מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

כשסבתא עירית אסרף הייתה ילדה

סבתי ואני בקטנותי
סבתי בנעוריה
סבתי נזכרת במשחקי הילדות

שמי ליאב, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את חייה של סבתי עירית אסרף.

זכרונות ילדות 

סבתי נולדה בקריית טבעון כבת הראשונה במשפחה. אביה היה קצין צבאי ואמה הייתה אחות. בנוסף אליה נולדו להוריה שני ילדים, בת ובן. אביה של סבתי נקרא יחזקאל ואמה נקראה רות. ליחזקאל הייתה אישה ראשונה עמה נולדו לו שני ילדים: מיכאל ואריאלה. סבתי למדה בלט ורקדה בילדותה. לסבתי היו חברים שהגיעו לחצר בביתה ושמה הם הקימו מכולת מאולתרת: הם הניחו שולחן קטן בחצר שהיה הדלפק, הם שמו קופסאות ריקות שאספו, אבנים בצורות שונות (זה היה האוכל), ובמקום כסף הן השתמשו בחצץ. סבתי וחברותיה אהבו גם לשחק כאילו הן אמהות. סבתי והחברות שלה חשבו שיש מכשפה בקצה הגבעה שיכולה להציץ מתחת לחצאיות שלהם, בגלל זה הן לבשו מכנסיים מתחת לחצאית.

החפץ שסבתי זוכרת הוא בובה גדולה עם עיניים מיוחדות, שאפשר לתת לה יד וללכת איתה. היא קיבלה את הבובה מחברים בארה"ב, זו הייתה בובה מיוחדת. בכל שבת סבתא שלי, אחותה ואביהם יצאו לטיול בוואדי הסמוך לביתם בקרית טבעון. זה היה ואדי עם הרבה פרחים. אביהם סיפר להם סיפור כל שבת, סבתא שלי חושבת שהוא המציא את הסיפורים. סיפור אחד שהיא זוכרת הוא על אם צועניה ובתה, ואיך נשר גדול חטף את הילדה עם ציפורניו וגידל אותה.

סבתי מובילה חברתית

מסמך פעילות חברתית ומקצועית של סבתא עירית:

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר חט"ב אורט רבין בגן יבנה, התש"ף, בהנחייתה של המורה המובילה אילנה ויניצקי.

מילון

מילה
פירוש

ציטוטים

”רצון הוא נשלט, הוא בחירה. אפשר לרצות קצת, אפשר לרצות הרבה, אפשר להסתפק במועט, אפשר אף פעם לא להסתפק במה שיש...“