מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות ישראלית

תמר וטליה נכדתה
תמר ואמיל ביום חתונתם
ילדות ישראלית בשנות ה-50

שמי תמר, נולדתי אחרי חמש לידות של בנים, אחרי אחי אמנון.

כשאבי ז"ל הגיע לאחר לידת אחי לרישום ביציאה מבית החולים שאלה הפקידה "מה שם התינוק" אבי ענה "אמנון", שאלה הפקידה "יש לך בבית תמר?" ענה אבי: "בשנה הבאה בעזרת השם". ואכן, לאחר שנה וחודשיים נולדתי וקיבלתי את השם "תמר", אפילו הפקידה בבית החולים זכרה את סיפור משנה קודמת. שם חיבה: תמי, אבל אני מעדיפה שיקראו לי תמר. שם משפחתי המקורי הוא "בסל" אין לשם משמעות והוא השתנה בעקבות הנישואים לאזולאי, שמשמעות השם  "שייכת לכהן", זה שם מקורי ממרוקו.

נולדתי בישראל ברחובות, בתאריך 20.10.1955, ז' בטבת תשנ"ו.

הורי

ילדות

הורי הגיעו מתימן, בשנת 1949 מיד לאחר קום המדינה, כשהיא היתה בשיא בנייתה והתפתחותה. להורי היה קצת קשה עם השפה העברית, כשהגיעו שיכנו  אותם בישוב "עין שמר", ושם נתנו להם שוברים לכלכלה בסיסית. הם סבלו שם משיטפון קשה ולכן העבירו אותם לישוב "זרנוגה" לגור בתוך פחונים. לצערם הרב גם שם סבלו משיטפון עד שהגיע הצבא שפינה אותם למחנה צבאי, ולאחר מכן לעיר יבנה, מאז אנחנו פה.

את ילדותי העברתי עם המון חברים בשכונה וברחוב מגוריי, הבית היה פתוח וכל השכנים כל הזמן ביקרו זה את זה בחופשיות.

בילדותי המצאנו הרבה משחקים.

                                                                          עם אחי

משחקי ילדות

אז לא היו פלאפונים וטאבלטים, ואת כל המשחקים אנחנו המצאנו. היינו חוזרים עם סיום הלימודים בבית הספר, אוכלים, מכינים שיעורי בית ומיד יוצאים לרחוב לפגוש את כל החברים. אחד המשחקים שאהבנו לשחק היה: מציירים עיגול באדמה וזורקים סכין שתיתקע באמצע המעגל. משחק נוסף שהיינו משחקים נקרא "הקפות", שהוא משחק עם כדור שצריך להספיק לעשות כמה הקפות לפני שהכדור יחזור לזורק. היינו משחקים בגוגואים, עושים גומות בחול וזורקים כדי לפגוע בגוגואים אחרים. עוד משחק שממש זכור לי הוא "טאקי", זהו משחק עם מקל מטאטא קטן שצריך להשתמש בו כמחבט ולעשות סיבובים. המשחק זכור לי במיוחד כי באחת הפעמים נזרק הטאקי לכיוון שלי בטעות ופגע לי במצח, נפצעתי וירד לי דם, מיד לקחו אותי למרפאה כדי לטפל בחתך.

עם בן זוגי

הקמת משפחה

הכרתי את בעלי אמיל עוד בבית הספר, נפגשנו כתלמידים בתיכון ומשם היינו זוג יונים ולא נפרדנו, עד לפני שמונה שנים כאשר אמיל, בעלי האהוב, נפטר. אמיל ואני נישאנו ביל מאד צעיר, אני הייתי בת עשרים וחצי ואמיל היה חייל בצבא בן עשרים ואחת וחצי. כל השנים גרנו ביבנה ונולדו לנו שתי בנות מדהימות: ליאת הבכורה – ממנה יש לי חמישה נכדים ונכדות מקסימים, ביניהם טליה שהיא השלישית ברצף הילדים במשפחתה. דיקלה הצעירה – ממנה יש לי שלוש נכדות מקסימות גם הן.

בעלי היקר אמיל, היה סבא מקסים ומפנק, הוא לא זכה להכיר שלושה מהנכדים שנולדו לאחר שנפטר, אבל את אלו שזכה להכיר אהב ופינק בכל רגע.

את כל השבתות והחגים אנחנו מבלים כולנו יחד אצלי בבית, אני תמיד משתדלת לפנק ולבשל מאכלים ומאפים שכולם אוהבים. היום אני מתענגת ונהנית לבלות עם המשפחה שלי כי אלו הזכרונות שלי ושלהם לעתיד.

עם טליה בטקס בנות מצוה

 עם משפחתה של טליה

הזוית האישית

מעניין! חוויה נעימה ומפעל חשוב.

מילון

הקפות
משחק המבוסס על משחק כדור הבסיס האמריקאי, ולפיכך מצריך שתי קבוצות. כלי המשחק הם כפיס עץ קצר, המחודד משני קצותיו, וקרש ארוך יותר ושטוח. הכינוי הקפות רווח באמצע המאה העשרים. בחיפה של שנות השלושים עד שנות השישים של המאה העשרים המשחק כונה כדור הקפה, וקבוצת השדה הייתה צריכה להביא את הכדור לתחנה הבאה (או לאחת התחנות הבאות) של השחקן הרץ, ולא לבסיס.

ציטוטים

”כשהגיעו שיכנו אותם בישוב "עין שמר", ושם נתנו להם שוברים לכלכלה בסיסית“