מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות ובגרות צברית

סבא ואני
סבא בעבר
סבא יעקב ופועלו המשמעותי

שמי יעקב מילשטיין, נולדתי בטבריה ב 1940, וגדלתי בנהריים.

לאחר כיבוש נהריים על ידי הירדנים ביום הכרזת המדינה (14 במאי, 1948)אבי ז"ל נלקח בשבי הירדני, ביחד עם שבויי גוש הציון. המשפחה עברה לחיפה והתאכסנה בבית מלון, תקופה קצרה, ולאחר מכן בשובו של אבא מהשבי (לאחר תשעה חודשים) עברנו לגור בבית נטוש, של ערבים, במושבה הגרמנית בחיפה. יש לי אח גדול, ואחות שצעירה ממני. בילדותי אהבתי לאסוף בולים, ולשחק משחקים כגון: מחניים, כדורסל, כדורגל, כדורעף, קלאס, חמש אבנים, דוקים, ריכוז (מונפול), גולות, דומינו ועוד.את ימי ההולדת חגגתי בדומה למסיבות הנהוגות כיום.

לאחר הלימודים בבית הספר היסודי בחיפה, עברתי לפנימייה בכפר גלים, זאת הייתה תקופה מעניינת מאוד. היינו מחזור של נערים ונערות, שבאו מכל קצוות הארץ: ערים, קיבוצים ומושבים. אני באתי מחיפה, עם קבוצת חברים, שלמדו איתי בבית ספר יסודי. בכפר גלים למדנו בתיכון רגיל, ועבדנו בענפי חקלאות שונים. התמחיתי במטעים ובריבוי צמחים. היה לנו חיי חברה טובים, עם מדריך חינוכי, אשר עסק בגיבוש חברתי, ואם בית שניהלה את חיי היום יום בפנימייה. גולת הכותרת הייתה שיטת הכבוד, הדוגלת באי העתקת מבחנים ובגרויות. המחזור חולק לשתי כיתות לימוד. כיתה אחת מעשית, למדה שלוש שנים תיכון ללא תעודת בגרות כללית, ובעיקר התמחתה בחקלאות, במגמה ללכת בתור גרעין להתיישבות. כיתה שנייה עיונית,  בה אני הייתי, עבדה במשק החקלאי בדומה לכיתה המעשית, אולם למדה ארבע שנות לימוד, ועשתה בגרות חקלאית. תעודה שהקנתה אפשרות להמשך לימודים אקדמאים.

לאחר גמר הלימודים בכפר גלים שתי הכיתות התגייסו לנחל. הכיתה המעשית, הלכה כגרעין התיישבותי למושב רם-און בחבל התענכ"ים, ובכיתה העיונית כל אחד המשיך לדרכו. כחניך ובוגר בתנועת נוער חלוצית, ומחנות העולים, הצטרפתי לגרעין נח"ל שנועד להשלמת קיבוץ רגבים. שרתתי בנחל המוצנח, והמשכתי במילואים בחטיבת הצנחנים תקופה ממושכת. בקיבוץ הייתי מרכז כרם גפנים, ופעיל חברתי, ערכתי את עלון הקיבוץ. נשלחתי מטעם הקיבוץ, להדריך בתנועת מחנות העולים בקריות, נוער בוגר, ולהכשירם כגרעין התיישבותי להשלמת קיבוץ רגבים.

בתום תקופת היותי בקיבוץ, למדתי באוניברסיטה העברית (בפקולטה לחקלאות ברחובות) במגמת מטעים (פרדסים, גפנים, עצי פרי). לאחר שסיימתי את לימודי בפקולטה, לימדתי את תחום המטעים בכפר גלים, ולאחר מכן התחלתי לעבוד במשרד החקלאות (אגף שימור קרקע וניקוז), כמתכנן ארצי לייצוב צמחי. עסקתי בפיתוח שיטות, לייצוב גדות נחלים בצמחים שונים. תכננתי ופיקחתי על ייצוב גדות נחל חרוד, בצמחים להגנה בפני שיטפונות. נחל חרוד הפך מתעלת שופכין צרה, לנחל מוסדר התורם רבות לאיכות הסביבה. בצידי הנחל נסללו דרכים על ידי קק"ל. הנחל עמד יפה בפני שיטפונות, הצמחייה הטבעית התחדשה. כמו כן, בעלי חיים חזרו לחיות בנחל, והמקום הפך לאתר טיולים מבוקש. בתקופה זו הכרתי את אישתי.

לפני שנה כשפרצה הקורונה זאת הייתה תקופה לא קלה עבורי. ישבתי בבית עם אשתי, והקפדנו על הנחיות משרד הבריאות, ויצאתי לטייל בשכונה עד קילומטר. הלכתי לסופר השכונתי בלבד, וביקרנו את הנכדות כשהיה אפשר ,תוך כדי שמירה על הכללים של משרד הבריאות.

כיום יש לנו שלוש נכדות חמודות, שאנחנו מבקרים פעם בשבוע, וביחד אנחנו מטיילים, מבלים ומנצלים את שעות הפנאי.

במלחמת ששת הימים, חטיבת הצנחנים השתתפה בכיבוש רמת הגולן. הנחל המוצנח בו הייתי, הוטס באמצעות מסוקים ונחת בדרום הגולן. לאחר קרבות קלים הסורים נסוגו לסוריה, והגדוד כבש את הכפר פיק. ציפור האש בשיר, מסמלת את המסוקים, והבית האחרון בשיר, מתאר את שליטתנו בגולן ואת הרגשתי הנפעמת, כשראיתי את הכינרת ויישובי עמק הירדן מוארים באור.

ציפור האש -שיר שמסמל בעבורי את המלחמה

עור בחור זו – שעת כדור פקח                     הפנה הגב

עיניך התאושש רובה נצור הפה                  קיפל זנב

פעור למשק ציפור האש                            נטש עמדה בצורה

תותח גלמוד

יתום מאב

ציפור קטנה משרה אימה                        הפך שלל מלחמה

נוסכה ביטחה ועוז

מולה נפחד

תושב רמה חלום                                 הגבול שונה

שדידה נגוז                                        הפך – עובדה

הספר זהר באור

מקצת בזכות

אבות קדומה

מירב מלחמת אור                                                

הזווית האישית

יובל – החוויה הייתה מהנה, למדתי הרבה על סבא וילדותו, ונהנתי לבלות איתו.

מילון

ייצוב צמחי
שתילת צמחים לאורך גדות הנחל, כדי למנוע הצפות וגלישת מים לשטחי מגורים, בזמן השטפונות

ציטוטים

”לאחר כיבוש נהריים על ידי הירדנים ביום הכרזת המדינה (14 במאי, 1948)אבי ז"ל נלקח בשבי הירדני, ביחד עם שבויי גוש הציון.“