מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

כאן נולדתי

אילנה והמתעדת אלינור בבית הספר
אילנה בת 3 בחצר הבית בחיפה שעל הר הכרמל
הילדות שלי בארץ ישראל

נולדתי בתאריך של המדינה רק שנה אחרי 14 למאי 1949 בחיפה "בבית חולים בתר".

נמל חיפה

הייתה לי ילדות מקסימה גרתי בחיפה על הר הכרמל המשקיף לחוף הים, כאני אומרת מקסימה אני מתכוונת שכאן היה הבית שלי, לא הגעתי משום מקום אחר שהשאיר לי זיכרונות. ואני חושבת שזה חשוב לשמר את הסיפורים של ארץ ישראל.

ישראל ספוגת מלחמות בתור ילדה בת שבע יש זכרון של תפיסת אוניית המלחמה "איברהים אל אוואל" 1956 בנמל חיפה. חודש אחרי זה היה מבצע קדש אבל אין לי שום זיכרונות של בריחה מהבית או פחד, כי זאת מציאות אחרת לא הייתי צריכה לברוח פשוט נשארתי בבית שלי. הדבר היחידי שאני זוכרת מהמלחמה הזאת זה שהינו צריכים להאפיל את הבית סגרנו את התריסים ואת המנורות צבענו בכחול של כביסה, שעשה אור בצבע כחור עמום. מצחיק אבל לא היה בית שלא היה בו כחול לכביסה כל אחת השתמשה בכחול הזה כדי להשוויץ בכביסה הלבנה שלה.

בלילה היה עובר שומר ומביט בחלונות הבתים ועם היה רואה איזה זיף של אור היה מודיע עם הרמקול "לכבות את האור".

מכאן במעבר חד ליופי של הילדות בישראל .

אני זוכרת איש הנפט עם הפעמון שהיה עובר עם הסוס וצועק נפט נפט… וכולנו היינו יורדים עם הג'ריקן עומדים בטור לא נדחפים וקונים נפט כדי להפעיל את הפרימוס ואת הפתילייה, כי כך בישלנו וכך חיממנו מים כדי להתרחץ.

פרימוס פתילייה ועוד

אני זוכרת את איש הקרח שהיה מגיע גם עם הסוס והקרון מלא קוביות קרח ואנו כילדים עזרנו בגרירת הקרח. הייתה לנו ידית ברזל שתפסה את הגוש ואותו היינו גוררים במעלה הרחוב עד למקרר.

אני זוכרת את החלבן שהיה מגיע בכל בוקר ומשאיר שני בקבוקי חלב ליד דלת הכניסה ואני זוכרת גם את הרדיו, פטיפון, טלפון עם חוגה ואת הטלוויזיה בשחור לבן הראשונה בביתינו כאשר כל החברים מגיעים לצפות … בסרט ערבי.

טלפון מחוגה, פטיפון,טלוויזיה בשחור לבן ורדיו

זוכרת אני את הילדות המקסימה בחצר בית הספר בשעות ההפסקה את משחקי הגומי, קלאס, הולהופ, משחקי גולות, חמור ארוך, משיחת חבל, קפיצה על חבל וחמש אבנים, זאת ילדות ישראלית מקסימה ומיוחדת שחסרה לי כסבתא היום ב – 2018  בבתי הספר.

משחקי ילדים

זו ילדותי בארץ ישראל שנושקת ל – 70 שנה, כאן נולדו גם ילדי כאן נולדו גם נכדי, שממשיכים את היופי של ארץ ישראל בתנועות הנוער, בצבא והצעירים בבית הספר. אין לי ארץ אחרת זו הארץ בה נולדתי ארץ ישראל שלי היפה והפורחת. מי ייתן ולא נדע עוד מלחמות והדורות יגדלו בשקט ושלווה מלאה אהבה.

אילנה ומשפחתה

הזוית האישית

סבתא אילנה: חוויה מהנה החזרה לבית הספר המפגש עם תלמידה חדשה נעימה סבלנית חייכנית שבכיף עזרה לתעד את הסיפור שלי לחגיגות ה-70 למדינת ישראל שזה גם תאריך היום הולדת שלי ה-14 למאי.

המתעדת אלינור: היה לי מאוד כיף ולמדתי המון על העבר של מדינת ישראל.

אילנה עמר השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי, בבית הספר ניל"י בשנת 2015 והעלתה אז את סיפורה: "סבתא ברשת כל היום גולשת..".

מילון

זיו של אור
קצת אור

ציטוטים

”"מי יתן ולא נדע עוד מלחמות והדורות יגדלו בשקט ושלווה מלאה אהבה"“