מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

כשאמא באה הנה יפה וצעירה…

אמי ואני בשדה פרחים
אמי באמצע חוגגת יום הולדת עם חבריה
השיר שאמא שרה לי

בילדותי, נהוג היה לשיר לילדים לפני השינה שיר ערש. אבי ידע לנגן על גיטרה ובתור תושבי קיבוץ גיטרות ומנגינות היו ענין של שגרה. בכל אסיפות החברים בקיבוץ והטכסים, השיר "חורשת האקליפטוס" של נעמי שמר נוגן. כך יצא, שבמהלך ילדותי השיר הפך לסוג של שיר שכולם יודעים את מילותיו. לא מן הנמנע שהוא הפך להיות שיר הערש שלנו, הילדים.

קישור לשירונט למילות השיר: חורשת האקליפטוס

כשבגרתי מעט והבנתי את מילותיו ואת הסיבה לשמה הוא נכתב, התאהבתי בו יותר. לימים, בכל פעם שאני שומעת את השיר מתנגן (בטעות, ברדיו, בימי זיכרון), עולים בי הזיכרונות, הריחות והרגשות של ילדותי.

הרצון לסיים מלחמה (בילדותי, מלחמת שלום הגליל, 1982), התקווה, הרצון בשורשים (בית), ההתפתחות וההתבגרות של האנשים הקרובים אלי הפכו את מילות השיר לרצון אישי שלי. לזיכרון יש טעם, ריח ורגש. זיכרון השיר הזה משאיר בי את כולם.

נוף ילדותי.

קישור ליוטיוב לשיר שסבתא בחרה – חורשת האקליפטוס

הזוית האישית

מעיין: סבתא שלי בחרה בשיר חורשת האקליפטוס – זיכרון נוף ילדותה.

מילון

שיר ערש
שיר ערש הוא שיר המושר באוזני ילדים לפני השינה, ונועד להרדימם. שירי ערש שייכים לסוגה של שירים המהווים חלק מפולקלור עממי, הם עוברים מדור לדור ונחרתים כחווית ילדות וכזיכרון נוסטלגי עליו מתרפקים ברגעי געגועים. הדימוי הקלאסי שלהם מוכר בתמונת האם המנדנדת את ילדה בעריסתו ושרה לו בקול שקט ונוגה, כאשר הקצב של השיר מותאם לקצב תנועתה של העריסה או של התינוק המעורסל בזרועות אמו/אביו.

ציטוטים

”"אין דבר העומד בפני הרצון"“