מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותי המאושרת באזור

מזל כהן ותומר
עץ גויאבה
בילדותי הייתי ילדה שובבה מאוד שחקתי כדור רגל ואת כל משחקי הרחוב

אמי  עלתה מעירק בגיל 12 ע"י הברחתה בנסיעה בטנדר של דגים לחיפה ומשם לאחים שלה שגרו בת"א מול בית רוקח שלימים הסתתרנו שם במלחמה (היום זה מוזיאון רקח).
 
אבי עלה לישראל בגיל 20 מעירק לאחר שגייסו אותו לצבא יחד עם סדאם חוסיין. לאחר כשנה אבי ברח לארץ בדרך לא דרך והיגיע לחברו הטוב שהוא אח של אמי וכך הם הכירו והתחתנו. נולדו להם  4 ילדים עד היום אנחנו משפחה מאוחדת בזכות הורי.נולדתי בבית חולים הדסה בתל אביב בזמן מלחמת השחרור בתאריך 19/9/48, אבי היה בחזית לפריצת הדרך לירושלים.
 
בזמן הלחימה הודיעו לאבי שאמי יולדת. אבי הגיע ואז נולדתי, אבי אמר וגם האמין שלידתי הצילה את חייו ולכן נקרא  שמי בישראל מזל.  עד גיל 7 גדלתי בת"א בשכונת שבזי                                                                                                                                                                           
 
 
בילדותי באותה שכונה אבי התנדב במועדון אחווה לעבודה עם נוער שוליים ועל כן לאחר ראיית המציאות הורי החליטו לעבור לישוב קטן אזור (כמו קיבוץ), כדי שתהיה לנו ילדות טובה יותר, בטוחה ושמחה. בילדותי בזמנים ההם גרו ערבים באזור. יום אחד אחי הגדול ממני בשנה ואני הלכנו לסוף הרחוב שלנו לקטוף תותי עץ ונזרק עלינו סכין בצבע אדום. לקחנו את הסכין  הביתה ושנים אבי שמר על הסכין כמזכרת על שלא נפגענו.
 
בבית של הורי היו הרבה עצי פרי וירקות יום אחד גילינו אחי ואני שיש גויאבות על העץ היה גשם שוטף וכמו תמיד אחי סחב אותי לכל מקום. הלכנו  לעץ שהיה בסוף השטח החקלאי ושנינו  התחלנו לטבוע עד הצוואר למזלנו הגיע השכן והציל  אותנו מטביעה בטוחה.
גדלנו עם פרות סוסים ועגלים. את החלב קנינו ישירות מהפרה אצל גברת ואדון גדליה (שהיו ניצולי שואה ללא ילדים) הם אהבו כל ילד באשר הוא. שם בנוכחותנו הם חלבו את הפרה לתוך כד החלב ואז רצנו הביתה על מנת שאמי תרתיח את החלב.  
 
בילדותי הייתי ילדה שובבה מאוד שחקתי כדור רגל ואת כל משחקי הרחוב שהיו באותה התקופה. שיחקתי רק עם בנים באזור של אותם ימים במשחקים כגון: 5 אבנים ,קלאס, חבל, אג'י, סטנגה , גולות, גוגואים וסכין.  היה לי אוסף של מפיות, ועטיפות של מסטיקים שעד היום ישנם אצלי. כשהיינו בבית שמענו סיפורי מתח סיימון טמפלר, ושירים.
 
למדתי ביסודי בבי"ס השבעה באזור
 
בית ספר השבעה באזור, שבו היה מנהל מאוד קפדן, שנתן חינוך נוקשה ביותר ולמרות זאת יש לנו זיכרונות מאוד טובים מבית הספר עם כל החגים והשמחות שהיה נהוג  לעשות. עד היום מתקיימים אותם החגיגות כגון פסח, פורים  ושבועות. בתיכון  למדתי במכללה למנהל במגמת הנה"ח.
 
משפחתי 
יש לי ארבעה ילדים מקסימים שלוש בנות ובן זקונים. שנתיים לאחר שילדתי את  הבן, בעלי נפטר וכל חיי השתנו מקצה לקצה. יש לי 8 נכדים מגיל 4 עד גיל 16 אשר הם ממלאים את חיי עם כל האכפתיות והאהבה אינסופית שהם מעניקים לי. זו זכות גדולה להיות סבתא לנכדים כאלה.
 
העשרה
אזור: "אָזוֹר היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל. היישוב הוקם על חורבותיה של העיירה הערבית יאזוּר, ליד כביש תל אביב-רמלה. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. בראשות המועצה המקומית עומד אריה פכטר, יליד היישוב". מויקיפדיה.
תשע"ו
 

מילון

אזור
אָזוֹר היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל. היישוב הוקם על חורבותיה של העיירה הערבית יאזוּר, ליד כביש תל אביב-רמלה. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. בראשות המועצה המקומית עומד אריה פכטר, יליד היישוב.

סטנגה
משחק ילדים דמוי כדורגל המיועד לשני שחקנים.

ציטוטים

”אבי אמר וגם האמין שלידתי הצילה את חייו ולכן נקרא שמי בישראל מזל“