מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מחקלאות במושב להנדסה ומחשוב

סבא שי גוטפריד והנכד עידו
סבא שי במושב
תולדות חייו של סבא שי גוטפריד

צילה וחיים גוטפריד, סבא וסבתא רבתא שלי הם ההורים של סבא שי. צילה נולדה בקולומיאה שבפולין. חיים נולד ביז'ירנה באוקראינה. בנעוריהם שניהם היו בהכשרה לקראת העלייה לארץ לא"י.
 
סבא שי מספר לעידו:
 
עם עלייתם ארצה בשנת 1935 הצטרפו לקבוצה שהתיישבה בירקונה (מושב ליד הוד השרון). שניהם עבדו כפועלים חקלאיים אצל משפחת מקלר, הקשיים היו כל כך גדולים שכשאבי הציע לאמי נישואים לא היה לו כסף לקנות טבעת ומקלר מימן לו אותה. לאחר זמן מה מקלר אמר לאבי שהוא חרוץ ומוכשר מאוד והמליץ לו לעבור למושב ולהיות חקלאי עצמאי, אבי קיבל את העצה מקלר עזר לו להתקבל למושב חרות וסייע לו בקבלת הלוואה לרכישת משק.                                             
 
הפרנסה בחרותאמא עבדה כעוזרת אצל אחד הותיקים ובבית האריזה ואבא עבד כפועל חקלאי ולאחר שעות העבודה במשק.אחרי זמן מה אבא השכיל לעבוד כעצמאי אחרי לימוד מאחרים בענפי חקלאות שונים ומגוונים גידול ירקות, גידול דבורים בכוורות, פרחים, לול ומשתלות עצי פרי לסוגיהם זה היה תהליך קשה מבחינה פיזית כלכלית ומקצועית.אולם הודות לכשרונם וחריצותם הגיעו במשך הזמן לביסוס כלכלי ולמשק מפואר.אבא עודד את משפחתו לעלות לארץ וכתב שהכל טוב למרות  הקשיים אח אחד שלו עלה עם משפחתו והאחרים נספו בשואה. גם משפחתה של אמי נספתה בשואה למעט אחיה שהיגר לארצות הברית לפני מלחמת העולם ה2                  
 
אני שי גוטפריד, נולדתי בשנת 1939 בבית חולים בתל אביב ומילדותי גדלתי במושב חרות, בילדות מאושרת ושמחה, הורי לא שיתפו אותי בקשיים שלהם.

לימודי עד לסיום התיכון 

הורי אמנם לא שיתפו אותנו בקשיים, אך למרות זאת עזרתי להורי בחקלאות אחרי שעות הלימודים כבר מגיל צעיר מאוד. מתקופת מלחמת השחרור יש לי מעט זיכרונות ביניהם את שיירות הגמלים שעברו בגבעת הכפר את שהותו של איש פלמ"ח בביתנו למרות הצפיפות נפל פגז ליד השכנים ורסיסים הגיעו גם לביתנו. אני זוכר, שבחגיגות יום העצמאות הראשון אבא לקח אותי לראות את המצעד בתל אביב   
 
הגן שבו למדתי היה במרכז חרות ליד מגרש הכדורסל של היום. מכיתה א ועד לכיתה ט למדתי בתל מונד בבית ספר שעדיין לומדים בו אך במהלך השנים הוא הורחב והשתנה ללא הכר היינו כיתה מאוד מיוחדת בין היתר למד בה הסופר יהושע סובול שכבר אז בתחילת כל שנה המחנך ביקש ממנו להקריא את סיפוריו מאחר ולא היה תיכון בתל מונד וההגעה לתיכון בכפר סבא או בנתניה הייתה קשה ומייגעת הורי הציעו שאלמד בתיכון החקלאי פרדס חנה שבאותה תקופה נחשב לבית ספר איכותי וברמה גבוה ובנוסף אשלב שם גם חקלאות וגם לימודים לבגרות .
 
בבית הספר למדנו 4 ימים ועבדנו 2 ימים בשבוע (בשבת נחנו) נסענו לחופשה לבית פעם בחודש התחבורה הייתה דלה ומהצומת של כביש 4 בדרך כלל הלכתי ברגל עד הבית. החיים בפנימייה יצרו קשרים חברתיים חזקים, בשנה הראשונה גרנו באולם גדול 20 ילדים ביחד! מהשנה השנייה עברנו לגור בחדרים של 34 ילדים. איתי בכיתה למדו כ – 25 ילדים חלקם נפטרו וביניהם חברי הטוב מרדכי ורבין במחזור שלי למדו הרבה תלמידים מוכשרים שהפכו להיות פרופסורים ואנשים חשובים ביניהם פרופסור דוד מירלמן ממכון ויצמן, ישראל מקוב מנכ"ל טבע לשעבר ומוטי קירשנבאום. חוויה שזכורה לי היטב שתוצאותיה קיימות עד היום:
 
