מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

לידה בצל המלחמה

אני עם ארבעה מנכדיי
אני בגן הילדים
בצד הפחד והחשש הגדול מהמלחמה אושר והתרגשות מהצטרפות תינוק חדש למשפחה

לסבא מצד אבי קראו – שלמה והוא עסק במסחר נולד בשיראז שבפרס. סבתא מצד אבי – מונדני – עקרת בית, נולדה בשיראז שבפרס. לסבא מצד אמי – יהודה – עסק בספרות גברים נולד בהמאדן שבפרס. לסבתא מצד אמי – שרה – תופרת נולדה בהמאדן שבפרס. לצערי לא זכיתי להכיר את הסבים והסבתות.

אבי – משה – נולד בשיראז. אמי – מלכה – נולדה בהמדאן. הם הכירו בשידוך. אמי הייתה עקרת בית. לאבי היה עסק לחלקי חילוף מכוניות. העסק חייב את אבי לנסיעות דחופות למדינות שונות.

אמי – מלכה עם – יובל

המשפחה הייתה אמידה וחיה בנוחות כשהמדינה קמה אבא חש שהגיע הרגע לעשות מעשה. אהבת ארץ ישראל גברה על כל המכשולים, אבא הודיע במפתיע שעושים עלייה לארץ ישראל. למרות התנגדותה של אמי, אבי שילם שוחד ובתור עולים סמויים הגענו לארץ זוג הורים ו-3 ילדים קטנים ו-3 אחרים נולדו בארץ.

אני הייתי בת שנה כשעלינו לארץ, גרנו בנווה ימין שאבי היה ממקימיו. להורי היה משק חי בו הם גידלו ירקות, פרדס, לול ופרות. כלי התחבורה שהיה הוא חמור והעגלה. לאמי היה קשה מאוד להסתגל לצורת החיים והקרבה לגבול הכבידה מאוד והיה גם מסוכן. לא פעם ירו לעברנו ובאחת הפעמים קליע פגע לאבי במגבעת.

למדתי בבית ספר בנווה ימין ובהמשך למדתי בכפר סבא.

אני בבית ספר

לצערי אבי נפטר ולכן לא התגייסתי לצבא כיוון שהייתי צריכה לעזור בפרנסת המשפחה וגם השלמתי את לימודיי בסמינר לאומניות במדרשת רמת השרון. הייתי מורה לאומנות במספר בתי ספר בכפר סבא.

כיום אני בפנסיה ונהנית בהתנדבות בקהילה. אני הולכת לחוגים וסדנאות להנאתי ומכל אני נהנית מקרבת הנכדים.

זיכרון ילדות

באחד מימי החורף הקשים עמדה הפרה להמליט, ההמלטה הסתבכה ותנאי מזג האוויר היו קשים, הכל היה מוצף ולא היו כבישים. הווטרינר לא יכול היה להגיע והפרה סבלה מאוד. באין בררה אמי דחפה את כל ידיה לבטן הפרה, סובבה את העגל והצליחה להמשיך את ההמלטה בשלום(כיום קוראים לזה תנוחת עכוז).

מלחמת יום כיפור

בתאריך 16.10.73 בשעה 10 בבוקר אייל בני, אבא של יובל, יצא לאויר העולם ובאותו רגע שמעתי שהרמה נכבשה על ידי חיילנו. ביום שפרצה מלחמת כיפור גייסו את בעלי- אבי, הייתי בהריון בסוף חודש תשיעי עם תינוקת בת שנה וחודשיים במשק חי עם לולים.

