מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מורשת הסבתות

קבוצת התכנית
מהאלבום המשפחתי
הסיפורים עברו מדור לדור וסופרו לי על ידי אמי ששמעה מאמא שלה...

הקדמה

הסיפור שלי יתחיל בתיאור ארועים הקשורים לסבתא רבתא של אמא שלי. הסיפורים עברו מדור לדור וסופרו לי על ידי אמי ששמעה מאמא שלה.

סבתא רבתא שלך היום בת 92. אהבה בילדותה לשבת ליד אמה וחברותיה ולהקשיב לסיפורים על זמנים קדומים. במשך ילדותי וגם כיום שמעתי סיפורים רבים ומרתקים על הסבתות. שהיוו את עמוד התווך של משפחותיהם. גידלו ילדים ופירנסו והשפיעו על חיי הדורות הבאים. ובמידה רבה אנו חיים גם היום לאורם ועל פי מורשתם.

סיפורינו מתחיל בשנת 1880.

סבתא רבתא (מצד אימי) חוה, כשהייתה בת חמש מצאה ארנק מלא במטבעות זהב כשהייתה בדרכה לביתה (משפחתה גרה בעירה גוברוב קרובה לוורשה בפולין). היא לא סיפרה דבר להוריה והחביאה את הארנק.

כשהייתה לה חגיגת יום הולדת שש הוציאה מטבע זהב וניסתה לקנות ממתקים לחברות. בעל המכולת סיפר להוריה שלבתם יש מטבעות זהב. הסיפור שסופר במשפחה שסבתא זו הייתה מאוד מתוחכמת. היא סירבה לגלות בתחילה איפה היא החביאה את האוצר וטענה שהוא שלה. בהמשך כל המשפחה וגם הדורות הבאים נהנו מהאוצר.

סבתא שלי, סבתא יפה נכדתה של סבתא חווה נולדה בשנת 1900. סבתא חווה קבעה עבור נכדתה יפה מי יהיה חתנה וחיתנה אותה בשנת 1918 עם סבא שלי שכבר היה אלמן עם שתי בנות קטנות. את הנדוניה לחתונה נתנה סבתא חווה ובעזרתה לסבא וסבתא שלי את בית החרושת לסודה ואת חנות המעדניה הצמוד לדירה המרווחת של אימי (סבתא הניה).

כדי להבהיר את סדר הסבתות: הראשונה – סבתא חווה נולדה בשנת 1870. השנייה, בתה – סבתא אסתר יהודית נולדה בשנת 1885. השלישית בתה – סבתא יפה נולדה בשנת 1900(היא סבתא שלי ואמא של סבתא הניה). הרביעית – סבתא הניה שהיא סבתא רבתא שלך, נולדהבשנת 1924 והיום היא בת 92.

כל הסבתות שמוזכרות היו נשות חייל שפירנסו את משפחותיהם והינחילו עוצמה והרבה חוכמת חיים שהועברה מדור לדור. ועליהם אני גדלתי ואני מעבירה הלאה גם אליכם הנכדים שלי.

סיפורינו מתמקד בסבתא רבתא שלך – סבתא הניה.

סבתא גדלה בעיירה וישקוב לייד ורשה. היא הייתה האמצעית בין 12 ילדים. 10 בנות ו2 בנים. עברה עליה ילדות מאושרת בעיירה שלווה בה הרוב היו יהודים.

היה נהוג במשפחות היהודיות שהבנות מסיימות רק בית ספר יסודי (כללי). בצהריים היו הולכות לבית יעקב ללימודי יהדות ומסורת. כשסיימו 7 שנות לימוד לא המשיכו בלימודים והשתלבו בעבודה בבית או בעסק המשפחתי. וחלק מהבנות למדו מקצוע כמו תפירה ובמקרה המתקדם הנהלת חשבונות. זאת מפני שבתיכונים למדו בשבתות ורוב המשפחות סרבו שהבנות יכתבו בשבת.

למשפחה היה בית חרושת לסודה ומעדניה צמוד לבית. כל זה הופסק עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בתאריך 1.9.39.

הסיפור של סבתא הניה

סבתא הניה נולדה בפולין למשפחה שמנתה 14 נפשות. כשהייתה בת 15 פרצה מלחמת העולם השנייה. ימים בודדים לאחר פרוץ המלחמה, נשרף בית המשפחה בעקבות הפצצות הגרמנים. המשפחה ברחה מזרחה, והחלה מסע נדודים ארוך שנמשך כ-10 שנים.

הזוית האישית

הדס אדלר מביאה את סיפורה של סבתא יוכי אלדר שמביאה את סיפורי הסבתות לפניה – מורשת הסבתות.

מילון

יהודי וישקוב
התיעוד הראשון לישיבת יהודים בוישקוב הוא מהמאה ה-17. במהלך המאה ה-19 גדל היישוב היהודי בעיר, והיווה כ-70% מכלל תושביה, כאשר צביון הקהילה בעיר היה חסידי. בשנת 1918 פרעו ביהודי העיר יחידות הצבא הפולני שנכנסו אליה. בין מלחמות העולם התגברה הפעילות הציונית בעיר, ופעלו בה תנועות נוער ציוניות ובית ספר עברי, לצד פעילות של אגודת ישראל. בשנים אלה נמנו בעיר למעלה מ-5,000 יהודים, רוב תושביה. בשנות השלושים נפגעו יהודי העיר מחרם פולני על עסקי יהודים בה, וממספר תקיפות, שאותן עודד הכומר המקומי. ויקיפדיה

ציטוטים

”הסיפורים עברו מדור לדור וסופרו לי על ידי אמי ששמעה מאמא שלה...“