מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ממרוקו לחב"ד

סבתא חנה בצעירותה
סבא דוד וסבתא חנה חמו
ביום בהיר אחד החליט אבי, אברהם, שאנחנו צריכים לעלות לארץ ישראל

שמי חנה חמו ואני סבתא של חני.

נולדתי בשנת 1946 במרוקו בעיר שקורה, להוריי משפחת כהן. למדתי בעיר רבאט בירת מרוקו במשך שלוש שנים.

ביום בהיר אחד, החליט אבי, אברהם, שאנחנו צריכים לעלות לארץ ישראל. יצאנו ממרוקו לצרפת, ומשם הפלגנו באנייה לישראל. האנייה, שהפלגנו אתה נקראה בשם "ירושלים", זו הייתה אנייה מיוחדת ומפוארת, לא פחות מבית מלון, הייתה בה בריכה יפה והרבה פינוקים, ואפילו קיבלנו הרבה ממתקים מאנשי הצוות של האנייה.

הגענו לארץ ישראל בחודש אייר תשט"ז, 1956. האנייה עגנה בנמל חיפה ומשם נשלחנו ישירות לשדרות. שם גרנו בצריפים בתנאים קשים. לאחר חודש ימים עברנו לבית קבע, שהיה משודרג יותר ועם תנאים יותר טובים. לאחר תקופה של  מספר חודשים, אבי החליט, שאנחנו  צריכים לקנות דירה. לאבי היה סכום כסף שחסך ובנוסף, היו לנו חפצים וציוד שהבאנו ממרוקו, והוא החליט למכור אותם, ובכסף זה אבי קנה דירה.

עברנו לגור בעיר חיפה, ושם אנחנו גרים עד היום הזה. אמי רשמה אותנו לבית ספר דתי, שהיה מרוחק מאוד מהבית. למרות, שבסמוך לביתנו  היה בית ספר חילוני. כי לאמי היה חשוב חינוך הילדים. מאוחר יותר למדתי בבית ספר "בית יעקב" במשך שלוש שנים.

בגיל 17 וחצי נישאתי לבעלי דוד, לאחר שנה וחצי נולדה לנו בת ראשונה, ולאחר מכן נולדו לנו עוד שישה ילדים. ב"ה, ילדים טובים ומוצלחים, כולם מורים ואנשי חינוך וב"ה מצליחים בעבודתם בחיים.

בהמשך החיים, התקרבנו לחסידות חב"ד, וזאת, בעקבות בני משה, אביה של חני, שגר במגדל העמק.

אני מודה לבורא עולם על בני משפחתי, נכדיי וכל יוצא חלצינו.

סבתא חנה ובנה משה

הזוית האישית

חני הנכדה: תודה לך סבתא, נהניתי לשמוע את סיפורך, מאחלת לך בריאות ונחת.

מילון

שדרות
שדרות היא עיר פיתוח שהוקמה בנגב הצפוני , בהתאם למדיניות ממשלת ישראל ולחזון ישוב הנגב במילוני מתיישבים . מיקומה של שדרות נבחר בגבול הרצועה, גם כדי לשמש חייץ חי בין רצועת עזה ובין מרכז הארץ. ראשוני המתיישבים שהגיעו מפרס, עיראק, כורדיסטאן וצפון אפריקה שוכנו במעברת "גבים דורות. ראשוני המתיישבים, שרובם הגדול היו בעלי משפחות ברוכות ילדים, חיו במעברה באוהלים וצריפים במשך מספר שנים, ועברו סבל רב בימי הגשמים ובחורף הקר, ומהחום הגבוה בימי הקיץ הלוהטים, כאשר לרבים מהם לא הייתה העבודה מצויה, ועבודות הדחק שסיפקה הקרן הקיימת ובקיבוצים באזור, לא היה בהם לענות על צרכי פרנסת המשפחות.

ציטוטים

”אני מודה לבורא עולם על בני משפחתי, נכדיי וכל יוצא חלצינו. “