מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מבצע תינוק

החיים בילדותי

הפינוי במבצע

ב1948 קיבוץ נגבה היה תחת מתקפה עזה של הכוחות המצרים.

כל האוכלוסיה היתה תחת איום של פגיעה ולא היו אמצעי התגוננות מספיקים כגון: מקלטים ותעלות מגן.

בגלל זה באמצע חודש מאי הוחלט לפנות את כל הילדים והנשים לעורף, לאזור המרכז (תל אביב והרצליה).

בקיבוץ נשארו רק הלוחמים להגן על הנקודה (לשמור על נגבה), לאחר שיד מרדכי וניצנים נפלו בידי המצרים.

באותו לילה של הפינוי באו האמהות והאחים הגדולים ולקחו אותנו מבית התינוקות על הידיים למשאית שנסעה לכפר וורבורג.

הילדים הגדולים היו בנס ציונה ואחר כך כולנו עברנו להרצליה לבית ספר. בהרצליה היינו שנה, שם התחלתי ללכת.

פעם בכמה שבועות היו באים האבות לבקר. אחרי חודש יולי כשהמצרים גורשו מן האזור, ומצודת עירק סודן נכבשה, היה יותר חופש ללוחמים ואז האבות היו באים לבקר את הילדים שלהם.

החזרה לקיבוץ

אחרי שנה חזרנו לקיבוץ שהיה הרוס לחלוטין. אני עם שאר הילדים הקטנים גרתי בבית ילדים זמני שהקימו עד אשר ייבנו בתי קבע.

לקיבוץ לא היה כסף והמדינה עדיין לא יכלה לעזור ואז נשלחו שליחים לכל מיני מקומות בעולם ל״שנורר״ מיהודי העולם העשירים, כסף כדי לשקם את הקיבוץ.

בסך הכל, היתה לנו ילדות שמחה כשהילדים קיבלו עדיפות במזון וטיפול.

בית הילדים וחברת הילדים

רוב שעות היום היינו בסביבת בית הילדים. המשחקים, הלימודים, האוכל, המקלחת והשינה, היו ביחד, ובעצם עד התיכון חיינו באתה סביבה ובאותה חברה. המעורבות של ההורים וחברי הקיבוץ האחרים הייתה שולית ביותר. התוצאה, מבחינתנו, הייתה מצוינת כי היינו מאוד חופשיים ועצמאיים.

בבית הספר היסודי לא היו מורים רבים ואת רוב השיעורים לימדה מורה אחת, מתנך דרך מוסיקה וסיים בספורט.

יש לציין שהאמצעים היו מינימליים והמצאנו משחקים מכל דבר: אבנים וענפים בחורשה היו כלי משחק מקובלים. היינו משחקים לפי עונות, כשקיבלנו נעליים בסתיו אז הייתה עונת הסקטים, וכשקיבלנו בגד ים בקיץ היינו הולכים לבריכה בלי מציל, בלי הורים, פשוט לבד ובגלל זה כל ילד מגיל 5 כבר ידע לשחות. כשגדלנו קצת היינו מתגנבים לבוסתנים בכפרים הערביים כדי לקטוף תאנים משמשים וסברס.

 

מילון

בית הילדים
הבית בו גדלו ילדי הקיבוץ במסגרת שנקראה לינה משותפת. בבית זה ישנו, אכלו, פעלו במשך היום - שחקו והכינו שעורים. בארבע אחה"צ הלכו לחדר המשפחה, אל ההורים ואחרי ארוחת הערב חזרו לישון בבית הילדים.

ציטוטים

”בקיבוץ נשארו רק הלוחמים להגן על הנקודה, לשמור על נגבה, לאחר שיד מרדכי וניצנים נפלו בידי המצרים.“