת 1961 בנו לנו בתים בגודל של שניים וחצי חדרים שעד היום אנו מחזיקים בבעלות הדירה. במשך הזמן ההורים הזדקנו ולאחר זמן מה הוריי נפטרו והדירה בבעלותנו ואנחנו משכירים אותה.
 
לפני 43 שנים עבדתי בתפירה, והכרתי שם חברה שהכירה לי את בן הדוד שלה, ואחרי 3 חודשים התחתנו. גרנו בתל אביב בדירה בת חדר וחצי. נולדו לנו שם 3 ילדים שאחד ישן במיטת תינוק, אחד בלול, אחד בעגלה ואנחנו ההורים ישנו על הספה.
 
ה' עזר לנו ואחרי 3 שנים עברנו לדירה של 3 חדרים דרך משרד השיכון עם משכנתא, ואחרי 5 שנים עברנו לדירה בת 4 חדרים ושם נולד לנו עוד ילד אחד. במשך כל הזמן הזה בעלי ואני עבדנו בעסק משפחתי בכלי בית. ואחרי 12 שנים עברנו לנווה מונוסון לבית גדול יותר שאנחנו בנינו ובמשך הזמן הילדים התחתנו ועברו לבתים משלהם ואני ובעלי גרים בבית הזה עד עכשיו.
 
העשרה
שער העליה: "שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה", אך רבים קראו למקום שנים רבות גם "סנט לוקס",‏‏‏בשנת 1958 צורף שטחו לעיר חיפה‏‏.‏"
 
מעברת עמישב: "עמישב הוקמה כמעברה ביוני 1951‏ והיא נקראה בראשיתה "מעברת פתח תקווה". ראשוני המתיישבים במעברה היו עולים חדשים מעיראק, שהיוו לאחר מכן כ-85% מהתושבים. אחר-כך באו עולים מפרס, מרומניה, מאפגניסטן ומתימן‏. עד סוף שנת 1952 הוחלפו כל האוהלים במקום בצריפים שהושכרו לתושבים על ידי עמידר. מעטים מהתושבים עברו לגור במקומות אחרים, ואל המעברה הגיעו תושבים נוספים ממעברות אחרות‏"
תשע"ה

מילון

שער העלייה
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה", אך רבים קראו למקום שנים רבות גם "סנט לוקס",‏‏‏בשנת 1958 צורף שטחו לעיר חיפה‏‏.‏

מעברת עמישב
עמישב הוקמה כמעברה ביוני 1951‏ והיא נקראה בראשיתה "מעברת פתח תקווה". ראשוני המתיישבים במעברה היו עולים חדשים מעיראק, שהיוו לאחר מכן כ-85% מהתושבים. אחר-כך באו עולים מפרס, מרומניה, מאפגניסטן ומתימן‏. עד סוף שנת 1952 הוחלפו כל האוהלים במקום בצריפים שהושכרו לתושבים על ידי עמידר. מעטים מהתושבים עברו לגור במקומות אחרים, ואל המעברה הגיעו תושבים נוספים ממעברות אחרות‏

גונדי
אוכל פופולרי של שבתות ושמחות

ציטוטים

”יגעת ומצאת - תאמין“