מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ממחנה עקורים בגרמניה למשפחה רחבה בישראל

סבתא חנה וסבא יוסי עם הנכד מתן
סבתא חנה בתקופת הצבא
על העלייה לארץ והתאקלמות בה

סבתי חנה, נולדה בשנת 1948 במחנה עקורים בעיר היידנהיים בגרמניה.

העלייה לארץ

בשנת 1949 סבתי עלתה עם הוריה עלו למדינת ישראל באונייה ששמה "עצמאות". בבואם לישראל נשלחו למעברת עולים בפרדס חנה, שם התגוררו באוהל. אבא של סבתי הפעיל מאמצים רבים דרך הסוכנות היהודית למצוא מקום מגורים אחר, לבסוף עברו לגור ביפו בשכונת חסן בק  בבית של משפחה ערבית שננטש במלחמת העצמאות, מלחמת תש"ח. הבית חולק לשתי משפחות שכל אחת קיבלה חדר ומטבחון. שירותים היו בחצר משותפים לשתי המשפחות. האזור כולו היה הרוס תוצאה של מלחמת תש"ח, הריסות אלו שימשו מגרש המשחקים של סבתי.

בגיל שלוש הלכה סבתי לגן שנמצא על שפת הים ביפו ולכן סיפורי הים וסיפורי הדייגים שזורים בילדותה. בגיל חמש לערך סבתי זוכרת את מכת הארבה בארץ. השמיים כוסו בעננים שחורים של ארבה והם צנחו על האדמה וכיסו הכל.

את כיתות א' וב' למדה סבתי בבית ספר לבנות בשכונת נווה-צדק ביפו. בגיל שמונה עברה עם הוריה דירה לתל אביב, שם למדה בבית הספר היסודי יוסף הגלילי והמשיכה את לימודי התיכון והבגרות.

השרות הצבאי

בשנת 1966 התגייסה סבתא חנה לצה"ל ושירתה בחיל הקשר. בזמן שירותה הצבאי פרצה מלחמת ששת הימים. תפקידה של סבתא היה מאתגר ודרש קשר מיוחד עם יחידות בשטח ועבודה במשמרות 24/7 .

נישואים והקמת משפחה

סבתא חנה השתחררה מהצבא בשנת 1968 והחלה לעבוד  בבנק דיסקונט ביחידת המחשב שרק הוקמה אז. בתקופה זו הכירה את סבי יוסי והם נישאו בשנת 1969. סבתי למדה באוניברסיטה לימודי ספרנות ומידענות וניהלה את מחלקת כתבי העת בספריית בית ברל כעשרים שנה.

לסבתי ולסבי נולדו שלושה ילדים. הבכור אלעד, אחריו עידו, אבא שלי, והשלישית איילה. תחילה התגוררה המשפחה בתל אביב ובהמשך כאשר אבי נולד הם עברו לגור ברמת השרון. כאשר אבי היה בן תשע עברה כל המשפחה להתגורר ברעננה ושם הם מתגוררים עד היום.

כיום סבתי חנה נמצאת בגמלאות. היא מתנדבת בבית איזי שפירא ברעננה ואחראית שם על הספריה של המקום. בנוסף היא מבלה הרבה עם חברים ועם המשפחה בטיולים בארץ ובעולם. והכי חשוב סבתא שלי מבלה גם איתנו הנכדים הרבה מאוד. בשנים בהן משפחתי ואני התגוררנו בחו"ל, סבתי וסבי נהגו להגיע לביקור ויצאנו יחד לטיולים מיוחדים ברומניה וארצות הברית.

הזוית האישית

סבתא חנה: התרגשתי מאוד כשמתן פנה אליי וביקש שאספר לו את סיפור חיי וילדותי. אני גאה מאוד במשפחתי והישגיי, וחשוב לי להעביר את המסר שלי גם לדור הבא.

מתן: נהניתי לשמוע על ילדותה ובגרותה של סבתא חנה ועל חוויות וזכרונות שצברה מהעיר תל אביב. יותר מכל נגעו לליבי סיפוריה כבת יחידה להורים ניצולי שואה.

מילון

מחנה עקורים
מחנות העקורים (1956-1945) היו מחנות שהקימו בעלות הברית המערביות באזורים בהם שלטו בגרמניה, אוסטריה ואיטליה לאחר השואה. במחנות אלו התגוררו באופן זמני כ-11 מיליון עקורים. היו אלה בעיקר רוסים, פולנים, צ'כים, צרפתים ובני אומות אחרות שלקחו הגרמנים הנאצים בשבי ושאותם הכריחו להגיע לגרמניה לשם ביצוע עבודות כפייה. בין עקורים אלה היו כרבע מיליון (כ-3%) יהודים ניצולי השואה. רובם הגיעו ממזרח אירופה במסגרת הבריחה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”לתת לכולם ולכל מי שצריך ובכל דבר שעושים את הנשמה ואת הלב“