מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מבגדד לארץ ישראל

סבא בשנת 2019
סבי ואני בבר המצווה של אחי
סיפור העלייה של סבי יעקוב

סבי יעקב בסו נולד בשנת 1941 בעיר בגדד שבעיראק.

סבי יעקוב, היה הצעיר מבין ששת ילדי המשפחה. במשפחתו היו חמישה בנים ובת אחת, (הדודים של אימי).

סבי היה בן תשע כשעלה לארץ. את רוב הסיפורים הוא זוכר מסיפוריו של אחיו הבכור ,אברהם. שהיה פעיל ב"מחתרת הציונית" בבגדד. וכך הוא מספר:

"לאחר הקמת מדינת ישראל, המצב הביטחוני של יהודי עירק הפך להיות קשה מאוד, הערבים החלו לטבוח ולהתנכל ליהודים. הסוכנות הציונית הייתה פעילה בבגדד, עלינו לארץ מתוך ציונות , וכד לחיות ולהקים בית בארץ ישראל, וכן כדי לזכות לראות את ירושלים הבירה.

היה שר יהודי בשלטון העיראקי, היה שר יהודי  ושמו נור סעיד, הוא שכנע את המלך פייסל שייתן ליהודים לעזוב את עיראק, ולעלות לארץ בצורה מסודרת. .

היהודים היו מתכנסים בבית הכנסת הגדול בבגדד, ושם היו מוצבות רשימות של שמות של אנשים, הרשאים לעלות לטיסה לארץ.

אחי, אברהם , היה פעיל במחתרת הציונית, והוא הסתכן מאוד בכך שהוסיף על דעת עצמו, את שמות כל בני המשפחה, אחים ואחיות,  ואת אבא ואימא לרשימה.  היה צריך לפעול מהר , מכיוון שאח אחר שלי, אליהו , כבר היה חייל בצבא העיראקי, ואותו היה צריך להבריח ראשון, משדה התעופה של בגדד. הגענו בטיסה לשדה התעופה בלוד ,ומשם לקחו אותי למחנה עולים בעתלית. שם במחנה נודע לנו שאחי הבכור, אברהם,  נתפס ונכלא והוצא נגדו גזר דין מוות בתליה. אנשי הסוכנות היהודית הצליחו לשלם שוחד רב, שחררו אותו והבריחו אותו לארץ, הוא הגיע אחרון .

עלינו לארץ עם הקמת מדינת ישראל. ב-1948, החלו פרעות והתפרעויות כנגד יהודי עירק.  עלינו לארץ מתוך חוסר ביטחון בעירק, ומתוך אידיאולוגיה להיות במדינה ציונית. מסלול העלייה התחיל בבגדד. התכנסנו בבית הכנסת הגדול, משם עלינו למטוס כדי לטוס ללוד. כשהגענו לישראל, העבירו אותנו למחנה העולים שבעתלית. ההגעה לארץ לא הייתה פשוטה . הגענו מיד משדה התעופה, עברנו חיפוש בכל הגוף, ואף ריססו אותנו בחומר חיטוי, כדי שלא נפיץ מחלות.

כשהגענו למחנה העולים בעתלית, היו שם הרבה מאוד אנשים שגרו באוהלים. היה קר מאוד בחורף, וחם מאוד בקיץ. חיינו כל בני המשפחה ביחד, בצפיפות. לא היו לנו חברים ולא הייתה עבודה, וכמובן שהיה גם מחסור במזון.

המציאות בארץ הייתה קשה מאוד. לאחר השהות במחנה העולים, העבירו אותנו למעברה, בטירת הכרמל, בחיפה. גם שם גרנו באוהלים. רק לאחר שנים קיבלנו צריף קטן לגור בו. השירותים היו מחוץ לצריף, וברז מים אחד ראשי שימש את כל השכונה .הצפיפות הייתה רבה מאוד.

ב-1954 הצטרפתי לעליית הנוער, ועברתי לגור בקיבוץ חולתה, שם רכשתי השכלה. החיים בקיבוץ היו הרבה יותר נוחים מאשר במעברה. התגייסתי לצבא לחיל החימוש כמכונאי, והשתתפתי בכל מלחמות ישראל.

היום אני אבא לשישה ילדים, חמש בנות ובן אחד, וסבא לשבעה עשר נכדים, ושני נינים. זכיתי להקים בית בארץ ישראל. אני אוהב את המדינה שלנו ואני מרגיש שייך. חינכתי את ילדיי לאהבת המולדת וכבוד למורשת . אני סבא מאושר, וגאה על כך שהגעתי לארץ, והקמתי משפחה בארץ ישראל. התגייסתי לצבא, לחיל החימוש, השתתפתי בכל מלחמות ישראל, וחינכתי את ילדי לאהבת המולדת".

הזווית האישית

אופל: התרגשתי לשמוע את הסיפור של סבא. אני לא ידעתי שזה מה שהוא עבר, וכמה היה קשה לעלות לארץ. אני חושבת שסבא שלי הוא אדם מעורר השראה. ואני מאוד נהניתי לשמוע את הסיפור שלו.

מילון

המחתרת ציונית
ארגון חשאי שפעל בקרב הקהילה היהודית בעיראק. מטרות המחתרת היו חינוך עברי וציוני, הגנה ועלייה לארץ ישראל.(ויקיפדיה)

ציטוטים

”כיום אני סבא מאושר , וגאה על כך שהגעתי לארץ, והקמתי משפחה בארץ ישראל. התגייסתי לצבא, לחיל החימוש, השתתפתי בכל מלחמות ישראל, וחינכתי את ילדי לאהבת המולדת.“