מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

זה שנולד ליד הים

בת שנה וחצי ליד הים
נולדתי בקיבוץ נווה ים
תולדות חיי

זה שנולד ליד הים – חוה אלברשטיין מילים: רחל שפירא – לחן: משה וילנסקי

"זה שנולד ליד הים,

כבר יש בו משהו שחפי,

המאמץ האינסופי,

לקרוא במים.

ולפעמים הוא הזיה,

של דג קטן או קונכיה

בצהריים".

שמי עדי ישראלי, נולדתי בקיבוץ נווה-ים בתאריך 16/07/43. חברי היו: הבן הבכור של הקיבוץ: דודי היה מבוגר ממני בשלוש שנים. הצעירים יותר: יאיר, אריק וצביקה. ואנחנו הפעוטות: רותי ואני. גדלנו ליד הים ומשחקי הילדות היו קשורים בים ובחול כגון: ארמונות בחול, שחייה בים, שייט בסירה ועוד…

בית הספר

בית הספר היה בתוך הקיבוץ ולנו היה מחנך ומורה בשם דב. למדנו חשבון, עברית, מוסיקה, חינוך גופני, תנ"ך ומולדת. בבית ספרנו לא הייתה תלבושת אחידה, היחסים עם המורים היו מכובדים ולא הייתה בעיה של משמעת ועונשים. הכי אהבתי את שעורי המוזיקה כי למוזיקה היה לי מורה מדהים. בבית אבא שלי אהב מאוד מוזיקה קלאסית ותמיד שמענו תקליטים בביתנו.

הפילוג בתנועת העבודה

בשנות ה-50 היה פילוג אידיאולוגי מפתיע בין קיבוצי האיחוד למאוחד, המתח היה גדול וחמש משפחות עזבו את  קיבוץ יגור והגיעו לקיבוץ שלנו וביניהם משפחתו של יהודה שרת.

תנועת הנוער העובד והלומד

חורף 1958. במסגרת הלימודים ברמת – יוחנן יצאנו למחנה – עבודה בעין גדי. בתיכון המחנכים והמורים שמו דגש בחינוך לערכים כמו: כבוד למבוגר, עבודת כפיים, חינוך לחברה צודקת, צניעות, יושר ועזרה הדדית. שעות אחר הצהריים כל ילד היה חייב לעבוד בקיבוץ בהדרכת מבוגר. אני עבדתי בגינון בהנחית הגננת של המשק.

ממשובת נעורים, תיכון ומקובצת, עליזה וסוערת עברו הימים והבילויים של נערה תמימה ומתבגרת. הבנתי שצריך לאט לאט ובמתינות, לקחת את החיים קצת יותר ברצינות. הורי עזבו את הקיבוץ ועברו לכפר הנוער נעורים. לא עבר זמן רב ובאו שוב ימים סוערים.

שירתתי בצבא ובסופי שבוע הייתי באה לנוח בבית הורי. הכל היה שקט ושלו, אולי אפילו קצת יותר מידי…

לא שמתי לב, שבחיר ליבי בעתיד עשה לי מארב, בניסיון "לצוד" את מי שבחלומו ציפה ואהב. הוא חיפש עלמה עם צמה ונמשים ואצלי הוא יכול היה את חלומותיו להגשים. מיד אחרי הבחנה קצרה ומבט שטוף סקרנות ותקווה, החלה לפרוח לה בעוז האהבה.

תוך מספר חודשים, נקבע מועד לחתונה מיועדת בדיוק ביום שבו לבחיר ליבי יש יום הולדת. התחתנו באוגוסט 1963 בכפר ויתקין. אחרי כשנה נכנסתי להריון מרתק ומסקרן ובדיוק אחרי 9 חודשים נולד לנו בן. בן בכור ממש כוכב שביט ואנו החלטנו לקרוא לו עמית.

בעלי מעודד ואני מתלהבת והמשפחה הולכת ומתרחבת. שלוש שנים אחרי הולדת עמית, בנינו הבכור נולד עוז האהוב השני בתור. ואחרי שבע שנים בעוד ליבי רן נולד בנינו השלישי המופלא ערן. אחרי יותר משנתיים תמימות, אחרי הולדת ערן, נולד הרביעי, בן הזקונים המתוק עידן.

שמות ארבעת הבנים, כמסורת המשפחה מתחילים באות ע' ובכל יום הולדת אנו מרימים לכבודם 4 כוסות יין. עשינו חיים עם בנינו החמודים והאהובים, יחד עם רחמים ובובי הכלבים. טיילנו בארץ בכל פינה מן הגולן החרמון עד בלי די עד היופי וההוד של מרחבי סיני.

בינתיים גדלו 4 הגברים הצעירים לתפארת ומופלא מה שעושה הזמן. בגיל ארבעים הצלחתי לסיים לימודי תעודה במשך 3 שנים באוניברסיטת בר אילן. עשה לי חשק להתקדם והמשכתי בלימודי עבודה סוציאלית… ואני מצפה וטוב ככל שהזמן יקדים לחבורה תפארת של נכדים.

הזוית האישית

זה שנולד ליד הים – ליאור בילי לינדר

מילון

תנועת הנוער העובד והלומד
הסתדרות הנוער העובד והלומד (אז הנוער העובד) הוקמה בשנת 1924 בארץ ישראל, בידי בני נוער עובדים שהתאגדו להגן על זכויותיהם במקום עבודתם כיום עומדת התנועה בשנת התשעים להיווסדה, והיא גדולה ומגוונת. לתנועה מאות סניפים, קינים ומועדונים ברחבי המדינה.

נווה ים
נווה ים (נְוֵה יָם) הוא קיבוץ שהקימו ב-1939 אנשי תנועת הנוער "גורדוניה מעפילים", ושוכן על קו החוף מדרום-מערב לעתלית. הקיבוץ נקרא בתחילה מעפילים, והתמקם על הגבעה שעליה נמצא כיום פארק המים, ולאחר כמה שנים עבר למיקומו הנוכחי. הענף המרכזי בקיבוץ היה דיג באמצעות סירות.

ציטוטים

”בבית הספר ובתיכון המחנכים שמו דגש על חינוך לערכים כמו: כבוד למבוגר, עבודת כפיים, צניעות..“