מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מהונגריה לישראל סיפורה של משפחת בוקור

הדודה תקווה במפגש עם שרה
שרה סדן
עם רדת החשיכה שב פריצי מהשדה וגילה שלא נשארו יהודים..

סיפורה של משפחת בוקר

שמי תקוה מרוז אהרוני. נולדתי להוריי משה וטובה בוקור בירושלים. משה ע"ה נולד בהונגריה בשנת 1913 להוריו אלכסנדר וחנה הי"ד. אבי עלה לארץ מהונגריה בשנת 1933 והיה חבר קיבוץ רמת השופט של השומר הצעיר. משה בוקור היה היחיד ממשפחתו שעלה לארץ וכך ניצל מגורל יהודי הונגריה במלחמה.

כשהתחתנו משה וטובה (הוריי), הם שלחו למשפחה בהונגריה סרטיפיקטים. כל משפחה יכלה לשלוח שלושה  סרטיפיקטים שהיו בתוקף רק למשך שלושה חודשים. בני המשפחה שנותרו בהונגריה התלבטו מי מהם יעלה ארצה ומכיוון שלא יכלו להחליט פג תוקף הסרטיפיקטים.

סבא משה ע"ה

גורל המשפחה היה אכזרי.

אחיו של משה, יוזף, נלקח לצבא ההונגרי ששיתף פעולה עם הגרמנים והוא הוצב כמגלה מוקשים חי. הוא הצליח לברוח ליערות, הצטרף לפרטיזנים ונלחם בגרמנים עד סוף המלחמה. אשתו ובנו נלקחו יחד עם יהודים רבים נוספים לאושוויץ שם מצאו את מותם. הי"ד. לאחר המלחמה נשאר יוזף לחיות בהונגריה ועבד כעורך עיתון מרכזי בבודפשט.

דוד יוזף, אחיו של סבא משה ע"ה

למשה היו עוד 3 אחיות: אולגה, אירן, ואלה. אולגה נשלחה לאושוויץ יחד עם הוריה ובנה בן החמש. כולם נרצחו ע"י הנאצים ימ"ש. אלה, האחות השנייה נשארה עם בנה פריצי בבודפשט ובעלה נשלח למחנות עבודה. בוקר אחד יצא פריצי לשדות הסמוכים כדי לחפש תפוחי אדמה. באותו היום הגרמנים החלו להיכנס לדירות של היהודים ולגרשם מבתיהם. שוערי הבתים היו גויים הונגריים שהלשינו על היהודים שגרו שם. אלה, אמו של פריצי, גורשה יחד עם יהודים אחרים אל הרחוב המוביל אל תחנת הרכבת. בדרך היא החלה לפרום את הטלאי הצהוב אותו היו חייבים היהודים לתפור על בגדם בצאתם לרחוב. כאשר סיימה לפרום את הטלאי הצהוב פרשה מהשיירה ונעלמה באחת הסמטאות. היא הייתה כל כך מבוהלת ממה שעשתה שהיא שכחה את מקום מגוריה והחלה להסתובב סחור סחור ברחובות הסמוכים לביתה. לקראת החשיכה מכריה זיהו אותה והחזירו אותה אל ביתה. מאותו היום התגוררה אלה במרתף ביתה.

עם רדת החשיכה שב פריצי מהשדה וגילה שלא נשארו יהודים. באותו יום ארע אחד מהגירושים של יהודי בודפשט. לשמחתו הוא גילה שאמו ניצלה והצטרף להתגורר איתה במרתף. מידי פעם הם עלו לביתם כדי להוריד חפצי ערך ולמוכרם. כך יכלו להתקיים בשנות המלחמה.

אלה ובנה שרדו את המלחמה ונשארו לחיות בהונגריה.

פריצי למד כלכלה והפך למנהל מערכת הרכבות בהונגריה. מאוחר יותר התמנה לתפקיד סגן שר התיירות בהונגריה. כך יכלו בני המשפחה לנסוע ולבקר בהונגריה למרות שהייתה תחת שלטון קומוניסטי ואזרחי מדינות המערב לא יכלו לבקר שם באופן חופשי.

אירן, האחות הצעירה הייתה בת 17כאשר הובלה לאושוויץ והועברה למחנה עבודה. היא שרדה את המלחמה והתחתנה. נולד לה בן בשם גבריאל שהשם חיבה שלו היה גבי. הוא התחתן עם בחורה ממוצא הונגרי ששמה ויולט והיא חיה בקנדה ועבר לחיות בקנדה. אירן נשארה לחיות בהונגריה .

לגבי וויולט נולדו שני ילדים: סוזי ומייקל. כיום הם גרים בקנדה ונמצאים בקשר עם המשפחה.

אירן, אלה ופריצי בביקור בקנדה. באמצע התינוקת סוזי.

הזוית האישית

שרה סדן: תקווה היא דודתה של אימי. בחרתי להשתתף איתה בתכנית, כי יש לנו קשר טוב איתה. היא באה לבקר אותנו וגם אנחנו אוהבות לנסוע לבקר אצלה. דודה תקווה מספרת לנו סיפורים מעניינים על העבר. על ילדותה של אמי, על המשפחה ועל תקופות מעניינות בהיסטוריה של ארץ ישראל ושל העם היהודי. ידעתי שהיא תוכל ללמד אותי על משפחתי הרחוקה. אכן, מתקווה למדתי המון על ההיסטוריה של משפחתה שאנחנו השריד הכמעט יחיד שלה. למדתי על עבר מפואר, על חיים בארץ זרה ועל גורל אכזר. מאוד התרגשתי לגלות עולם חדש שלא היה ידוע לי. אני מודה לה על העזרה ועל שפתחה בפני חלון אל השורשים שלי.

מילון

הטלאי הצהוב
הטלאי הצהוב הוא צורת מגן דוד מבד צהוב, ידוע בעיקר כסימן מזהה ואות קלון. בשטחי הכיבוש של גרמניה הנאצית בתקופת השואה חייבו השלטונות את היהודים לשאת אותו על בגדיהם. הטלאי הצהוב הונהג כסימן מזהה ליהודים על ידי שלטונות האסלאם והנצרות בימי הביניים, כחלק מחקיקה אנטי-יהודית והשפלה אנטישמית.

סרטיפיקט
בתרגום מילולי - תעודה, הוא אשרת עלייה לארץ ישראל בתקופת שלטון הבריטים. הסרטיפיקטים היו מוגבלים בכמות וניתנו במכסות שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה הציונית.

ציטוטים

”דור העתיד נשען על שורשי דור העבר.“