מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות בצל המלחמה

אני ונכדותיי ציפי אשכנזי וחיה מושקא גבירץ
בחתונתי
הכל היה בשקט, בסתר...

שמי שרה וורזוב. נולדתי בשנת תש"ח, אחרי מלחמת העולם השנייה, להוריי ציפורה ויוסף בלנק בצ'רנוביץ שבאוקראינה. הייתי בת יחידה במשפחה. נקראתי על שם סבתי, שרה, שנרצחה במלחמת העולם השנייה. כשהגענו לגור באוקראינה, אמרו שהשם שרה הוא "מיושן" וכולם יצחקו מהשם הזה, לכן החליפו לי, רשמית, את השם לסילווה. אך בבית, כשאף אחד לא שמע, קראו לי שרה.

את הסבים והסבתות שלי לא הכרתי, כי הם נרצחו במלחמה. כך בערך היה גם היה אצל בעלי ז"ל, סבי מצד אמי חלה בסוכרת קשה, ובעקבות המחלה כרתו לו את הרגל, ומשום כך הוא לא נשלח לסיביר. אבל אחיו הצעיר נשלח לסיביר מבלי שישוב… במלחמת העולם השנייה.

הוריי ודודיי היו במחנות עבודה, והם סיפרו לי הרבה סיפורים על התקופה הזאת. אפשר לומר, אם כן, שנולדתי בצל מלחמת העולם השנייה.

כל המשפחה של אמי חזרה, מלבד שלוש אחיות והדודים שנרצחו עם משפחותיהם.

אבי סיים את האוניברסיטה עוד לפני המלחמה, וקיבל הצעה להיות מורה בבית הספר. אך מכיוון, שהוא לא ידע כל כך טוב רוסית, הוא למד מהספרים את השפה, ונתמנה כמורה לביולוגיה וכימיה. אמי עבדה במשרדי ההגירה.

עברנו שנים קשות, בלי מים, בלי חשמל ובלי חימום. האוכל העיקרי היה תפוחי אדמה. היינו מכניסים את תפוחי האדמה לתוך הארובה, וככה היינו מחממים אותם.

לפני המלחמה גרנו בדירה שכורה ולאחריה בדירה ממשלתית. הרחוב בו גרנו היה רחוב קטן, עשרים משפחות, מתוכם רק שתי משפחות לא יהודיות. כשהייתי קטנה עוד הייתי הולכת לבית הכנסת ביחד עם דודתי, אבל מהר מאוד סגרו אותו.

לא היינו דתיים, אבל ידענו שאנחנו יהודים. למשל בשבת, בדרך כלל, אכלנו עופות ודגים, בפורים שלחנו משלוחי מנות, בפסח תמיד היו מצות, בחנוכה חלקו דמי חנוכה, בראש השנה תמיד עשינו סעודה עם דגים, וביום כיפור צמנו. את חג הסוכות, לעומת זאת, לא הכרנו, ובחג השבועות הכנו סעודה חלבית ומרק תרד. דודתי, שגרה איתנו בבית, הייתה מכינה לנו את האוכל, למשל, לוקשן (אטריות). הכול היה בשקט, בסתר.

למרות היותי בת יחידה, לא הרגשתי כך. מכיוון שהיו שני בנים, (של דודתי, שגרה אצלנו) ששיתפו אותי במשחקיהם. המשחקים האהובים עליי היו: תופסת, חבל, שמורקי (מחבואים), גולות מגלעיני משמש, פקקי ברזל ודומיהם… היה לי אוסף בולים. אהבתי מאוד לקרוא ספרים.

לבתי הספר לא היו שמות, אלא מספרים בלבד. אני, למשל, למדתי בבית ספר מספר חמש. לא היו לי קשיים בבית הספר. בכיתות הנמוכות אמנם, היו פחות מבחנים, ובכיתות הגבוהות יותר, אבל אני הייתי בין התלמידות המצטיינות בבית הספר.

המשמעת בבית הספר הייתה חזקה. לא היה אפשר לאחר, אלא אם כן ההורים היו כותבים שהם יודעים שהילד או הילדה איחרו. היו מעט מסיבות כיתתיות. בבית הספר לא היה חדר אוכל, אבל היה מזנון שבו קנו לחמנייה. אני תמיד הייתי מביאה אוכל מהבית.

המקצועות שאהבתי הם: חשבון, גיאומטריה, משוואות, וכימיה. לא אהבתי ללמוד היסטוריה, ספרות רוסית, ואוקראינית. את מורתי לחשבון אני זוכרת במיוחד כי אהבתי חשבון, וגם כי היא התנהגה אלינו טוב.

