מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ידידיה שלמה מתעד את סבא גדעון לנגמן

סבא גדעון וסבתא יהודית עם ידידיה
סבא גדעון לנגמן כילד עם הוריו
חיי, כאיש משפחה, צבא ומתנדב

שמי גדעון לבית לנגמן. נולדתי בשנת 1941, י"ג באלול בבני ברק שבמדינת ישראל. שם אבי מרדכי, הוא נולד בעיירה בשם פונוביז'. שם אמי חיה אשר נולדה בעיירה בשם טלז. סבא וסבתא מצד אבא היו צבי ורחל. מצד אמי, אברהם וטויבה.

מדי שנים עגולות (עשור), כגון 60, 70.. חוגגים לי יום הולדת. הנכדים כולם באים אליו הביתה וחוגגים. מקור שמי הוא בחירה של הוריי. אני השני מבין שלושה אחים. שמותיהם: אברהם ז"ל, גדעון ואבנר. הרגשתי טוב וכיף איתם. אהבנו לשחק בפרדס בחצר. גם היום אנחנו בקשר טוב. ילדותי עברה עלי בבני ברק. אני זוכר את השכן צ'ופ. ביתי היה בתוך פרדס, אהבנו לשחק בפרדס.  כשהייתי בן 8 פרצה מלחמת השחרור. בביתי היו שלושה חדרים. המיוחד הוא: גרנו שתי משפחות בבית של שלושה חדרים! המאכלים הנפוצים שהוריי הכינו היו קרפלך וקלופס בשר.

למדתי בבית הספר "מזרחי", המורה שלימד אותי היה בירנצויג. החברים שלי היו קמינר, מנחם ציטרון וליפא. שיחקתי איתם במשחק שנקרא "החלפת רגליים" עם כל הכיתה.

בתיכון למדתי בבית הספר "הישוב החדש" שבעיר בבני ברק, בארץ ישראל. אהבתי לשחק "סטנגה" בתיכון. חבריי היו: שרמן וחגי. מדי פעם היינו נפגשים. בחופש עבדתי בבניין.

אחרי התיכון למדתי בישיבת "חברון" בשכונת גאולה במשך שלוש שנים.  הלימודים חשובים כי אדם צריך לדעת וללמוד. היום הייתי רוצה יותר ללמוד תורה.

שירות צבאי

בצבא הייתי בחטיבה 8 בתור חובש. רציתי להיות חובש משום שרציתי לעזור לאנשים. אלו היו שנים בונות בחיי כי הכרתי אנשים. השתתפתי  במלחמות: ששת הימים, ההתשה, יום כיפור, שלום הגליל. במלחמת ששת הימים שחררנו את ארצנו. באותה תקופה היה פחד שתהא "שואה 2". התגייסתי יחסית מאוחר, וכל הפחד שהיה בארץ הורגש מאוד. בצבא הייתי חובש בפלוגת הסיור.

במלחמת ששת הימים, חצי חטיבה הייתה בנגב וחצי חטיבה עלתה להילחם דרך "כפר סולד" ו"גבעת האם". הסורים חשבו שצה"ל מנסה לכבוש את רמת הגולן, ולכן הסיטו כוחות לכפר סולד, ובכך הקלנו על גולני שכבשו את "תל פאחר". התחלנו לעלות לכבוש וטעינו בניווט. היו לנו הרבה הרוגים ופצועים. כחובש עבדתי קשה לטפל בכל הפצועים. מג"ד הטנקים נפצע וטיפלתי גם בו. הגענו לכפר "קלע" ו"זרועה" ונכנסנו לבתים, ראינו שם פרימוסים (גזיה) דלוקים ואוכל עליהם. הערבים פחדו וברחו. בסוף המלחמה כל החטיבה התכנסו ליד משטרת קונטרה.

בשנת 1980 הלכתי לקורס רבנים צבאיים, הייתי רב גדודי הרבה שנים. ביקשו ממני להיות רב חטיבתי ולאחר זמן, הסכמתי.

אחרי כמעט 50 שנה, ואחרי תעסוקה מבצעית ברמת הגולן, התכנסנו שוב כל החטיבה, ליד משטרת קונטרה. במשך השנים אספתי כסף וקניתי לחיילים צ'ופרים.

באוהל התצפית אנו צופים על הטנקים שלמטה תשע"ז 11.5.2017

עבודה

עבדתי כמורה בבית הספר לתורה ומלאכה בקריית החינוך עזתה, לאחר מכן עבדתי כסגן מנהל, ואחר כך, כמנהל בקריית החינוך עזתה. בשנת 1977 עלינו לירושלים. שם ניהלתי במשך 23 שנה את בית ספר "אוולינה דה רוטשילד". פרשתי מהוראה ולמדתי בבית כנסת ישורון.

התנדבות

בין השנים 1963 ל- 2003 תרמתי לשירות הציבורי במדינה כחובש במד"א, התפקיד שלי היה התנדבות במשטרה: כל יום שישי נסעתי לכותל להיות קצין מתאם בין מד"א למשטרה. כשהקימו את זק"א הייתי בין הראשונים להתנדב. בשנת תשמ"ז קיבלתי את "אות הנשיא להתנדבות". כמו כן קיבלתי את אות "קיר ירושלים".

תעודות הוקרה של שירות ציבורי

נישואים

הכרתי את אשתי יהודית בשנת 1963. אשתי למדה כימיה באוניברסיטת בר אילן, ולימדה בקריית החינוך עזתה. כשעברנו להתגורר בירושלים, לימדה בבית צעירות מזרחי ובתיכון פסגת זאב. התחתנו כשהייתי בן 22 וחצי, נישאנו בבני ברק. לפני החתונה אשתי אמרה שנגור בנתיבות. ואכן גרנו בנתיבות עד שנת 1977. היום אנחנו גרים בירושלים בשכונת בית וגן. נולדו לנו חמישה ילדים: שמואל, חגית, מיכל, שלומית, תמר ז"ל (נפטרה בשנת 1998).

אשתי ואני טיילנו בעולם במדינות כמו: אוסטריה, סין, ירדן, סקנדינביה ועוד. היום אנחנו בבית, נהנים ביחד עם הנכדים והנינים.

ביום נישואנו

הזוית האישית

סבא: מטרת הריאיון הוא שהילדים והנכדים ידעו את הפעיולת בה עסקתי ובה אני עוסק.

הנכד: כל מה שכתבתי כאן בריאיון הוא מעט שבמעט, שיכולנו להרחיב פה, במסגרת התיעוד.

מילון

מלחמת ההתשה
מלחמה בין ישראל לבין מצרים, שהחלה ב-11 ביוני 1967 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970, מועד שבו הסכימו הצדדים על הפסקת אש שנכנסה לתוקף למחרת. המלחמה החלה כיוזמה מצרית להתשת ישראל תוך הפרת הסכם הפסקת האש שסיים את מלחמת ששת הימים. את השם "מלחמת ההתשה" ("חרב אל-אסתנזאף") העניק לה נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, והיא הסתיימה בהתשה של שני הצדדים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הלימודים חשובים כי אדם צריך לדעת וללמוד“