מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מאיר גלבורד

אני סוניה ונכדי המקסים רון
אני בצעירותי
הסיפור הוא על אבי מאיר גלבור
הסיפור הוא על אבי מאיר גלבורד אשר נולד בעיר ביאליסטוק בפולין בשנת 1906. הוריו היו לאה וישראל גלבורד. עד שנת 1939 חי למד וגר בעירו שרוב אוכלוסייתה הייתה יהודית. (בתמונות אבי ואמו).
   
בשנת 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה. הגרמנים פלשו לאזור ביאליסטוק בפולין בשנת 1941.
אבי, לגמרי במקרה היה בנסיעת עבודה במוסקבה וכבר לא יכול היה לחזור לעירו שנכבשה. כל משפחתו נספתה במחנה הריכוז טרבלינקה שבפולין. את  תקופת המלחמה עבר בברה"מ כפליט פולני.
במהלך שהותו בברה"מ התחתן עם אמי גולדה אשר הגיעה גם כן לברה"מ כמו הרבה פליטים אחרים. איתה הגיעו יתר בני משפחתה אשר כללו את סבי וסבתי אחיה ואחותה. (בתמונה סבי וסבתי מצד אמי)
סבתי שרה נשאה עמה תמיד פמוט להדלקת נרות שבת אשר ירשה מאמה. הפמוט עבר לאימי גולדה וכעת נמצא אצלי כמזכרת ממשפחתי אשר את רובה לא הכרתי כי נספו במחנות ריכוז שונים במהלך המלחמה.
 בשנת 1946 אישר המשטר הסובייטי לכל  הפליטים לחזור לארצותיהם. אבי שכבר היה בעל משפחה ואב
לתינוקת (אני) חזר לפולין ומייד החל לטפל בעלייתנו לארץ היות והיה ציוני. (הוריי ואני בתמונות)
בשנת 1948 עלינו לארץ באוניה פאן-יורק לחיפה. בתחילה גרנו במחנה מעבר בעתלית אחר כך עברנו לתל אביב שם אבי מצא עבודה.
בתחילה עבד אבי ברשות המיסים. אחר כך החליט להיות עצמאי ועסק בביטוח. אבי נפטר בשנת  1966 ואמי המשיכה לעבוד בעסק הביטוח שהקים עד שיצאה לפנסיה.
ביולי 2013 ביקרתי בעירו של אבי ביאליסטוק. היום אין בה יהודים.  מרביתם נספו בשואה ומיעוטם התפזר בארצות שונות או עלה לארץ. העיר עצמה עיר יפה מאוד. יש בה אוניברסיטה, גנים ומוסדות ציבור. אוכלוסייתה מונה כ- 300 אלף תושבים. עדיין יש בה מצבת זיכרון  לנספים ובית כנסת.
האוכלוסייה מורכבת מלאומים שונים אבל יהודים אינם.

 

מילון

ביאליסטוק
עיר בפולין על גדת הנהר ביאלה

ציטוטים

”"מי שטורח בערב שבת אוכל בשבת"“