מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותי בירושלים – שלג בירושלים

אור ביום חורפי סוער
בני דוד שנהרגו במלחמת השחרור
בית הורי, משפחה, מנהגים, מסורת, לימודים, שרות בצבא, נישואים

שם סבא שלמה מצד אמי שלא היכרתי הוא הלך לעולמו בירושלים בגיל 42, אמי הייתה אז בת 10. נולדתי בירושלים בבית חולים רוטשילד שהפך לבית ספר סליגסברג שבו למדו מקצועות כמו: פקידות, תפירה, תזונה, ומלאכת מחשבת (אומנות). ואני למדתי שם. זה ברחוב הנביאים פינת הרב קוק, מול דוקטור טיכו. נולדתי בשצת 1935 בתקופת המנדט. שמי שולמית רבה. בשנת 1941 שלג בירושלים

 
הסביבה שבה גדלתי
באחת משכונות יגיע כפיים זכרון משה. זו שכונה מעורבת מבחינת העדות. וכל הילדים שיחקו יחד בשכונה. הייתה אוירה של חברות ושיתוף. בבית היו שלושה חדרים קטנים, מטבח קטן וצר ואמבטיה קטנה עם שירותים. אמא בישלה במטבח את כל המטעמים על פתיליות שבערו על נפט. המקרר שהיה על קרח, מגיל 9 אני הייתי מביאה שליש בלוק קרח מרוממה ברגל, כשהגעתי הבייתה נשאר רק רבע בלוק. המקרר עמד בחדר הילדים שאני ואחי ישנו בו.
חדר האמבטיה
את המים החמים קיבלנו דרך דוד שעמד שם והתחמם עם מנגנון של נפט עם ברז שממנו נטפו לאט טיפות לצינור שהזין את האש למטה. התקלחנו פעם בשבוע במים חמים. בשאר הימים, התרחצנו במים קרים, בדרך כלל מתחת לזרועות הידיים והצוואר בסבון כביסה של שמן. גם את השיער רחצנו פעם בשבוע עם סבון שמן. אם היו כינים כמובן אחרי טיפול, אמא חיממה בסיר מים במטבח ועם המים החמימים רחצה לי את השיער. ביום ה' כל שבוע האמבטיה הייתה תפוסה על ידי דג קרפיון או שניים חיים שהיו מיועדים לבישול של הגפילטע פיש.
משחקים: בימים קרים בחורף שיחקנו בבית עם אחי וחברות, שחקנו מתחת לשולחן בדרך כלל שם הייתה המרפאה.
קניות אוכל: גרנו לא רחוק משוק מחנה יהודה, לשם הלכתי עם אמא ועזרתי בסחיבת הסלים. קנינו שם הכול: בשר, דגים, ירקות, פירות, ממתקים, גרעינים והכיף היה פיתות אש תנור (לאפה) שאכלנו בדרך חזרה הבייתה 10 דקות.
כביסה: כל שלושה שבועות אבא סידר במרפסת הקטנה על לבנים, פיילה גדולה, בין הלבנים הדליק שני פרימוסים גדולים שחיממו את המים. את השטיפה מהסבון המכבסת ואמא היו עושות באמבטיה, שמילאו אותה במים נקיים. החבלים היו תלויים מעל השכונה מהמרפסת שלנו, למרפסת של השכנים ממול, כולם תלו את הכבסים כך (לא היו סודות).
בתי כנסת: מסביב לשכונה היו כעשרה בתי כנסת קטנים. כל עדה בית הכנסת שלה. בחגים אפשר היה לשמוע בליל של שפות ומנגינות מתערבבים זה בזה.
 ים: לא היה בירושלים. היתה בריכת שחייה במתחם y.m.ca אבל שם שחו רק אלו שהיו חברים רשומים.
בבית
אמא טובה ואבא יעקב, אח אחד צעיר ממני בשמונה שנים, עמירם קוראים לו עמי עד היום.אבא היה מתקן פנצ'רים (גלגלי מכוניות) של הבריטים, הערבים, ורק שתי משפחות יהודיות עשירות. אבא היה יוצא לעבודה בשבע בבוקר וחוזר בשמונה בערב עייף. היה אוכל, מתרחץ והולך לישון. לא שוחחנו איתו בכלל, הוא היה עייף תמיד. אמא הייתה עקרת בית לא עבדה בחוץ. הבגדים שלבשו היו פשוטים. הוריי לא היו דתיים היו מסורתיים. אבא הלך לבית כנסת בחגים אמא לא הצטרפה. ביום כיפור צמו ההורים, אנו הילדים צמנו חצי יום. אני הייתי שובבה מאוד, קיבלתי הרבה מכות, לרסן את ההתנהגות שלי שלא עזרו. אמא ואבא שלי יעקב וטובה
