מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

טירת הכרמל – נוף ילדותי

סבתא רותי אמרן עם ליאור ואורי
בחג שבועות
בהיותי בת שישה חודשים עברנו לגור בשכונת ביאליק

ולי עוד שלושה אחים שנולדו בתקופת המעברה.

בהיותי בת שישה חודשים עברנו לגור בשכונת ביאליק. מסיפורי אמי אני זוכרת, שהורי ואחיי גרו במעברה בצריפים, הם גידלו פרות ותרנגולות. עוד מהסיפורים זכור לי, שפעמיים נשרף הצריף שבו גרה משפחתי ובנס לא נגרם אסון. את תקופת ילדותי העברתי בשכונת ביאליק. הילדים כולם ביחד שיחקו, בנים ובנות, לא היה המושג "ברוגז".

בבית ספר יסודי  בו למדתי סיימתי לימודי בבית הספר "דגניה" ומשם המשכתי לבית הספר "שיפמן". משחקי הילדות הזכורים לי: דגל, תופסת, חמש אבנים, מחניים, קלאס,בית-שדה, כדורגל ועוד המון משחקים… בילדותינו היינו נוהגים ללכת לקולנוע בימי רביעי לסרט טורקי בקולנוע "אמפי".

בית ספר "דגניה"

אני לא אשכח את שיעורי המלאכה בבית הספר, את המורה מיכאלה שאף פעם לא צעקה ושעתיים חלפו ועברו כל כך מהר. למדנו ריקמה, תפירה,סריגה ומלאכת עץ. חיכינו בכיליון עיניים לשעורי המלאכה ולא רצינו שהשיעור ייגמר. הייתה תלבושת אחידה, לא עם מגוון הצבעים של היום, החולצה הייתה בצבע תכלת. החולצה הייתה עם צווארון ומכופתרת ובחורף היינו שמים על החולצה סוודר V כחול וחובה לשים סמל בית הספר. מכנס או חצאית בצבע ג'ינס או בצבע כחול.

אני זוכרת, את ימי שישי של קבלת שבת בכיתה הכיתה הייתה מסודרת בצורת "ח". אני זוכרת, את חדר האוכל שהיינו אוכלים ארוחת צהריים בשעה 11:45. כיום משמש  המקום בבניין לכיתות א'. עוד אני זוכרת, שהיינו תורנים בחדר האוכל, עזרנו בסידור השולחנות,ובשטיפת הכלים.

אני זוכרת שבכיתה ח' היה מבחן שנקרא "סקר" שמי שעבר אותו והצליח נחשב לתלמיד מחונן. בבית ספר "דגניה" סיימנו שמונה שנות לימוד ואחר כך הלכנו לבית ספר "שיפמן".

אני זוכרת, את אחות בית הספר שדאגה לתת חיסונים ולבדוק ראשים, תלמיד או תלמידה שהיה להם כינים היו מקבלים מכתב הביתה לנקות את הראש ולא לחזור עם ראש מלוכלך לבית הספר. עוד זכור לי שהיו טיפולי שיניים לתלמידי בית הספר בתוך בית הספר אחת לחודש. אחת לשבוע היינו מביאים עיתון לילדים קוראים כתבות ודנים בכיתה. היינו מתביישים מהמורים ולא מתחצפים, למורה היה מקל ארוך שהיה מצביע איתו על הלוח. הכנת השיעורים הייתה בבית הספר והיו שתי הפסקות גדולות, אחת בשעה 10:00 ואחת בשעה 11:45.

אני זוכרת, שהטקסים התקיימו ברחבת החצר, הילדים היו באים בחולצה לבנה כשהיה טקס. הייתה מקהלה ששרה את שירי החג. הטקס התקיים בשעות הבוקר לפני שהיינו מתחילים ללמוד. בחגים היו לנו הפסקות פעילות שירים וריקודים. אני זוכרת שמנהלת בית הספר הייתה עליזה ארבילי ז"ל.

אני רוצה לציין שאני בתור סבתא מתגעגעת לימים ההם…

כיצד סבא הכיר את סבתא ?

כאשר הכרתי אותו…הכרתי את בעלי אצל אחותי. בעלי היה חבר טוב של גיסי והוא הכיר בינינו .מפגש ראשון… אני ובעלי האהוב בילינו את תחילת הכרתנו המופלאה במסעדה,ואחר כך בילינו את שאר הערב בסרט ושם הייתה הנשיקה הראשונה. הצעת נישואין…

הצעת הנישואין הייתה מרגשת במיוחד עבורי הוא אמר לי שיש מסיבת הפתעה לחבר טוב ובעצם המסיבה הייתה עבורי ושם בחיק חבריו הטובים ובחיק משפחתי האהובה הוא כרע את ברכו והוציא את טבעת היהלום שהיא שמורה בידי מאז הצעת הנישואין המרגשת ועד היום.

