מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מילדות לבגרות

אבא ואורלי
אבא ואחיו
בשנת 1960 התחתנתי עם היפה בנשים עליזה.

אוחנה במשפחה המורחבת שבעה אחים, לצערי נותרו רק שלשה. אבי ז"ל התפרנס במסחר זעיר, הפרנסה הייתה בדוחק ובפרט במלחמת עולם השנייה, בשנות הארבעים החיים היו קשים עם שכננו הערבים שהטרידו את היהודים והיו גם פוגרומים .        

                                     
למדתי בבית הספר העממי אליאנס הלימודים היו בעיקר צרפתית וגם עברית שלימד אותנו מורה דגול מפולין מסיו ק נ ט ר ו ב י ץ, לימד שירים  מזמרת הארץ  כמו פה בארץ חמדת אבות, החמה מראש האילנות וכו' וגעגועים לארץ המובטחת תמיד ייזכר לטוב.
הלימודים ב"לכול מויז נהון "היו קשים מנשוא, המורה מדמואזל אביקסיס  לא חסכה במכותיה לתלמידים אנכי שקבלתי מכות מנה אפיים עם סרגל באורך מ ט ר על היד כאשר האצבעות קמוצות וכל זה מפני שאני תמיד עניתי  ר א ש ו ן  לשאלות ולכן העונש היה לעמוד בפינת בכיתה ולקבל מכות אכזריות על אצבעות ביד. לצערי זאת אחת הסיבות שלא יכולתי לסבול ועזבתי בגיל צעיר את בית הספר וכל זה מדובר בילד בגיל אחד עשרה (ועל זה נאמר – "חוסך שבטו שונא בנו" משלי י"ג).
לימים נהייתי מורה ומחנך בארץ ותמיד נזכר בעבר הלא נשכח מהמורה האכזרית הזאת. התחלתי ללמוד  מקצוע לפרנסת המשפחה . את הבית ספר החלפתי בתנועת נוער ד ר ו ר  השומר הצעיר. ראש השבט הייתה אוגט  שהגיעה בשליחות מהארץ  לקזבלנקה והכינה את הנוער לעליה לארץ. התגבש גרעין  והתקיימו בערבים שירה בציבור שיעורים בעברית בימי ראשון היה מסע רגלי ופעולות צופים אכן הייתה חוויה נעימה לבני הנוער .  
בשנת  1948 אבא ז"ל נפטר ממחלה קשה ועל אימא נפל העול לקיום המשפחה. לזכותה יאמר שהיא נלחמה כלביאה בקיום המשפחה ולזכותה יאמר עם כל הסבל היא חינכה לאחוות א ח י  ם  מיוחדת במינה ואהבת הזולת עם כל הקשיים שהיו .

בשנת ינואר 1949 עליתי לארץ במסגרת עלית נוער עם הגרעין מתנועת דרור לצרפת לבית ילדים להכשרה לעליה לארץ ישראל . שהינו כתשעה חודשים בצרפת, הלימודים בעיקר תורת דרווין שהאדם מוצאו מהקוף ,תולדות החברה והתנועה הסוציאלית כל ימי חמישי התקיים מסדר עם הנפת  דגל א ד ו ם  ושירת ההמנון  של האינטרנציונל. (קום התנערה) לא התקווה חלילה זה היה החינוך הסוציאלי לבני הנוער מצפון אפריקה שבאו מבתים מסורתיים עם טלית ותפילין ביד, נוער ממרוקו מטוניס וטריפולי ועוד זאת הייתה חוויה קשה לבני נוער בגילאי עשר ואחת עשרה בחינוך קלוקל לצערי .

