מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מה שסיפרה לי סבתא חרמונה

אני ונכדתי
בשבוע הגדנע ב"קציעות"
העלייה מרומניה

שמי חרמונה כץ גבע שם הורי אטי וטיבי כץ ואחי הגדול דוד כץ, נולדתי בשנת 1954 ברומניה להורים ניצולי שואה, כשפרצה מלחמת העולם השנייה, אבי היה בן 17, ההונגרים גייסו אותו בעל כורחו לצבא ההונגרי, לאחר מכן נשלח לגטו טרייזנשטט.

הורי ביום חתונתם 

הורי טיבי ואטי

את כל משפחתו המורחבת הוריו דודיו ובני דודיו לקחו לאושוויץ ואף אחד לא שרד, בשנת 1958 הוריי אחי ואני עלינו ארצה. גרנו בגבעת אולגה בצריף קטן כשהשירותים מחוץ לצריף בתנאים קשים אך היינו מאושרים שסוף סוף הגענו לארצנו הנכספת. לאחר כשנה, עברנו לנוף ים לצריף "מפואר" יותר, שכלל גינה קטנה סביבו.

הכלבו של סבי

בגיל חמש רשמו אותי לגן חובה, זאת הייתה תקופה מאוד אומללה מבחינתי, לא ידעתי את השפה, לכן לא התחברתי לילדים בגן. "הטרגדיה" הנוראית, כשנולדתי עשו לי עגילים באזניים, כי כך היה נהוג ברומניה ולאף אחד מהילדים בארץ לא היו עגילים. חזרתי הביתה בבכי ודרשתי מאמי להוריד את העגילים.

בילדותי

בשנת 1961 סוף סוף עברנו לדירה לעיר בני ברק (באזור חילוני). שם התחלתי את לימודיי בכיתות א' – ד'.  בשנת 1964 עברנו לגור ברמת גן, שם חוויתי חוויות שלא אשכח כל חיי, להבדיל מהתקופה הנוכחית אנחנו בילינו את רוב היום מחוץ לבית. לא הייתה טלוויזיה וכמובן לא מחשב ולא טלפון, אך לעומת זאת נהננו מהמשחקים בחוץ. שחקנו במחבואים וקפצנו בחבל ובשני חבלים, שיחקנו בגומי, סבתא סורגת, קלאס, דודס, איקס עיגול, רוגטקה, שלושה מקלות וחמש אבנים.

בשנת 1968 סיימתי בית ספר יסודי ובשנת 1972 סיימתי בית ספר תיכון והתגייסתי לצה"ל לחיל האוויר. בשנת 1974 השתחררתי מהצבא.

 בתקופת השירות בצה"ל

לאחר כשנה נישאתי לבחיר ליבי שאול. בשנת 1977 נולד בננו הבכור רועי. בשנת 1980 נולדה בתנו עדי ובשנת 1987 נולד בננו חן.

הזמנה לחתונה שלנו

ביום נישואינו

תמונה משפחתית 

הורי אטי וטיבי 

הזוית האישית

חרמונה: השתתפתי השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי נועה. במהלך המפגשים למדנו ונהננו מאוד.

מילון

סמובר
מיחם ששומר על מים חמים

ציטוטים

”"תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה" לכל דבר טוב יש דבר רע“