מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מסע שורשים לעיר הולדתי קאליש בפולין

אני וסבתא ביום פינוק
סבתא אסתי בילדותה
המסע לעיר היפה בה נולדתי והפסל בפארק

הסיפור שלי קשור למסע שורשים  שעשיתי  לעיר היפה שבה נולדתי, קאליש בפולין.

לאבי חיים, סבא רבה שלך  היה אח ששמו אברהם. אברהם נשאר בפולין עם אישתו ושני ילדיו .

זהו אחד מסיפורי הגעגוע שלי וכפי שסיפרתי אברהם נשאר בפולין עם אשתו ושני ילדיו. הורי עלו לפלשתינה ב- 1934 וקיבלו מאברהם תמונה משפחתית למרגלות פסל יפה בפארק בעיר "קאליש". העיר בה נולדתי. אברהם ומשפחתו נספו בשואה.

כשנסעתי למסע השורשים החלטתי לחפש את הפסל בפארק ולא מצאתי. המדריך הוביל את הקבוצה למוזיאון העיר. עלינו קומה והמדריך פתח לנו חלונות צרפתיים גדולים וביקש שנסתכל לעבר הפטיו. במרכז הפטיו עמד הפסל שחיפשתי. כולנו בקבוצה התרגשנו כי הכרנו את הפסל מהתמונה המשפחתית. המדריך סיפר שלפסל קוראים "מוכרת הפרחים"  וזה הפסל היחידי שנותר בעיר אחרי שהגרמנים השמידו כל אתר. הרגשתי כאילו נס קרה לי. נותר בי געגוע לשורשים ולמשפחה הקרובה שהוכחדה ונספתה בשואה. כולנו בקבוצה התרגשנו ואני באופן אישי התרגשתי מאד בגלל הסיפור המשפחתי המיוחד.

אני מתגעגעת לסיפורים של אבי חיים שסיפר על הוריו ועל עיר הולדתם קאליש, בכל שבת בבוקר. זה היה כשהייתי ילדה בגילך ונהניתי להתכבל בין הורי במיטה חמה ואוהבת. אני מאד מאד מתגעגעת ומתרגשת לספר את הסיפור המשפחתי.

סיפור הגעגוע שלי מתחיל בסקרנות מהיכן נבעו השורשים המשפחתיים שלי. געגוע לסיפורים של הוריי בסופי שבוע, כשהיה חיבוק משפחתי עם המון געגועים לארץ מולדתם פולין. געגוע לנעורים שלהם, למפגש החברים בפארק, לשיט על קנו ובנחל שבחורף קופא והופך לאתר החלקה על הקרח. געגוע לסיר החמין שהובא למשפחה בת שמונת הילדים, ע"י "רבי" שהיה בכור הילדים, מתנור המאפיה המקומית כי לא היה בזמנים ההם תנור בבית.

כך התמלאה סקרנותי לבקר בפולין ובעיר "קאליש", ולהכיר מקרוב את סיפורי הגעגועים של אנשים לארץ מולדתם אחרי שעזבו אותה ואת משפחתם, והחליטו כזוג צעיר לעלות לפלשתינה בשנת 1934. הם היו נחושים לקחת חלק בבניית מדינת ישראל, מדינת היהודים.

 

הזוית האישית

סבתא אסתי: אני מוצאת שהתכנית שנתנה לנכדים, יצקה היכרות מעמיקה ומקרבת ביננו. התוכנית  עזרה לפתח רגש סקרנות וקרבה משפחתית בעלות ערך רב, עם העבר וההווה המשפחתי. שללא התוכנית לא היו מסופרים ברמה הזאת. לכן החשיבות של התעניינות בנוגע למשפחה. כך נבנה סיפור  רובד על רובד והשלים פסיפס אמנות היסטורי. לוליא  ידעתי אותו ונשאלתי עליו על ידי נכדתי אופק, אולי היה נעלם אי שם מבלי לשוב.

אופק: אני מאוד נהניתי מההזדמנות הזו להכיר את הצד של סבתא שלי יותר, גם אני מאוד אוהבת לשמוע את הסיפורים שיש לה לספר, וגם אני חושבת שזו הייתה הזדמנות טובה להכיר את המשפחה.

מילון

קאליש
עיר במרכז פולין. עיר היושבת על גדות הנהר פרוזנה.(ויקיפדיה)

ציטוטים

”אני מתגעגעת לסיפורים של אבי חיים שסיפר על הוריו ועל עיר הולדתם קאליש, בכל שבת בבוקר. זה היה כשהייתי ילדה בגילך ונהניתי להתכרבל בין הורי במיטה חמה ואוהבת.“