סבתא מספרת על החגים והאירועים בימי ילדותה

פורים הוא החג השמח והמרגש שחוויתי בילדותי ההתרגשות וההכנות לקראת פורים התחילו שבועיים לפני החג. בחירת התחפושת וההכנה למשלוח המנות במשלוח המנות שהכנתי בתוך כובע של ליצן כלל מגוון של ממתקים בנוסף לאוזני המן תוצרת בית. בנוסף צירפתי תמיד הפתעה למשלוח כמו: חבילת טושים,רעשן,קלמר ועוד מתנות רבות ומגוונות… תמיד ציפיתי לקבל משלוח מנות זהה לשלי אולם כל פעם מחדש התאכזבתי ואף קרה פעם שבכיתי ומאז אותו מקרה הייתי מכינה שני משלוחי מנות זהים שאחד מהם יהיה שלי. בבוקר תהלוכת התחפושות הבית ספרית הייתי מתעוררת מוקדם ומתרגשת לקראת היום הגדול ולרוב התאכזבתי כי גשם התחיל לרדת ולא יכולנו להסתובב ולהשוויץ בתחפושותינו היפות והמהודרות. בבית הספר היה תחרות תחפושות, שירים וריקודים. זה היום הכי כיף בשנה מכיוון שכולם היו ביחד צוחקים,שמחים וצוהלים.

טקס יום הזיכרון טקס יום הזיכרון הוא אחד הטקסים הכי עצובים שהתקיימו בבית הספר. בטקס יום הזיכרון מתקיימת צפירה של 2 דקות לזכר הנופלים,בזמן הצפירה עמדנו דום. ועד היום מקיימים את זאת, היינו מתבקשים לבוא בלבוש כחול לבן. היינו צועדים מבית הספר לקולנוע ושם היה מתקיים טקס יום הזיכרון ברשות ראש מועצת טירת כרמל לפני טקס זה היינו מקבלים כובעים כחול לבן ומדבקת יזכור. ברוב טקסי יום הזיכרון גם אני השתתפתי והייתי מקריאה את יזכור. ביום זה בבית הספר היו מרבים לדבר על המלחמות, על החללים,ועל משמעות יום זה. בערב יום הזיכרון כמו היום השידורים בטלוויזה היו סביב סיפורים מפי המשפחות השכולות ובמשך היום היו מקריאים את כל רשימת הנופלים.

יום העצמאות חגיגות ערב יום העצמאות התקיימו בבמה המרכזית עם אומנים ולהקות מקומיים. שום דבר לא השתנה מהיום היו דוכנים של אוכל,זוהרים,שערות סבתא,תירס,סוכריות,פיצה,פלאפל וכל מה שיש לנו היום. היו זיקוקי דינור באמצע המופע ובסוף המופע. הכי זכור לי שהיינו יושבים בתור ילדים על הגבעה עם שמיכה וכל השכנים והמשפחה ביחד. ביום העצמאות היינו מסתובבים בין הבסיסים ולאחר מכן פיקניק משפחתי בחיק הטבע.

חג שבועות היינו מגיעים לבית הספר בלבוש לבן עם טנא מקושט ובו מכל טוב פירות הארץ הייתה תחרות הטנא היפה ביותר ואפילו פעם זכיתי בה.

בהפסקות היינו ממלאים שקיות מים וזורקים אחד על השני למרות האיסור על מנהג זה ובשכונה לא רק המים היו חוגגים גם על הביצים. בכיתות הייתה מתקיימת בבוקר ארוחה חלבית עם מיני גבינות וסלטים. כמו היום בערב חג שבועות בבית חוגגים עם מיטב הגבינות,הפיצות,הבורקסים,הסלטים והפשטידות.

לסבתא רותי יש המלצות ל"תרופות סבתא"

לכאבי בטן היא ממליצה למרוח ערק או שמן זית על הבטן בתנועות סיבוביות. לכאבי אוזניים: לכתוש שן של שום עם שמן זית לחמם מעט לסנן מהשום לקרר מעט ולטפטף באוזן. לכאבי גרון: לקחת בצל לגרד בפומפייה לשים במסננת כשעה,לקחת את הנוזלים של הבצל להוסיף שתי כפות של דבש לערבב וכל שעתיים לקחת כפית ,הפלא ופלא כאב הגרון נעלם. לטיפול בחתכים: למרוח כורכום על החתך, הדם מפסיק מיד.

 לסיום אומרת סבתא : " הייתי רוצה לחזור לתקופת הילדות…"

במפגש סיום תכנית הקשר הרב דורי , תשע"ב 2012

 

מילון

תרופות סבתא
תרופת סבתא היא כינוי לתרופה מסורת, המקובלות ברפואה העממית. פעמים רבות תרופת סבתא היא מזון שמיוחסת לו השפעה חיובית, אך הן כוללות גם חומרים למריחה על הגוף וסוגי טיפול נוספים. מקור השם הוא היותן לכאורה של תרופות הסבתא מסורות העוברות מאם לבתה. תרופות סבתא מסוימות זכו לאישוש מדעי מסוים.

ציטוטים

”אני רוצה לציין שאני בתור סבתא מתגעגעת לימים ההם“

”" הייתי רוצה לחזור לתקופת הילדות..."“