מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מלכת אסתר רוקח

שיר ואסתר במהלך הפרויקט
טיול עם הכיתה
הסיפור עוסק בחייה וזיכרונות ילדותה של אסתר רוקח.

 
זיכרונות ילדות 

הורי הגיעו מלוב ואני נולדתי בארץ. גרנו כאמור במושב בן זכאי. היכרתי את השפה שלהם כי הורי לא ידעו לדבר עברית. בהתחלה ההורים גרו בפחונים. אבא שלי עבד כחקלאי במושב, הוא עבד בפרדסים ובמקביל הם עבדו ברפת עם פרות. לא רחוק מהבית היה בית כנסת וגם בית ספר שם למדנו.

שם אמי כריה ואבי בנימין ויש לי אחות אחת ששמה חנה.
תכונותיהם של הורי: הם היו מאוד חרוצים, אכלנו ביום יום קוסקוס ודגים, גרנו בשכונה יהודית, המפגשים של היהודים היו בבית כנסת. עשינו את הקניות בעיר הסמוכה יבנה.  
החברים שלי היו בעיקר מהכיתה עצמה וגם ילדים מהשכונה. תמיד אחרי לימודים נפגשנו ושיחקנו גוגואים וכן קלאס, חמש אבנים ומשחק נוסף ששיחקנו בעיקר בחורף. זה היה עם סכין,  קלאס שממרחק מסוים אנחנו זורקים סכין וזה ננעץ באדמה והמרחק קובע על המנצח.
שם בית הספר שלנו היה "בן זכאי" על שם המושב עצמו. למדנו מקצועות מלאכה, חשבון, עברית, משנה, תנ"ך, גאוגרפיה, מולדת. היחסים עם המורים היו טובים מאוד. מאוד כיבדנו ולא התחצפנו, כי העונשים היו קשים מאוד כמו מכה עם סרגל על האצבעות, או לעמוד בפינה, וגם להשהות אותנו מהכיתה כמו שעושים היום.
היינו בתלבושת אחידה. היו טיולים מדהימים. אהבתי את המורה לוי שהיה המורה לעברית וכל הזמן היה עושה הכתבות בעברית והייתי מקבלת ציון גבוה. פעם הביא לי ספר מתנה על הכתב הנאה ובלי שגיאות כתיב.
הייתי תלמידה טובה ואהבתי את כל המקצועות. היה חדר אוכל בבית הספר שהיה אהוב עליי. היינו קונים בשר, חלב חלבנו מהפרות, ולחם אפינו בבית. בבית המוסיקה הייתה בשפה הלובית, היו מתופפים עם דרבוקות והתלבשו בתלבושות מיוחדות. זה היה בעיקר בשמחות ובחתונות, והגברים נהגו לשיר בשירים מתוך תהילים ושירי קודש. הזמרים היו אנשים מהעם, שהיה להם קול מיוחד והם ידעו לשיר. הם נהגו לרקוד, נשים בנפרד והגברים בנפרד, ולא היה להם ריקודים עם צעדים מיוחדים.
אמצעים ואופני בידור היו אז:1. היו שרים את שיריה של הזמרת אום כולתום. 2. היו משתמשים בתקליטים של כל מיני זמרים גם יהודים, לדוגמא: גועמר, שהיה זמר מאוד מפורסם.
התקשורת היחידה הייתה דואר ישראל. היה בא למושב כל יום אוטו של דואר ואליו היינו מעבירים את המכתבים, בשביל לקבל מכתבים היה נציג אחד מקבל את כל המכתבים ומחלק אותם למקבלי הדואר.
אנשים נהגו לבלות את זמנם למשל: אירוע של שמחת תורה. וגם היינו בתור ילדים קטנים עולים על אוטובוס של המועצה שהיה לוקח אותנו לבית ספר גבעת וושינגטון. היינו נפגשים בשביל לקבל חיזוקים בלימודים ונפגשים שם עם החברים מהכיתה וגם תלמידים מהאזור כולו שלא הכרנו והיינו חוזרים הביתה מאושרים.
 
אהבה ומשפחה
הקשר נירקם בין בני הזוג, בבית הספר ובשכונה עצמה. הקשרים עם הבנים והחיזורים שלכם היו בחשאי ואסור לנו שההורים ידעו מזה. ההורים התייחסו אלינו בצורה קשה, כי הכבוד הוא מעל הכול. בחופשים הם נהגו לקחת אותנו לכמה ימים אצל הדודים וזה היה בשבילנו כיף גדול להיות במפגשים משפחתיים כאלה.
אנחנו לא הכרנו בשידוך. בעלי היה איתי מהגן. חמישה חודשים שהשתחרר מהצבא התחתנו ונולדו לנו 5 ילדים מתוכם זוג תאומים. יש לי כמה נכדים שמאוד קשורים אליי ואני קשורה אליהם, ונקודת המפגש שלהם היום יומית זה אצלי בבית עם ארוחת צהריים ופינוקים                                                                                                        
 
זה הסוד שלי
בתקופה מאוד ארוכה- כשבע שנים- ובסתר מוחלט, הייתי נפגשת עם בעלי. פעם אחת אחותי גילתה וסיפרה להורי. קיבלתי עונש מאוד קשה אפילו מכות מאבא והמעקב אחרי היה קשה יותר.

מילון

מהבולה
דפוק

ציטוטים

”בבית המוסיקה הייתה בשפה הלובית, היו מתופפים עם דרבוקות והתלבשו בתלבושות מיוחדות“