בחודש ספטמבר 1949 עלינו ארצה באנייה  ג ל י ל ה  והפתעתי הרבה מבלי תיאום מראש פגשתי את אימא ואחי את מרדכי רפאל ועמרם על סיפון האנייה אכן הפתעה גדולה, לאחר שלא ראיתי אותם כשנה, הם עשו עליה ושהו כשנה במחנה מעבר בצרפת ,ועלו ארצה באותה אנייה גלילה, את אימה ואחי קבלו סידור על ידי הסוכנות היהודית למעברה בפרדס חנה מחנה  בבית עולים שם שכנו כ 3 שנים המגורים היו ב א ו ה ל  הודי הם עוד צירפו להם משפחה שהיה להם גם  א ז  התנאים היו בלתי נסבלים בחורף היה קר ובקיץ חם חום אימים. זאת הייתה תקופת ה צ נ ע. בשנת 1950 ירד ש ל ג בכל הארץ ובמשקל השלג הרב, האוהלים התמוטטו על יושביהם  

אנחנו הינו מעליית הנוער. את הגרעין שלחו חלק לקיבוץ בית אורן וחלק  לצמח, אני בשלב זה, עזבתי את הגרעין למחנה מעבר האחוזה כעבור כחודש העבירו אותי לבית הספר החקלאי בן שמן  .שם הייתי כ 3 חודשים עלי לציין שתמיד רציתי ללמוד בבית הספר עם ערכים דתיים עברתי למחנה מעבר בכרכור משם הצטרפתי עם קבוצת נוער לבית הספר החקלאי מקוה ישראל למחזור ל"ו בסקטור הדתי במגמה חקלאית, בית ספר עיצב את חיי וכוון עבודתי בעתיד זהו בית ספר שהטביע את חותמו עלי , בערכים דתיים מורשת ארץ ישראל ובעיקר לימודי החקלאות בכל הענפים שעזר לי בעתיד בהדרכה, ביה"ס עיצב את דמותי כבוגר והתווה את דרכי לעשייה שהובילה את כל חיי הבוגרים.

בתקופה זאת  אחרי כ 3 שנים שהייה באוהלים אימא ואחיי קבלו מגורי קבע  בחווסה {בן דור} על יד חיפה בדירה בשלבי בניה, התקנת  דלתות ריצוף חשמל כל פעם נדדו מחדר לחדר בהתאם להתקדמות שלבי הבניה .עקב התלאות האלה אחי מרדכי  ז"ל חלה מאוד ונפטר. אחרי הלימודים במקוה חיפשתי עבודה לעזור בפרנסת המשפחה, עבדתי שכיר בקיבוץ רמת יוחנן כלולן, עד לגיוסי לצבא. לקיבוץ הזה צרפתי את שני אחי רפי בלול ודוד כרועה צאן שעבד בקפיפה אחת עם המשורר והמלחין מתתיהו שלם שהיה מגדולי רועה הצאן בקיבוץ.

מהקיבוץ התגייסתי לצבא בשנת 1954 לשירות סדיר שנתיים וחצי ,את טירונות עברתי בחיל התותחנים בגדוד קרבי  403 קורס מפקד צוות לתותח  155מ"מ , קורס סמלי חת"ם רב סמל סוללה, במילואים שירתי כרס"ר גדודי למעלה מ 10 שנים. בתקופה שירותי בחת"ם (חיל תותחנים) השתתפתי ברוב המלחמות מבצע  ק ד ש  עוד בסדיר ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ועוד. בגיל 51 העבירו אותי לחי"ר בגלל הגיל עד השחרור מצה"ל, לפי תעודת שחרור צוין  את כול אותות המלחמות הנ"ל וכן 31 שנות מילואים.

 

אכן תקופה קשה הייתה . עם שחרורי מהצבא מסדיר כבחור צעיר חיפשתי עבודה ונשלחתי דרך הכוונה לחייל  לקורס כשנה במדרשת רופין כמוסמך להדרכה חקלאית במושבים של הסוכנות היהודית, התקבלנו לקורס אני ואחי רפי כבוגרי מקווה ישראל הקורס במדרשה היה עם פנימייה ולמדנו את כל ענפי החקלאות בתום שנה הוסמכנו כמדרכים לחקלאות, אני נשלחתי  בשנת 1957 להדריך במושב י ש ע י  בפרוזדור ירושלים בחבל ההר אחי רפי נשלח למושב רווחה חבל לכיש כמדריך חקלאי ,לימים היה למעלה מ – 40 שנה המנהל מרחבי באגרסקו ונשלח מספר פעמים לחו"ל  מטעם החברה לצערי הרב נפטר השנה יהי זכרו ברוך. אני כמדריך עבדתי בישעי , במושב זכריה .

