מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

למה עזבתי את גן העדן של קנדה

סבא לו והנכדה רוני
סבא לו בבית הספר תלמוד תורה בקנדה
סיפור העלייה של סבא לו

רקע משפחתי 

אני, סבא של רוני וליאה נקר והם קוראים לי "אופא לו". "אופא" זה סבא בהולנדית, זאת מפני שאבא שלהם, דודו, שנשוי לבתי טליה, במקור מהולנד.

נולדתי בעיר ונקובר שבקנדה והסיפור שלי מספר מדוע עזבתי את גן העדן של קנדה ועליתי לישראל, מדינה קטנה, אי שם במזרח התיכון מוקפת באויבים.

סבי, יהודה לייבל ז'יבוטופסקי, נולד ברוסיה בשנת 1888, בכפר קטן בשם קביטקה (אבא של אמא שלי, מירנה ז"ל). הוא גויס לצבא הרוסי של הצאר ניקולאי השני. באותם ימים הצבא של הצאר לא היה מקום טוב לאף אחד ובמיוחד לא לבחור יהודי. ברוסיה של הצאר היו פוגרומים קשים נגד היהודים והמצב היה בלתי נסבל. לפי הסיפור המשפחתי, האחים של סבי הצליחו להבריח אותו מהצבא הרוסי וכולם ברחו מיד לקנדה.

באותה תקופה הברון דה-הירש עזר ליהודים להגר לקנדה. כמהגר חדש בקנדה סבי שינה את שמו מ- יהודה לייבל ז'יבוטופסקי ל- לואי יואל זיבוט (Louis Joel Zivot), שם שקל לבטא בקנדה. במשפחה המורחבת הוא היה ידוע  כ"פאפא לואי", פאפא זה סבא . אני לא הכרתי אותו מפני שהוא נפטר לפני שנולדתי. אומרים שהיה איש חם עם לב גדול ואהב לעזור לכולם: למשפחה, לחברים, ליהודים וגם ללא יהודים.

לאימא שלי היו חמש אחיות ושלושה אחים. בדור שלי, דור שלישי בקנדה, אנחנו 27 בני דודים. מתוכם ארבעה בני דודים קרויים על שמו של פאפא לואי. כך גם השם שלי- באנגלית הוא לו יואל (Lou Joel) ובעברית, יהודה לייב. כמו כן, אבי, אל (Al) ז"ל, היה חייל בחייל האוויר הקנדי בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא שירת באנגליה בזמן הקרב על בריטניה מול הנאצים. כמו אימי, אבי נולד בקנדה להורים שברחו מרוסיה.

פאפא לואי ואשתו, סבתא ננה אידה,  גרו בכפר קטן באמצע קנדה עם תשעת ילדיהם. הם היו היהודים היחידים בכפר והפעילו את המכולת הכללית. בזמן המיתון הגדול של שנת 1930 הם עברו לעיר ונקובר בחוף המערבי של קנדה. גם משפחתו של אבי אל, עברו לונקובר באותה תקופה ולכן אני נולדתי שם. העיר ונקובר נמצאת במקום יפהפה, ירוק, מוקף בהרים ואוקיינוס. זה מקום שקט שידוע בזכות היחסים הטובים והכבוד הדדי השורר בין התושבים שרובם היו מהגרים מכל העולם. כל הסיבות האלו הם מקור לכך שהמקום ידוע כגן עדן.

הקשר שלי לישראל 

היו שלושה גורמים מרכזיים שהשפיעו על עלייתי לארץ ישראל: המשפחה, בית הספר היסודי ותנועת הנוער הציונית.

הקשר לישראל דרך המשפחה

 

גדלתי בבית מסורתי וציוני. חשיבות הקשר של עם ישראל למדינת ישראל הייתה מאד חזקה אצל אבי. כשהיינו ילדים, בשעות הערב אחרי יום עבודה אבי למד עברית מודרנית במסגרת שיעורים פרטים והצליח להגיע לרמה שהיה מסוגל לקרוא ספרות ישראלית מודרנית. אמי הייתה פעילה בארגון נשים בשם הדסה שפעל למען ישראל. אחותי הגדולה הייתה בין המתנדבים שבאו לארץ מחו"ל בזמן מלחמת ששת הימים והיא נשארה בארץ מאז. אחי הקטן הגיע כסטודנט לאוניברסיטת העברית בירושלים, וכיום הוא גר בקנדה.

הקשר לישראל דרך בית הספר 

 

למדתי בבית ספר יסודי בשם "ונקובר תלמוד תורה". זה היה בית ספר יומי, Jewish Day School – בית ספר יהודי שלומדים בו יום לימודים ארוך הכולל תכנית לימודים רגילה כמו בכל בית ספר אחר ושעות נוספות עבור לימודי יהדות ועברית. למרות השם "תלמוד תורה" זה לא היה בית ספר דתי אורתודוקסי. זה היה בית ספר מאוד דומה לבית ספר תל"י כיום. התלמידים באו ממשפחות מסורתיות ומשפחות לא דתיות. חלקם היו חברים בבית הכנסת האורתודוקסי וחלקם היו חברים בבית הכנסת הקונסרבטיבי.