אני ובעלי נפגשנו לראשונה בחתונה של קרובי משפחה. בחתונה שרתי את השיר: "טום בלאלאיקה". אבי כבר לא היה בחיים וגיסתי לעתיד, סיפרה לאמא של בעלי שאני הבת של יוסף אברמוביץ, כך קראו לו. דיברנו קצת בחתונה והתחלנו להכיר. שנה לאחר מכן התחתנו.

בט"ו בשבט תשע"ט מלאו ארבעים שנה מאז שעלינו לארץ עם שני ילדינו בשנת 1979. בתשעת החודשים הראשונים היינו בטבריה, במרכז קליטה, ולאחר מכן באנו לגור בקריית מלאכי, בשכונת נחלת הר חב"ד.

לאחר שהתיישבנו בקריית מלאכי, בעלי ז"ל התחיל לעבוד בלוד, במפעל 'טלרד', ואני התחלתי ללמוד קורס עברית, בסיום הקורס התחלתי לעבוד בהנהלת חשבונות.

ילדינו למדו במוסדות חב"ד בשכונת נחלת הר-חב"ד בגנים, בבית הספר, בסמינר, ובישיבות.  כיום יש לי יותר משלושים נכדים, ונינה אחת. בן ובת עם משפחותיהם, נסעו לשליחות במוסקבה, בירת רוסיה. הבן הצעיר שלי התחתן עם בחורה חבדית מטורונטו שבקנדה, וגר שם עם משפחתו. לפני חצי שנה בתי הקטנה ומשפחתה באו לגור איתי.

זכיתי להכניס ספר תורה על שם בעלי ז"ל, להשתתף בחתונת נכדתי, הולדת נינתי, מסיבות בר מצווה ובת מצווה של נכדיי ונכדותיי.

מצגת הקשר הרב דורי-ציפי וחיה גבירץ

הזוית האישית

סבתא שרה: אני מאוד שמחה שהשתתפתי בתכנית "הקשר הרב דורי". זה נתן לי להיזכר ולספר, על קצה המזלג, מעט מחוויות ילדותי. הבנות שאלו שאלות מעניינות והקשר בינינו התחזק. נהניתי גם בטיול לירושלים; בכותל המערבי, במנהרות הכותל, אפילו רק מההדרכה ומהארגון. נהניתי מסיפורים של סבתות אחרות – ממש קיבוץ גלויות היה כאן! יש בינינו הרבה שונה אבל גם הרבה דומה… אני רוצה להודות לאורלי ולנחמה, על הארגון. תודה רבה!

הנכדות ציפי וחיה: נהנינו מאוד מתכנית הקשר הרב דורי! היינו רוצות להמשיך בכיתות הבאות… אנו מודות לסבתא, למורה אורלי, ולכל מי שעזר! תודה רבה!

מילון

מלחמת העולם השנייה
המלחמה החלה ב-1 בספטמבר 1939 י"ז באלול ה'תרצ"ט, עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין, והסתיימה ב-8 במאי 1945 כ"ה באייר ה'תש"ה , עם חתימת גרמניה הנאצית על חוזה הכניעה הסופי. בזירה האסייתית החלו אירועי המלחמה עם תחילת מלחמת סין-יפן השנייה ב-7 ביולי 1937, והסתיימו ב-15 באוגוסט 1945 עם כניעת האימפריה היפנית לארצות הברית, וב-2 בספטמבר (של אותה שנה) עם כניעתה הרשמית של יפן לבעלות הברית. במהלך מלחמה זו נעשה בפעם היחידה בהיסטוריה שימוש מבצעי בנשק גרעיני. במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה גם השואה – רצח עם שיטתי בו נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם כשישה מיליון יהודים. המלחמה העולמית אפשרה לנאצים להחריף באופן קיצוני את פעולותיהם נגד היהודים. לפני המלחמה התמקדה מדיניותה שלגרמניה הנאצית בעיקר באפליית יהודים ובעידוד הגירתם. בזמן המלחמה, לאחר שכבשו שטחים נרחבים באירופה, עברו הנאצים לפעולות חריפות הרבה יותר כלפי היהודים: ריכוזם בגטאות ובמחנות, ושילוחם למחנות השמדה לצורך רצח עם שיטתי והשמדה המונית, שבוצעו מתוך קנאות אידאולוגית אנטישמית קיצונית.

ציטוטים

”"מיר זול זאן פאר דיר" - באידיש: שלי יקרה משהו במקומך.“

”"דרוז'בה פרוביריטשה וו בידי" – ברוסית: חברות נמדדת בעזרה לחברה במצבים קשים.“