מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מסעותיו של סבא יובל

סבתא רחל והנכדה הדר
סבא יובל אהרון בן שנה
גרעין זיקים

סבתא רחל משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתה הדר. סבתא רחל סיפרה להדר את סיפורו של סבא יובל הדובר שפות רבות וכיצד שפות אלו עזרו לו במסעותיו.

סבא יובל נולד בעיר פיאטרה נימאץ, בשם מרצ'ל אהרון בתאריך 4/2/1928.

סבא נולד בבית עם חצר גדולה. במטבח חורף וקיץ. אביו עסק בראיית חשבון ואמו עסקה בעבודות בית למרות השכלתה התיכונית. סבא רבא, הירש וייצמן הקים את הבית הספר העברי הראשון בעיר, בשיתוף ה ג'וינט, בבית הספר הנושא העיקרי היה השפה העברית.

בבית הספר היסודי והתיכון למד שפות רבות כגון: צרפתית, איטלקית ולטינית אשר עזרו לו רבות בחייו ובמסעותיו.

בגיל 16 נשלח סבא למחנה כפייה ברומניה, שם עבד 4 חודשים.

כעשרים מחנות ריכוז הוקמו ברומניה הישנה ובטרנסניסטריה בהם נכלאו אלפי יהודים מרומניה ופליטים יהודים שנמלטו מפולין, מהונגריה וסלובקיה. תנאי החיים של האסירים היו קשים מאוד והם יכלו לשרוד רק על ידי מתן שוחד. נציגי הפדרציה של איגוד הקהילות ואחר של "מרכז היהודים" הושיטו עזרה לכלואים במזון, בגדים ותרופות. מלבד מחנות ריכוז קבועים היו מחנות ארעיים, שבהם שהו אסירים מספר חודשים. אלה שהחזיקו מעמד שוחררו או הועברו לטרנסניסטריה. לאחר פלישת צבאות הגרמנים והרומנים לברית המועצות הורה משרד הפנים הרומני לעצור בני ערובה מבין היהודים האמידים, בעלי מעמד והשפעה, ולכלוא אותם במחנות בתוך ערי מגוריהם. בבוקרשט לא נכלאו בני הערובה אולם חויבו להתייצב יום יום במשטרה. רק באוגוסט 1944, כאשר רומניה שוחררה על ידיי הצבא האדום והצטרפה למלחמה נגד הנאצים, הגיע הקץ למחנות הריכוז ברומניה.

סבא מספר על מחנה הכפייה בקטע קול

בגיל 18 לקח סבא חלק בתנועת השומר הצעיר ברומניה. בתנועה הם הגו את הרעיון של הקמת קיבוץ זיקים בארץ ישראל. ואכן בשנת 1946 החל את מסע העלייה.

התחנה הראשונה הייתה איטליה. סבא יובל, כדובר איטלקית, ייצג את החבורה אל מול הרשויות המקומיות, במכולת, באוטובוסים ובמרחבים הציבוריים. בתור פליט הרשו לו לנסוע ברכבת ובאוטובוסים בחינם.

בתאריך 23.8.1946 הפליגו לפלסטינה (ישראל) בארבע חרויות

"ארבע החירויות" – ההפלגה לישראל – 1946

ארבע חירויות הייתה אניית מעפילים, אשר הגיעה לחופי ארץ ישראל מאיטליה ב-23 באוגוסט 1946. על סיפונה הפליגו 1,024 ניצולי השואה. האנייה נלכדה על ידי הבריטים ומעפיליה גורשו למחנות המעצר בקפריסין. "ארבע חירויות" הייתה אוניית המעפילים הראשונה שנוסעיה גילו התנגדות למעצרה בלב ים. שמה של האונייה נלקח מנאומו המפורסם של נשיא ארצות הברית, פרנקלין רוזוולט, אשר נישא בקונגרס האמריקאי ונקרא "נאום ארבע החירויות"; בו קרא להשתתת החברה האנושית על בסיס ארבע חירויות, המנחות את העולם החופשי: חירות הביטוי, חירות הדת, חירות ממחסור וחירות מפחד.

בקפריסין, שהה סבא במחנה 60. בזכות היותו דובר אנגלית, סייע למחנה אל מול הרשויות הבריטיות והיווה איש קשר לכל צרכי היום יום. המחנות בקפריסין נוהלו על ידי הצבא הבריטי. התנאים הפיזיים במחנות לא היו קלים, המעפילים חיו בצפיפות רבה וסבלו מהעדר פרטיות, בנוסף היו במחנות בעיות תברואה ומחסור במים. המעפילים קיבלו את מזונם מהצבא הבריטי, בעיקר בפחיות שימורים, אך המזון היה דל ולא מגוון. תוספות מזון נשלחו בהמשך על ידי הג'וינט.