 בשנת 1960 התחתנתי עם היפה בנשים עליזה.

בשנת 1965 כל מדריכי הסוכנות בהסכם מיוחד עברו למשרד החקלאות כעובדי מדינה, אני עברתי שה"מ, (שירות הדרכה ומקצוע) ועשיתי הסבה מקצועית כמדריך אזורי לגננות נוף במושבים ובקבוצים שה"מ עברנו קורסים בכול המקצועות כמו תכנון גנים ועיצוב נוף, מדידות, השקיה, גיזום, הגנת הצומח ועוד.

בשנת 1973 משרד החקלאות החליט שכל המדריכים הוותיקים צריכים ללמוד לימודים אקדמאיים כל אחד ומקצועו. שלושה ימים עבודה בישובים ושלושה ימים לימודים. שנה ראשונה מכינה באוניברסיטה בהר הצופי אחרי המכינה התקבלנו לפקולטה לחקלאות  למשך ארבע שנים ב ר ח ו ב ו ת .

אני התמחיתי בענף לגננת נוי בניהולו ד"ר יצחק בירן והוסמכתי עם תעודה לגננות. בתקופת ההדרכה למעלה מ 25 שנה היה לי הכבוד  לתכנן ולעצב נוף במרכזים ציבוריים כמו כל הגינון במלון במושב שורש וכן במלון נווה אילן, במרכז ובבתים הפרטיים כנ"ל במושבים, במושב במרכז כמו ישעי, זכריה, שדות מיכה טל שחר תכנון גינון בבריכה במושב מסילת ציון גינון בכל מושב בר גיורא כולל  אכסניית הנוער, הדרכה בקיבוץ נען נצר סיריני קבוץ חולדה, יישובי גוש עציון מעלה עמוס תקוע עפרה כפר עציון וכ"ו .

בשנת 1986 יצאתי לפנסיה בגיל 51. כפנסיונר צעיר עם אמביציה גבוה רציתי להוכיח את ידע הרב שצברתי במשך שנים במקצוע הגינון וזה בא לידי ביטוי בעבודות בשטח כמו תכנון ופיקוח גנים, ביניהם גני אירועים ומרכזי ספורט.  למדרשת רופין שלשה ימים בשבוע בקורסים של ארגון הגנים וכן רכזתי במשך שבע שנים קורסים בגננות של משרד העבודה כמורה ומדריך בעבודה מעשית במרכז שיקומי באשקלון, לימדתי בגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בגבעת רם.

תוך כדי עבודה עברתי קורס לבוחנים מוסמך מטעם משרד העבודה ובחנתי למעלה משבע עשרה שנה גננים בוגרי קורסים לקבלת תעודה מוסמך לגננות מסוג אחד וסוג שתים,לימים הבחינות עברו ממשרד העבודה לטלדור שהמשכתי כבוחן במקצועות הגננות נוי.                  

המצב המשפחתי

בשנת 1959 התחתנתי עם ע ל י ז ה אישה מקסימה נבונה וחכמה אכן נועדנו ז ה  ל ז ו זיווג מהשמיים החיים בבית שמש היו נהדרים גרנו במקום כעשר שנים ושם נולדו לנו הילדים  .אח"כ עברנו להתגורר בראשון לציון בבית פרטי עם גינה  יפה ומטופחת  שמהווה לנו עונג רב .הבן אבי ממשיך את דרכי בגינות נוי והבת אורלי עושה חייל כמורה. מהילדים התברכנו בשישה נכדים ושני נ י נ י ם וב"ה מצפים לעוד

 

העשרה
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949-1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ. בהמשך עלו אף הצעות להרחבת המדיניות באמצעות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד כהנה וכהנה הצעות. ( ויקיפדיה)

הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ

 

תשע"ו

מילון

צנע- מדיניות הקיצוב
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 19491959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ. בהמשך עלו אף הצעות להרחבת המדיניות באמצעות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד כהנה וכהנה הצעות.

ציטוטים

”הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו“