מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

לחיות בצל קשיים

סבי בצעירותו
סבי עם הוריו
ההתמודדות של סבי צבי שריר

סבא שלי, צבי שריר עלה מהונגריה לארץ ישראל בשנת 1950 כשהיה בן שנתיים.

סבי עלה עם הוריו שהיו ניצולי שואה, והם התיישבו בבית העולים בפרדס חנה. הם התגוררו באוהלים בתנאים קשים, ולאחר מספר שנים, המשפחה עברה להתגורר במושב גיאה שבדרום.

האם הייתה עקרת בית והאב היה רפתן. היחסים בין הוריו לא היו טובים, והאב נהג כלפי האם באלימות מילולית.

בשנת 1951 נולד להוריו בן נוסף, אח לסבי. כשהתינוק היה בן שבעה חודשים חלה ונלקח לטיפול רפואי בבית חולים ברחובות, שם השאירו אותו לטיפול. יום לאחר מכן, שהם חזרו לבית החולים לראות מה מצבו של בנם הפעוט, הודיעו להם שהוא נפטר. מאחר שלא דברו את השפה, ולא ידעו כיצד לדרוש הסברים, קיבלו את הדין כפי שהו., נאמר להם שכבר קברו את בנם, מבלי לתת להם הזדמנות לזהות אותו, או לדעת היכן הוא קבור. סבי וסבתי  חשדו כי מדובר בחטיפה, אך עקב הקשיים, לא נלחמו על כך, ועד יום מותם לא הסכימו לדבר על נושא זה.

בשנת 1953 ההורים התגרשו מאחר והנישואים היו מלווים בקשיים רבים, האם עזבה לעיר חיפה, ושם הכירה את מי שהיהבהמשך בעלה. היא עזבה לבדה והשאירה את סבי עם אביו.

סבי ואביו עברו להתגורר בנהריה. כאשר לא היה להם מספיק כסף, אביו נאלץ לשכור צריף ברחוב ויצמן. אחד מקירות הצריף גבלו עם לול תרנגולות, והם חיו בתנאים קשים מאד, ואף סבלו מקור קשה. בעונות המתחלפות, התחלואה הייתה גדולה.

בשנת 1955 לאחר שאביו של סבי חסך מעט כסף, הם עברו לבית בעמידר, ובמשך השנים הוא גידל את הילד לבדו. בינתיים אימו עזבה את הארץ, ועברה להתגורר בארצות הברית וזנחה את בנה. היא שמרה איתו על קשר מאד מינימלי, ושנים רבות לא ביקרה אותו או דרשה לראותו.

סבי ואביו חיו בעוני גדול, והאב דרש מסבי לצאת לעבוד במקום ללמוד. סבי החל לעבוד במאפייה.

עם הזמן, אביו הכיר אישה בשם לוצ׳יה והתחתן איתה. היא שימשה לסבי  כאם ממש. היא הייתה עקרה ולא יכלה להביא ילדים לעולם, והיא הרגישה שסבי היה לה כבן ודאגה לו מאד.

למרות התקופה הקשה שעבר, בין השנים 1963-1966, סבי שימש כשוער במשחקי כדורגל, בקבוצת הפועל נהריה, תפקיד זה היווה לו כמקור אושר כנער מתבגר.

בשנת 1966 התגייס סבי לצה״ל, לחיל הים. שנה לאחר מכן בשנת 1,967 בעת שירותו הצבאי פרצה מלחמת ששת הימים בה שימש כלוחם. הוא שירת בעיר חיפה, ושם הכיר את מי שתהיה אשתו, סבתי זהבה ז״ל. לאחר ארבע שנים הם נישאו, הביאו לעולם שלוש בנות, וחיו באושר גדול. בשנת 2003 נפטר אביו ממחלת האלצהיימר, ואשתו, סבתי היקרה זהבה, נפטרה בשנת 2006 ממחלת הסרטן.

סבי נותר בודד ועצוב, ולאחר שנתיים הכיר את בת זוגו לחיים עד היום, והוא מתגורר עימה באושר בעיר כרמיאל.

בשנת 2012 נפטרה אימו אשר התגוררה בארצות הברית, שם גידלה את אחותו החורגת של סבי, עמה הוא שומר על קשר עד היום.

הזוית האישית

עדן – לשמוע על השלבים בחייו של סבי , מה עבר, מה עברה משפחתו, וכיצד התמודדו עם קושי, עוני, מחלה ומוות, כל אלו מגמדים את הבעיות שיש לי בחיים. אני חושבת שקיבלתי ראיה אחרת, להתמודדות עם קושי והכל בזכות סיפורו של סבי.

מילון

מעברה
"יישוב קליטה", היו יישובים זמניים לקליטת העולים , אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. ויקיפדיה

ציטוטים

”הרצון לחיים חזק מכל הקשיים“