באישור הבריטים נשלחו למחנות בקפריסין שליחים מטעם הסוכנות היהודית והג'וינט. השליחים הפעילו את שירותי הרפואה והחינוך במחנות וסייעו בארגון חיי הקהילה. רוב המעפילים השתייכו לאחת מתנועות הנוער וחלק גדול מהם חיו בקיבוצי עליה. הקיבוץ שמש עבור החברים כמעין תחליף למשפחה. פעילות המפלגות והתנועות נוהלה על ידי מזכירות שהקימה כל תנועה. בשלב מסוים הוקמה "המזכירות המשותפת" ובה ייצוג פיראטי של התנועות השונות במחנה.

בשנת 1947, המחנות בקפריסין החלו להסגר. הבריטים שחררו את העצורים. עם קום המדינה בה' באייר תש"ח, מוסדות הישוב העברי התחילו לתכנן את פינוי המחנות בקפריסין. לצורך המשימה לחצו לשחרר את האוניות "פאן יורק" ו"פאן קרסצנט" שהיו עצורות בקפריסין ויועדו להעברת המעפילים מקפריסין לישראל. הכוחות הבריטיים בקפריסין נערכו אף הם להעברת המעפילים מקפריסין לישראל, הכוחות הבריטים בקפריסין נערכו אף הם להעברת המעפילים לארץ ישראל, אך ביוני 1948 השלטונות הבריטיים הודיעו להנהגת היישוב שבעקבות החלטת האו"ם על הפסקת אש מה-29.5.48 ההפוגה הראשונה במלחמת השחרור, לא יורשו בחורים צעירים בגיל גיוס לעלות לארץ ישראל. מאחר שהחוקים שהגבילו עליה בוטלו ב-15 במאי 1948 עם קום מדינת ישראל, לא היה למעשה בסיס חוקי להמשך מעצרם של המעפילים בקפריסין, המחנות בקפריסין נסגרו בפברואר 1949.

סבא הגיע עם כלל העצורים לפלסטינה. תחילה לקיבוץ שמיר שם עסקו בעבודות חקלאות ולאחר הגיעו לקיבוץ זיקים והצטרפו למקימים שכבר היו במקום

בארץ ישראל

קישור למצגת שלנו: יובל אהרון – שפות ומסעות

הזוית האישית

סבתא רחל: ושוב יצאתי לדרך המיוחדת לתכנית הקשר הרב דורי. הפעם הצטרפה למסע נכדתי הדרי בעלת עיני התכלת האין סופיות. הפעם הייתי שלה שעות וימים והיא רק שלי. זמן שחלקנו יחדיו, זמן ששוחחנו רק שתינו זו עם זו. זמן שבו התלבטנו יחדיו רק הדרי ואני. לא על בגד ולא על הצגה, חלקנו זמננו על משהו ערכי שיהיה נחלה לילדיה של נכדתי.

בזכות ההשתתפות בקשר הרב דורי העלנו את סיפורו המופלא של סבא יובל אהרון (המחותן שלי). דרך היחד התעשרנו אנו וכל בני השפחה על אישיותו עולמו וחייו.

יישר כח לתכנית זו המחברת בין הדורות ויוצרת את הקשר להעלאת סיפורי משפחה דרך עיני העבר והווה ומבט לעתיד לימים שעוד יבואו. חוויה מעשירה ומלמדת. יישר כח ותודות מקרב לב.

הדר: סבתא, כתיבת העבודה איתך היתה מאתגרת ומהנה. למדתי עלייך שאת מנהלת עם סבא קשר באימייל בו הוא שולח לך את כל הסיפורים המעניינים שחזרנו עליהם. למדתי שאת אדם מאוד חברתי ומחובר לאנשים אחרים, יש לך את יכולת ההקשבה ויכולת הביטוי בעל פה ובכתב ויכולת לכבד את האדם.

אני אוהבת אותך וגאה להיות נכדתך.

מילון

ארבע חרויות
ארבע חרויות הנה אוניה אשר הביאה יהודים לפלסטינה. האוניה נקראה ע"ש ארבעת עקרונות החירות אשר נוסחו ע"י נשיא ארה"ב רוזוולט ב-1941: חירות הדיבור, חירות האמונה הדתית, חירות ממחסור וחירות מפחד.

ציטוטים

”Sic transit gloria mundi הוא ביטוי לטיני שפירושו "כך חולפת תהילת עולם".“