מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חיים שכאלה…

נכדתי ואני בפרוייקט הקשר הרב דורי
אני וכלבתי משתעשעים בשלג בצפת
סיפור משפחתי, חיי בילדות והעלייה לארץ מארגנטינה

אני מרטה בילנקה (ששון), נולדתי בשנת 1943, בעיר קורדובה בארגנטינה. הוריי היו אלברטו ששון, שנולד בסוריה ואסתר חלפון, שנולדה בארגנטינה. אבי נפטר מהתקף לחץ דם גבוה כשהייתי בת שנה.

אבי אלברטו

היו לי שני אחים ואחות: קרלוס, יצחק שנפטרו ואחותי יולנדה.

אני עם אחי קרלוס (באמצע) עם אחותי יולנדה (שניה משמאל)

ובעלי בוריס (ראשון משמאל) ובעלה של יולנדה אברהם (ראשון מימין)

בבית ספר יסודי, תיכון ואוניברסיטה סיימתי את לימודי בהצטיינות. בכל תקופת לימודיי הייתי מקובלת ומוערכת בחברת התלמידים והמורים. זכור לי במיוחד, שבבית הספר היסודי, בכיתה ה', מורתי הקדישה לי ספר שירים, שהראה עד כמה שהיא ראתה אותי בפנימיות שבי. המתנה שקיבלתי ממורתי דליה, מלווה אותי עד היום.

המתנה שקיבלתי ממורתי

בית הספר היסודי שלי

בשנת 1968, אני ובעלי היכרנו והיינו חברים במשך שנתיים, נישאנו בשנת 1970. החתונה היתה בבית הכנסת היהודי, בקורדובה שבארגנטינה, ואחרי הטקס היתה מסיבה עם החברים והמשפחה והשמחה היתה מאוד גדולה.

בית הכנסת היהודי בקורדובה בו התחתנו

באותה שנה, בעלי סיים רפואה והתחיל להתמחות במיילדות וגינקולוגיה (רופא נשים), ואני גם סיימתי את התואר השני בביוכימיה. בשנת 1972, נולדה לנו בת (קלאודיה) ובשנת 1973, נולד לנו בן (אלברטו, אבא של תמר). באותה השנה, פרצה מלחמת יום הכיפורים ובארגנטינה היו הרגשות קשות, מלוות עם התנדבות מסיבית של הקהילה היהודית. מטעמי ציונות, עלינו יחד עם סבתא אסתר (אמא שלי) לארץ, בשנת 1974. הפרידה מהמשפחה והחברים היתה מאוד מרגשת בליווי חששות להעברה למקום לא מוכר לנו (ישראל). אחרי תקופה קצרה של לימודי עברית, התחלנו לעבוד בבית חולים זיו בצפת, למרות שגרנו במרכז קליטה בכרמיאל.

מרכז קליטה בכרמיאל

לאחר שנה עברנו לגור בצפת.

הבית הראשון בצפת

הבית השני בצפת

תפקידי בעבודה היה מנהלת מעבדת המטולוגית ובנק הדם. העבודה בבית החולים היתה מעניינת ותובענית, אבל ביצענו אותה עם הרבה הצלחות, עקב הידע והניסיון שרכשנו בלימודים ובעבודה בארגנטינה.

בית החולים זיו בצפת (מקום עבודתי)

הילדים קלאודיה ואלברטו נכנסו למסגרות לימודיות שלהם: גני ילדים וחוגים.

גן ילדים של אלברטו וקלאודיה בצפת

הימים עברו בין עבודה, בית, טיפול בילדים וגם בילויים: טיולים בשבת בתוך העיר, בסמטאות העתיקות של צפת או בערים הקרובות.

נוף מהעיר העתיקה בצפת

היו לנו שבתות משפחתיות להנאה של כולנו. פעמיים בשנה בעונת הקיץ נסענו לתל אביב להצגות, סרטים וים ובחורף השתעשענו בשלג.

אני בשלג בצפת עם הכלבה פינצ'י

בשנת 1979, התברכנו בבן נוסף: דוד מרקוס בילנקה.

ילדינו (קלאודיה, דוד ואלברטו מימין לשמאל)

אני עם ילדיי (דוד, אלברטו וקלאודיה מימין לשמאל)

סבתא אסתר היתה דמות חשובה בבית. אישה צנועה מאוד, עם חוכמת חיים ומכבדת דעות של אחרים ובאותו זמן מוכנה לתת עצה אם מבקשים. טיפול הילדים והבית היה בעיקר בידיים שלה ושלי. לבוריס בעלי היו הרבה תורנויות, ניתוחים והשתלמויות בבתי חולים בארץ והיה עסוק מאוד במקצוע.

סבתא אסתר (אמא שלי, על שמה נכדותיי תמר וליבי נקראות)

הילדים גדלו. למדו בבית ספר יסודי וחגגו בר ובת מצוות.

בר המצווה של בננו ואביה של תמר, אלברטו

בר המצווה של בננו ואביה של תמר, אלברטו

ילדינו סיימו תיכון ואוניברסיטה עם הצלחות מרשימות. שלושתם שירתו בצה"ל: מודיעין, חיל אוויר ודוכיפת. כולם חזרו הביתה בשלום. כל שנתיים-שלוש נסענו לארגנטינה לבקר את הקרובים שנשארו שם. גם הם ביקרו אצלנו והשתתפו בשמחות שלנו. כולנו התבגרנו וחלק מהמשפחה כבר אינם: אמא שלי (אסתר ששון) וההורים של בוריס (מרקוס ומרגריטה בילנקה). שלושת הילדים הכירו את בן/בת הזוג שלהם: קלאודיה התחתנה עם אייל דוד ב- 1998 ונולדו להם 3 ילדים: רוני,  נועם ועומר; אלברטו התחתן עם טלי שסקין (2003) ולהם 3 בנות: תמר אסתר, אלה וגאיה אליזבת; דוד התחתן עם גילה פוליצר (2009) ונולדו להם 2 בנות: נויה רוזה וליבי אסתר. עבדנו בצפת עד 2007 ולאחר מכן יצאנו לפנסיה. התחלנו חיים חדשים אם עיסוקים מהנים וטיולים רבים. היום אנו גרים בגני תקווה. והדבר החשוב בתקופה זו הוא האיחוד שלנו עם הנכדים.

אני ונכדתי תמר כשרק נולדה

אני ובעלי בוריס עם כל הנכדים

 הזוית האישית

הנכדה לסבתא: לסבתא מרטה היקרה, היה לי מאוד כיף לחוות איתך את תכנית הקשר הרב דורי. רציתי לומר לך שאני מאוד מתרגשת להעלות את הסיפור לאתר בית התפוצות. אני מאחלת לך בריאות אושר ואריכות ימים. אוהבת מאוד נכדתך תמר.

הסבתא לנכדה: תמר היקרה, תודה רבה שבחרת בי להיות שותפה איתך בתכנית הקשר הרב דורי. נתת לי הזדמנות להתקרב אלייך בעבודה משותפת. התכנית מקסימה וחינוכית ומאפשרת לי להשאיר לך חלק מהעבר שלי. אוהבת אותך מאוד סבתא מרטה.

מילון

muchas gracias
תודה רבה לך בספרדית.

ציטוטים

”אם תחייך לעברי, אבין. כי זה משהו שכולם, בכל מקום, עושים באותה שפה.“