אוכל מסורתי
 אכלנו אוכל פולני מסורתי: מרק עוף, עוף מכובס, צלי בשר, ירקות מבושלים, תפוחי אדמה, כרוב כבוש, מלפפון חמוץ שאמא הכינה. סבתא מצד אבא הייתה באה מתל אביב פעמיים בשנה  כל פעם לחודש-חודשיים. הייתה מכינה לבד איטריות מכל הסוגים והגדלים. אותם היו מאכסנים בצנצנות גדולות על ארון הבגדים בחדר של ההורים. ביום שישי ושבת היה דגים ממולאים, מרק עוף, בשר מנה ראשונה של כבד כצוץ ביד, ומנה אחרונה (קומפוט) לפתן של פירות העונה חבושים, תפוחי עץ, אגסים או פירות יבשים. בשבת בבוקר אבא תמיד הכין סלט ירקות מעורב קצוץ דק עם ביצים קשות, פרוסת חלה, זיתים שכבשנו לבד בבית, או דג מלוח ושתינו כמובן קפה בחלב.בכל ימות השבוע בערב אמא הכינה: עגבניות מרוסקות מתובלות בשמן זית, לימון מלח ופלפל. את התערובת מרחנו על טוסטים שהכינה על הפתיליה ושתינו חלב שהגיע עם חלבן פעמיים בשבוע מהפרות שהיו לו ברפת. את החלב היינו חייבים להרתיח ולשים במקרר שלא יתקלקל בעיקר בקיץ.
קניית מצרכים
מצרכים של יום יום קנינו במכולת שהייתה בטווח של 3 דקות מהבית היה סוג אחד של לחם כהה קראנו לו לחם שחור וסוג אחד של לחם לבן. גבינה לבנה מכרו לנו במשקל, חמאת תנובה רק בחבילות של 100 גרם. כל שאר המצרכים אורז, עדשים, קטניות היו שוקלים בשקיות נייר. סבון רק של בית חרושת שמן סבון גדול שאבא היה חותך לרבעים שנוכל להשתמש כדי לרחוץ יידים אני זוכרת שהייתה גבינה צהובה בקופסה סגורה כחולה שחיילים שהביאו מאוסטרליה בתקופת המנדט.
 מפגשים
מקומות המפגש של הנשים והגברים היה בעיקר בבית הכנסת ביום שישי ושבת. היו גם הכרויות של שכנים שבאו להתארח האחד אצל השני על כוס תה ועוגה מאפה בית לפעמים שיחקו רמי.
משפחה, מנהגים ומסורת 
לא היו מנהגים מיוחדים במשפחתי.אהבתי מאוד כשסבתי מצד אבא הייתה באה פעמיים שלוש בשנה מתל-אביב לירושלים, שוהה אצלנו חודש, ומכינה אטריות מכל הסוגים והגדלים בכמות גדולה ותמיד בקשה את עזרתי.החגים החביבים עליי היו חנוכה- ופסח. כי אז חגגנו עם דודות ובני דודים אצל סבתא במאה השערים את סדר הפסח כהלכתו והרגשנו כמה שהיא אוהבת אותנו, קראו לה שיינדל שפירושו בעיברית יפה.חג החנוכה עם הנרות שהדלקנו כל ערב והתכנסות המשפחה הקטנה אחי וההורים להדלקת הנרות לשיר מעוז צור וכמובן לקבל דמי חנוכה. אני בת 3 עם ההורים
לימודים
למדתי בבית ספר "למל" לבנות עד כיתה ח'. ואז בבית ספר מקצועי סליגסברג 4 שנים. למדתי אומנות שנקראה מלכת מחשבת כי אהבתי מאוד כל מיני עבודות יד שהכנו בילדות כמו קישוטים לסוכה. אני התמקדתי בלימוד ועשייה של מניאטורות בעץ ששיקפו את הדמויות והמקצועות השונים בארץ בין השנים 1940-1954.

תשע"ו

מילון

פרימוס
מכשיר לבישול הפועל על דלק נפט

ציטוטים

”בתקופת הצנע חילקו תלושים למוצרי מזון בסיסיים“