האוכל בפנימייה לא הצטיין בטעמו במילים עדינות, כתחליף נהגנו "לסחוב" אבוקדו ממטע מיוחד שהיה בקרבת הפנימייה הייתה תורנות של חברי לכיתה ומידי פעם מישהו אחר דאג להביא אבוקדו שאותם הבחלנו ואכלנו לתיאבון באחת השבתות בתורנות שלי מילאתי תרמיל באבוקדו והלכתי חזרה לפנימייה המדריך ראה אותי ושאל "מה יש לך בתרמיל" עניתי "גויאבות" (שהיה פרי זול) המדריך ביקש שאפתח את התרמיל וראה מה שראה לקח אותי לשקול את התרמיל והגיש תלונה לוועדת המשמעת של בית הספר שהורכבה מתלמידי הבית ספר כמובן מי ישב בראש הוועדה אם לא חברי הטוב ביותר מרדכי ורבין ז"ל, הוא שאל אותי אם בסדר שעונשי יהיה להישלח לביתי לשבוע ימים ועניתי לו שכן.
 
כשהגעתי לביתי לבשתי בגדי עבודה ועליתי לעזור לאבא במשתלה אבי דווקא שמח ואמר לי "כמה טוב שבאת הביתה יש המון עבודה" בסוף השורה הראשונה של השתילים במשתלה אבי שאל "איזה חופש זה" עניתי לו "תקבל כבר מכתב" את גרעיני האבוקדו שנשארו זרעתי בבית הרכבתי את השתילים מכרתי את חלקם  ו-2 שתילים שתלתי בחצר ביתי השתילים קיימים עד היום ונותנים פרי שאנו נהנים ממנו עד היום.

איך הגעתי לעסוק במחשוב
רציתי ללמוד בטכניון אולם בלימודי פרדס חנה תחומי המתמטיקה היו מוגבלים ופיזיקה לא למדנו כלל לפני סיום שירותי הצבאי אפשרו לי להתחיל בלימודי הכנה לטכניון וגם המשכתי בכך לאחר שירותי הצבאי למדתי בטכניון למרות הקשיים והשלמת החומר בתחומים של פיזיקה ומתמטיקה לאחר שעברתי את הבחינות והתקבלתי
 
בשנתיים הראשונות למדתי הנדסה חקלאית וסיימתי את שנתי השנייה בהצטיינות החלטתי לעבור למגמת הנדסת מים בפקולטה להנדסה אזרחית דיקן הנדסה חקלאית התנגד למעבר שלי לאור זאת ביקשתי פגישה עם נשיא הטכניון ובפגישתנו התנה את המעבר בכך שאעבור את הבחינה בסטטיסטיקה מקצוע שלא נלמד בהנדסה חקלאית ובמקרה שאכשל  אשאר שנה הסכמתי לתנאי ובמהלך החופשה השנתית התכוננתי לבחינה ועברתי אותה.
 
בסיום לימודי התחלתי לעבוד במשרד המהנדסים בלשה-ילון בחיפה לאחר כשלוש שנות עבודה קיבלתי מלגה להשתלמות מטעם משרד החוץ באוניברסיטת delft בהולנד בהנדסה הידראולית במסגרת ההשתלמות הייתה לי בעיה מסובכת והומלץ לי לפתור אותה בעזרת מחשב (לא התמצאתי במחשבים מכיוון שבטכניון שנחשב לאחד מבתי הספר הטובים בארץ לא למדו מחשבים בעת לימודי). ואז למדתי לעבוד על מחשב בשפת algol כשהתכנית נשמרת על סרט מנוקד. בדמן לימודי פרצה מלחמת ששת הימים חזרתי  לארץ ביום חמישי כשלמעשה המלחמה נגמרה וחזרתי להולנד להשלמת הלימודים וקיבלתי תואר  diploma engineer     
 
חזרתי לעבוד במשרד ובמסגרתו הייתי בניגריה ותכננתי מפעלי מים חזרתי למשרד ואז הייתה מודעה בעיתון שמחפשים מהנדסים פיזיקאים ומתמטיקאים ללימודי ניתוח מערכות מחשב התקבלתי ללימודים שנמשכו שנה ובסיומם התחלתי לעבוד בחברה לאוטומציה מתכנות לניתוח מערכות ועד לתפקיד סמנכ"ל בחברה.
 
תכנית הקשר הרב דורי 
משוב של סבא שי
"נהניתי מהעבודה המשותפת עם עידו, במהלך העבודה גיליתי דברים ומסמכים שנשכחו מזמן ושמחתי שעידו היה קשוב לכל סיפורי". 
 
משוב של עידו
"חלק מהתהליך היה לי קשה אבל בסה"כ מאוד נהניתי בעבודה עם סבא, למדתי דברים חדשים על ההיסטוריה וגם על המשפחה ושמעתי סיפורים מעניינים ומצחיקים.
 
2016 , תשע"ו
מורה מובילה אילת שחק

מילון

algol
קיצור של (algorithmic language) היא משפחה של שפות תכנות פרוצדורליות שפותחה החל מאמצע שנות ה-50 של המאה ה-20

ציטוטים

”" אבא השכיל לעבוד כעצמאי אחרי לימוד מאחרים בענפי חקלאות שונים" “