התחלנו את היום כל בוקר עם תפילות, בנים ובנות ביחד. בכיתה ד' חלה מהפכה בבית הספר כשהגיע מורה מישראל בשם עמי עמיגי. הוא הסביר לנו שהמשמעות של שם המשפחה שלו  זה "עם גאה" וכשהיהודים הקימו את מדינת ישראל הם צריכים להיות עם גאה מאוד. הוא הביא איתו אווירה חדשה ודינמית לבית הספר: דגש על לימוד עברית מודרנית בסגנון אולפן, לימוד שירים ישראלים, לימוד ריקודי עם ולימוד של משחק כדורגל ישראלי להבדיל מכדורגל קנדי, football. הוא לימד אותנו ארבע שנים שהיו שנים מלאות התלהבות ביחס למדינת ישראל. דוגמה אחת מהישגיו היא שכאשר היינו בכיתה ז' הוא הכין אותנו לקראת מבחן העברית של האוניברסיטה העברית בירושלים.

הקשר לישראל דרך תנועת הנוער

 

הייתי חבר בתנועת נוער ציונית בשם "יהודה הצעיר" – Canadian Young Judaea. עברתי את כל המסלולים: חניך, מחנה קיץ, מד"צים, מדריך בקן, מדריך במחנה קיץ ותפקידים בהנהלת התנועה ברמה ארצית. זאת הייתה חוויה, הנה כמה דוגמאות לכך: כדי להגיע למחנה הקיץ של הכשרת מדריכים, נסענו ברכבת מ-ונקובר שבמערב קנדה לאזור באונטריו במזרח קנדה. הנסיעה ברכבת ארכה שלושה ימים ושלושה לילות, מרחק של מעל ארבעת אלפים קילומטר, דרך נוף של הרים, יערות, אגמים והערבה הקנדית.

לנער בגיל 16 זאת הייתה הרפתקה מיוחדת, חבריי ואני צחקנו כל הדרך. תנועת הנוער העסיקה אותנו בדיונים וויכוחים אידיאולוגיים, עד אמצע הלילה בעיקר בשאלה האם אפשר להשיג הגשמה עצמית כיהודי רק על ידי עלייה למדינת היהודים. כמובן  שהיינו פעילים מאוד בהפגנות למען מדינת ישראל ובהפגנות למען יהודי ברית המועצות עבור הזכות לעלות לישראל.

כשהגיע ראש ממשלת ברית המועצות לביקור בקנדה ארגנו הפגנת ענק מול בית המלון שבו הוא שהה ובמקרה זה היה בחצר של בית המשפט הקנדי. זאת הייתה הפגנה מאוד סימבולית שזכתה לסיקור תקשורתי. בכוונה עשינו הרבה מאוד רעש כל הלילה על מנת להקשות על ראש הממשלה הרוסי לישון ולהעביר לו את המסר שאנחנו מפגינים בעד יהודי ברית המועצות.

גם כשהייתי סטודנט באוניברסיטה בקנדה הייתי מעורב עם ארגון הסטודנטים הישראלים ודרכו השתתפתי בפגישות עם יצחק רבין ומנחם בגין כשכל אחד מהם הגיע ל-ונקובר. רבין אז היה השגריר של ישראל בארה"ב וכשהגיע לביקור בקנדה זה היה ממש בזמן אירוע הטרור באולימפיאדת מינכן בשנת 1972. מאד התרשמתי מרבין שידע להפגין רצינות וחמימות בו זמנית.

המפגש עם מנחם בגין גם היה מעניין. שתי הפגישות היו מאוד מרגשות. היהלום שבכתר מתקופת תנועת הנוער הוא כאשר הייתי מדריך של נוער קנדי במחנה קיץ בישראל. אומא (סבתאׂׂ של רוני וליאה) הייתה מדריכה מטעם הסוכנות וכך נפגשנו. שנה אחרי זה עליתי לארץ ואומא ואני התחתנו. כל השאר זה כבר היסטוריה. לסיום אני מקווה שהצלחתי להסביר איך זה קרה שבחור קנדי עזב את גן העדן ועלה לישראל. כפי שציינתי שלושת הדברים המרכזיים שהשפיעו עלי היו המשפחה, בית הספר היסודי ותנועת הנוער הציונית.

הזוית האישית

סבא לו: כל יום שני היה לי את הכייף לאסוף את רוני מוקדם בבוקר מהבית שלה ולנסוע ביחד לבית ספר תל"י, כדי להשתתף בפרויקט "הקשר הרב-דורי". זו הייתה הזדמנות עבורי לספר לרוני על תולדות המשפחה מרוסיה לקנדה לישראל. ובמקביל יצא לי להכיר עוד דברים על רוני, מה מעניין אותה, מה מסקרן אותה ועוד. אני שמח שרוני שכנעה אותי לנגן בקלרינט, כשחגגנו את יום העצמאות בבית הספר. אני אומר לרוני להמשיך להגשים את החלומות שלה בריקוד ובבישול בהשתתפותה ביחד עם המשפחה המורחבת.

הנכדה רוני: כל ימי שלישי אני באה לבית של סבא שלי אחרי בית ספר. אנחנו בדרך כלל מדברים צוחקים ועוד.. אני מאחלת לו שיצליח בקלרינט ושימשיך לאהוב ולשמוח. אוהבת אותו הרבה.

מילון

פוגרום
פעולה קבוצתית אלימה ורצחנית נגד יהודי רוסיה שסוף מאה 19 ותחילת מאה ה20

המיתון הגדול
מיתון כלכלי בצפון אמריקה שהתחיל עם נפילת הבורסה ב 1929 ועד למלחמת עולם השנייה, תקופה של אבטלה ועוני המונית

בית ספר יומי יהודי Jewish Day School
בית ספר יהודי בתפוצות שלומדים בו יום לימודים ארוך הכולל תכנית לימודים רגילה כמו בכל בית ספר אחר ושעות נוספות עבור לימודי יהדות ועברית.

ציטוטים

”כל ישראל ערבים זה לזה“