מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותי לפני שישים שנה שנה

סבתי מירי אירוע משפחתי
סבתא בשכונת ילדותה
החיים של סבתא שלי מילדותה עד היום

שמי מירי לוי, נולדתי בחיפה, בבית חולים רמב"ם ב-  16.6.58

ההורים שלי עלו מרומניה, אמא בשנת 1950 מעיר שנקראת יאש. ואבא שלי עלה בשנת 1951 מעיר שנקראת בוקרשט. הורי הכירו ברומניה דרך חברים משותפים. כשהם עלו לארץ, הם גרו בטירת הכרמל במעברות. המעברות היו אוסף של  בתים שבנויים מפחונים, מבנים קטנים מאוד. שם נולדתי.

אחרי כמה שנים בהיותי בת שלוש, הורי התבססו כלכלית, ויכלו להרשות לעצמם לקנות בית בחיפה, בשכונת "רמת שאול". אבא שלי עבד בבניין, ואמא שלי עבדה במשק בית. היא בישלה לאנשים עשירים. יש לי אח שגדול ממני בשנתיים ושלושה חודשיים, לא הסתדרתי איתו, והוא תמיד היה מציק לי ומרביץ לי, מריבות של ילדים. ב"רמת שאול" הייתי בגן ילדים בשכונה, ואחר כך בבית ספר יסודי "רמות" שנמצא עד היום בחיפה.

כשסיימתי את בית הספר היסודי עליתי לחטיבת הביניים בבית ספר "לאו בק". כשעליתי לחטיבה התחלתי ללכת לתנועת נוער "הנוער העובד והלומד", היתה לנו חולצה כחולה עם שרוך אדום. היו כאלה שהלכו לצופים, ולבשו מדים כמו בצבא. שם הייתה משמעת קשוחה ופחדתי מזה, אז עברתי לתנועת הנוער העובד והלומד", בתנועה היה כיף, והייתה פעילות חברתית כמו א"ש לילה לדוגמא. זה משחק שהיינו הולכים ביער עם לפידים, והיינו צריכים לבצע משימה.

בתיכון למדתי "בבית הפקיד" שם למדתי איך מפעילים מכונת כתיבה, ומה זה כתיבה עיוורת, שאני יודעת להשתמש בה עד היום. הייתי תלמידה בינונית, והיו מקצועות שהיו קשים לי, כמו מתמטיקה, ואחרי בית ספר היתה לי מורה פרטית. המצב הכלכלי בבית היה בסדר, ההורים שלי עבדו והתפרנסו, ולא היה חסר לנו דבר. בגיל הצבא לא התגייסתי, כי בחרתי להתחתן בגיל שמונה עשרה, ובגיל תשע עשרה כבר נולדה אמא שלך. כל השנים עבדתי במשרד עורכי דין, הייתי פקידה. עברתי כמה משרדים, עד שהתמקמתי במקום שהיה לי טוב בו, ושם עבדתי הרבה שנים, עד שפרשתי מסיבות בריאותיות. היה לי מאוד מעניין ואהבתי את זה. עבדתי על כל מיני נושאים מגוונים כמו גירושין, העברות דירה, מכירה ועוד.

הכרתי את סבא בגיל שש עשרה וחצי, דרך חברה שאתה הוא יצא. הוא החליט לעזוב אותה והתחיל איתי, זה היה בים. התחתנו באולמי נועם בחיפה, שם גם עשינו בת מצווה לאמא שלך כשגדלה. אנחנו ביחד ארבעים וארבע שנים. כשהתחתנו קנינו דירה בשכונה שנקראת "שער העלייה". דירה חדשה לגמרי, ושם נולדה אמא שלך, ולאחר מכן גם אחויתיה עדי ונירית. כשנירית הייתה בת שנתיים וחצי, מכרנו את הבית וקנינו בית בנשר. בית גדול יותר ומרווח, ועד היום אנחנו חיים בו. כשהבית היה בבנייה עברנו לגור אצל אמא שלי, במשך שנה וחצי, כדי לחסוך בעלויות של השכירות. גדלנו בבית חילוני, ההורים שלי עשו את כל החגים בבית, אמא שלי בישלה וכל המשפחה הייתה מתכנסת. את סבא וסבתא שלי מצד אמא, אני בכלל לא זוכרת, הייתי קטנה כשהם נפטרו. את אמא של אבא שלי, אני זוכרת קצת יותר, זכור לי שהיא אהבה אותי, ואני אותה. קראו לה אסתר. כשנולדה לי בת, אבא שלי ביקש שיקראו לה על שמה.

זכורים לי הרבה משחקי ילדות, אהבתי מאוד לקפוץ בגומי. הייתי לוקחת שתי כיסאות ושמה גומי ביניהם וקופצת. הייתי משחקת עם הילדים בשכונה למשל שבע תוקיות. שמים באמצע המגרש אבן על אבן, ככה שבע אבנים, והיינו זורקים כדור, וצריכים לפגוע בהם ולהוריד אותם כמו שמשחקים באולינג.

חשוב לי שהנכדים שלי יגדלו בריאים ויהיו אנשים טובים. ילמדו דברים שהם אוהבים ומתעניינים, ויעשו מה שטוב להם.

הזווית האישית

נוגה – היה לי כיף לעשות עבודה משותפת עם סבתא, גיליתי הרבה דברים חדשים. הייתי רוצה לאחל לה הרבה בריאות, והנאה.

סבתא מאחלת לי בריאות ואושר.

מילון

פחונים
צריפים קטנים מפח

מעברה
שכונת עולים. לשם הביאו את כל העולים החדשים. הם התגוררו בפחונים והתנאים היו קשים

ציטוטים

”חשוב לי שהנכדים שלי יגדלו בריאים ויהיו אנשים טובים. ילמדו דברים שהם אוהבים ומתעניינים, ויעשו מה שטוב להם“