מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מילדות לבגרות – אפרים יגר

אני וסבא
אני וכל המשפחה
סיפור חייו של סבא אפרים

שמי אפרים יגר, נולדתי וגדלתי בקיבוץ דורות שבשער הנגב. קיבוץ זה היה בעבר קיבוץ שיתופי ולפני כחמש שנים הקיבוץ הופרט. בעקבות כך הרבה השתנה באורחות חייו. השם שלי הוא על שם האבא של אימא שלי שקוראים לה תמר. אימא שלי (תמר) רצתה לקרוא לי בשמי לזכר אבא שלה שנרצח במחנה השמדה אושויץ יחד עם סבתא ודודים שלי. קיבוץ דורות נקרא על שם דב רבקה ותרצה הוז שנספו בתאונת דרכים ליד הישוב נורדיה שבשרון.

למדתי בבית הספר שהיה בקיבוץ דורות מכיתה א' ועד כיתה ח'. מכיתה ט' ועד כיתה יב' למדתי בבית הספר האזורי של שער הנגב.

עם הוריי

לינה משותפת

בתקופת הילדות שלי לא גדלנו בבית ההורים, ישנו, אכלנו ולמדנו בבית הילדים. היינו 16 ילדים במחזור (שכבה), ונתנו למחזור שלנו את השם 'כיתת עשור', מכיוון שכשעלינו לכיתה א' המדינה הייתה בת 10. את ההורים היינו פוגשים כל יום בין ארבע לשבע בשעות אחר הצהריים .בערב ההורים היו לוקחים אותנו לישון בבית הילדים. אנחנו כילדים קראנו לבית הילדים 'בית', ולבית ההורים 'חדר'. התפיסה הייתה שהמטפלות והמורים הם הסמכות המקצועית והם יודעים מה טוב ונכון לילדים.

אחד הסיפורים המוזרים מאותה תקופה הייתה נושא המקלחת: עד כיתה ה' מתקלחים בנים ובנות ביחד כשלכל אחד יש דקות ספורות לעמוד תחת זרם המים עד שהבא אחריו נכנס. מכיתה ה' התחלנו להתרחץ בנים ובנות בנפרד. קבוצת הגיל הייתה כמשפחה מורחבת עבורנו, והקשרים ביננו הילדים עם בני גילנו היו חזקים מהקשרים עם אחינו ואחיותינו. אני זוכר תחושת ביטחון והרגשה שזהו מרכז העולם וכל החיים שמחוץ בחצר הקיבוץ הינם פחות טובים. הייתה זו ילדות מאושרת, מלאת טבע וחופש.

בלילה ב'לינה המשותפת' היו שתי "שומרות לילה", הן שמרו על כל הילדים בכל הכיתות עד כיתה י'. הן ישבו בחדר שבו היה אינטרקום שנקרא 'שמרטף' (מכשיר קשר) שהיה מחובר לכל בתי הילדים וכך יכלו לדעת איפה צריך עזרה. הן גם ערכו ביקורים לאורך כל הלילה בבתי הילדים. היו משחקים מיוחדים ששיחקנו לאחר "כיבוי האורות" כששומרות הלילה חשבו שאנחנו ישנים. במבט מהיום, העובדה שלא ישנו אצל ההורים הייתה נכונה לאותה תקופה שבבתי ההורים לא היו את התנאים לגדל את הילדים, אם כי טבעי היה שילד צריך להיות ליד הוריו לפחות חלק מתקופת הולדתו ועד עלייתו לבית הספר. אני בהחלט אהבתי את הלינה המשותפת, ולכן לא נכון לדעתי לשפוט בעיניים של היום את מה שהיה אז.

בעת שירותי הצבאי, קבלת הדרגות 

סיימתי את הלימודים בשנת 1969 והתגייסתי לצבא בחודש פברואר 1970. השתחררתי מהצבא בדרגת סרן עשרה ימים לפני מלחמת יום כיפור. גוייסתי במסגרת מילואים לחטיבת צנחנים ועד סוף המלחמה הייתי במערב תעלת סואץ.

בשנת 1974 במסגרת הקיבוץ הייתי אחראי על גרעין נח"ל שבו הייתה אישתי לעתיד שקוראים לה אורנה. בקיבוץ נולדו לנו שני ילדים: בת שקראנו לה מור ובן שקראנו לו אילן כי הוא נולד בט"ו בשבט. מור בתי הבכורה נולדה בתאריך 17 לפברואר 1977, ביום בו ניצחה מכבי תל אביב את קבוצת צ.ס.ק.א מוסקבה בעיר וירטון שנמצאת בבלגיה. הלידה הייתה מרגשת. בשנת 1984 עזבנו את הקיבוץ ורכשנו משק במושב כפר מרדכי שנמצא ביישובי גדרות. בשנת 1988 בנינו הקטן דורון נולד.

בצעירותי

הזוית האישית

אופיר: אני וסבא נהנינו לרשום את הסיפור, להיות ביחד, היה לי מאוד מעניין לשמוע על עברו.

מילון

לינה משותפת
לינה משותפת הייתה שיטת חינוך וגידול ילדים, שהייתה נהוגה ברוב הקיבוצים עד שנות ה-80. בלינה המשותפת, ילדי הקיבוץ היו לנים בלילות יחדיו במבנים ייעודיים, שנקראו בתי ילדים, במנותק מהוריהם. בתי הילדים היוו מעון קבע לילדים, בו גם אכלו, התרחצו ולמדו בשנות בית הספר היסודי. ברוב הקיבוצים המשיכו ללון במשותף עד ההתגייסות לצבא.(ויקיפדיה)

ציטוטים

”חשוב להסתפק במועט (צניעות)“