החלטתי שאני לא יולדת עד שבעלי יחזור! כך מצאתי את עצמי מתמודדת לבד בסוף חודש תשיעי, עם ילדה בת שנה וחודשיים, ומשק חי של לולי תרנגולות, שהצטרכתי לטפל בהם. בנוסף לקושי הפיזי, התמודדתי עם הדאגה לאבי, חוסר הידיעה, מה קורה עם בעלי במלחמה. ככל שהימים חלפו והמלחמה התארכה, החששות גברו. שמענו על אבדות רבות, חיילים רבים נהרגו  בכל החזיתות פצועים הגיעו לבתי חולים וקשה היה לזהות אותם. בכל יום פורסמה רשימת הנופלים, רשימה ארוכה, והחרדה גברה ולא הייתה נחמה.

כל הגברים במשפחה גויסו והדאגה הייתה לכל היקירים. בימים האחרונים לפני לידתי, אחותי ילדה והשארתי את ביתי אצל אמי כדי לבקר את אחותי. רופא ראה אותי ושאל באיזה חודש את ? סיפרתי את הסיפור והוא אמר: "את מתאשפזת ללידה". הייתי לבד בלידתי ומאוד פחדתי, התווכחתי עם הרופא שאני לא רוצה ללדת כיוון שיש לי תינוקת בבית ובעלי גויס למלחמה. הייתי  בודדה ומפוחדת והרופא הפחיד אותי ואמר: "אם את לא תלדי יקרה לך או לתינוק משהו". אושפזתי ואחרי יומיים עם זריקות ושיחות הרגעה הצליחו לילד אותי.

בשעה שהתינוק יצא לאוויר העולם שמעתי ברדיו שכבשנו את רמת הגולן וכולם הריעו בשמחה והתאריך הוא 16.10.1973 בשעה 10 בבוקר.

אחרי שלושה ימים חזרתי הביתה עם תינוק בן שלושה ימים ותינוקת בת שנה וחודשיים, היה קשה מאוד, המשק נהרס כי לא היה לנו אף אחד שיעזור, כי כולם גויסו. בעלי לא ידע שילדתי ובזמן שהיו אמורים לחצות את התעלה חבר טוב שלו פגש אותו ואמר לו "מזל טוב נולד לך בן". בעלי שמח מאוד אך גם היה לו קשה.

החבר ניגש למגד ואמר שנולד לאבי יחזקאל בן וכדאי להוציא אותו לחופשה של 24 שעות. המפקד אישר את החופשה אבל לא היתה תנועה לכיוון הארץ ובשנייה האחרונה, לפני חציית התעלה, עבר נהג משאית ואמר "נוסע לאשקלון האם יש טרמפיסט?" בעלי קפץ למשאית והגיע לבית. אחרי 24 שעות חזר להמשך המלחמה ונודע לו שמרבית החיילים שצלחו את התעלה לא חזרו לצערי הגדול.

אחרי המלחמה המילואים שלו נמשכו מעל 180 יום.

הזוית האישית

סבתא אתי: חוויה מרגשת מאוד במעמד בו סיפרתי לנכדי יובל על המשפחה שלי והילדות שלי הרגשתי עד כמה הקשר שלי איתו חזק ואף מתהדק הבנתי כמה אני קשורה לנכדיי ושמחתי להבין עד כמה הם קשורים אלי זכיתי לחוות את רגישותו של יובל ראיתי עד כמה הוא סקרן מתעניין ושואל זה מאוד ריגש אותי הפרויקט יצר בינינו חוויה משותפת של ביחד שהיא רק שלנו זה גרם לי לנחת ודמעות של אושר.

יובל: עבורי החוויה שעברתי הייתה מאוד מרגשת מעניינת שלא פעם הרהרתי איך אני לא הייתי באותה תקופה. תקופה מעניינת למרות הקשיים והסבל שעברו נהנו מאוד. אני שמח מאוד שזכיתי בסבתא כזו שבזכות העבודה הקשר שלנו העצים והתחזק.

מילון

משק חי
הגידולים החקלאים משמשים לצריכה משפחתית

ציטוטים

”"אנחנו הילדים של שנת 73" שנת לידה של אבא של יובל בזמן המלחמה “