מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

טטיאנה מנשירוב

בית הספר שלנו משתתף בתכנית הקשר הרב דורי
בית הספר בו אנו לומדות
סיפורה של סבתא טטיאנה

בית ההורים

סבתא טטיאנה מנשירוב – קראו לה בשם זה על שם דודה שלה אשר נפטרה בגיל 16. סבתי נולדה בדרבנט, ברית המועצות. שם ההורים היו שמעון ומזל מנשירוב. אמה עבדה בתור כלכלנית ואביה בתור טכנאי. אבא שלה היה גבוה, בהיר עם עיניים ירוקות ואמה הייתה ברונטית ונאה. האחים הם ישראל, אדם, דן, צביה יוכבד, יהודית, גולנז.

ביתם היה בית פרטי עם חצר גדולה ושמונה חדרים. בקרבת הבית היה ים וגם בית כנסת גדול, אך השכונה לא הייתה לגמרי יהודית.

זיכרונות ילדות

סבתי וחבריה היו משחקים קלאס, מחבואים, משחקי גומי, משחקים עם בקבוקים וכל מיני משחקים יצירתיים. בשעות הפנאי סבתי הייתה אוהבת לקרוא הרבה ספרים. בבית ספרה היו מקצועות: קונדיטוריה, כלכלה, מתמטיקה, צרפתית, היסטוריה וכו'.. סבתי הייתה תלמידה טובה וכיבדה את המורים והמורים אהבו אותה. סבתי אהבה מאוד ללמוד היסטוריה וספרות. הייתה להם תלבושת אחידה: בגדים בצבע שחור ולבן. היו להם הרבה טיולים להרים ומקומות יפים וגם היו מסיבות מטעם בית הספר. לא היה בבית ספרם חדר אוכל אך הייתה קפיטריה. המאכל האהוב עליה היה פירשקי, זהו מאכל קווקזי – בצק ממולא בתפוח אדמה ומטוגן בשמן עמוק. בצעירותה הייתה מתנדבת ועוזרת לקשישים לאחר בית הספר. נהגו בביתם לחגוג חגים יהודיים עם ההורים וכל האחים יחדיו, היו חוגגים בת ובר מצווה וחתונות.

זיכרונות משנות ה-20

בשנות ה-20 לחייה סבתי כבר הייתה נשואה ולאחר שנה אמי נולדה. סבתי וסבי היו מבלים במסעדות, קולנוע, נסיעות מחוץ לעיר. אמצעי התקשורת אשר היו להם: טלוויזיה, מכתבים, רדיו, טלפון קווי אחד שכונתי.

סבתי עלתה לארץ ישראל בשנת 1989 מטעמי ציוניות. תחילה לסבי לא אישרו לצאת מהמדינה (14 שנים) מכיוון ששירת בצבא באופן סודי. הם הגיעו לתל אביב בהתחלה, לאחר מכן ואז עברו לנתניה. הם למדו את השפה העברית בעזרת "אולפן", דרך הטלוויזיה ובעזרתם הילדים. כעולה חדשה סבתא שלי בכתה מהתרגשות כי אהבה את ארץ ישראל ושמחה לחיות בה. היא חוותה קושי רב בגלל השפה והעבודה אך אחר כך התאקלמה.

אהבה ומשפחה

בקהילה הקווקזית נהגו להכיר גברים לנשים בעזרת שידוכים. הגברים היו מחזרים באמצעות פרחים, תכשיטים. אופי היחסים בין ההורים לילדים היו קרבה שמלווה תוך כדי משמעת וכבוד. ההורים היו מעורבים במידה רבה בחייהם של הילדים, נפגשים כל יום, עוזרים נוגע לכל. נהגו לחגוג יחדיו חגים, לטייל במקומות יפים ומעניינים וכו'

סבי ראה את סבתי באירוע משפחתי והחליט שהוא רוצה להתחתן איתה, ישר התאהב בה. נולדו להם שלושה ילדים: אמי ושני דודיי מהם יש להם שמונה נכדים: אני, אחותי התאומה ואחותי הקטנה ושאר בני דודיי. כולנו מתגוררים בנתניה.

גלגולו של חפץ – סט צלחות וספלים

החפץ היקר לליבו של סבתי הוא זה הסרוויס שהיא קיבלה מאמה. הוא כולל צלחות וספלים בצבע כחול וציורים בצבע זהב. הוא הגיע ממוסקבה (ברית המועצות לשעבר) אמה של סבתי קנתה לה את זה. חפץ זה יקר ללבה מכיוון שזו מתנה מאמה שנפטרה צעירה. סבתי תמיד נזכרת בה באמצעות הסט. החפץ נמצא בבעלות סבתא שלי. לאחר שסבתא רבא שלי נפטרה חלק מכלי המבטח חולקו בין ילדיה, והסרוויס הזה חולק לסבתא שלי.

הזוית האישית

סבתא טטיאנה: היה מאוד נחמד לשבת עם הבנות ולספר את סיפורי.

מור ספנוב ולולה טויטו: סבתא מדהימה, זכינו לשמוע את סיפורה.

מילון

פירשקי
מאכל קווקזי – בצק ממולא בתפוח אדמה ומטוגן בשמן עמוק

ציטוטים

”חפץ זה יקר ללבה מכיוון שזו מתנה מאמה שנפטרה צעירה“