מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חיים צנועים אך מאושרים

ורד, מאיה והילה במסגרת התכנית
סבתא ורד עם מאיה
ילדותה של סבתא ורד

שמי מאיה ואני וחברתי הילה משתתפות בתכנית הקשר הרב דורי בבית ספרינו "אלון יזרעאל" שבעיר עפולה

ברצוננו לשתף אתכם בסיפור חייה של סבתה של מאיה רוזי היקרה.

סבתא רוזי קרויה על שם סבתה רוזי, היא נולדה בקהיר שבמצרים.

יהדות מצרים הייתה קהילה מגוונת ביותר בתחילת המאה ה-20. רוב יהודי מצרים היו ספרדים, חלקם הגיעו למצרים לאחר גירוש ספרד, ואחרים הגיעו בתקופות מאוחרות יותר מקהילות כגון ליבורנו באיטליה או מחלקים אחרים של האימפריה העות'מאנית. מתוך הספרדים יצאה האליטה של הקהילה, שעסקה בבנקאות ומסחר בינלאומי. בערים החשובות של מצרים, קהיר ואלכסנדריה, היו בתי ספר יהודיים. היה גיוון רב בסוגי מוסדות הלימוד וזאת בהתאם למצב הכלכלי ולפי מבחר השפות והתרבות האירופית שהורי התלמידים בחרו. בשנת 1886 לערך ייסד הרב מימון בן עטר (לימים רבה של אלכסנדריה) ואחיו הרב יעקב תלמוד תורה מסורתי לילדים, שהכיל בשיאו כ-300 תלמידים, ולימד בין היתר בשפות ערבית, אנגלית וצרפתית. הקהילה היהודית הפעילה גם בתי חולים בקהיר ואלכסנדריה, בתי אבות, מוסדות צדקה ותרבות שונים (כולל תיאטרון קהילתי), בתי ספר מקצועיים, עיתונות יהודית ענפה ועוד. בקהיר לבדה פעלו עשרים ותשעה בתי כנסת. 12 נותרו עד המאה ה-21, ובית הכנסת שער השמים הוא היחידי שעודנו פעיל. כ-90 כתבי עת, ירחונים ועיתונים יצאו לאור על ידי יהודים במצרים מסוף המאה ה-19 עד שנות ה-60 של המאה ה-20. (ויקיפדיה)

כשעלתה לארץ היא רצתה שם עברי וכאשר קיבלה תעודת זהות, עברתה את השם לורד.  כשעלו לארץ הגיעו לקיבוץ אלומות ושם גדלה מגיל שנתיים עד גיל שבע.

אלומות (אֲלֻמּוֹת) הוא קיבוץ המשתייך למועצה אזורית עמק הירדן. הוא ממוקם בגובה 30 מטר מעל גובה פני הים וצופה אל עמק הירדן והכנרת ממזרח ואל בקעת יבנאל ממערב. הגבעה אוכלסה מחדש ב-1969 על ידי עולים מארגנטינה שאליהם הצטרפו בני הארץ. ענפי תעסוקה עיקריים: רפת (נמצאת במושב יהונתן), לול, גידולי שדה, חוות תבלינים. בשנת 2006 הוקמה בקיבוץ חוות בריאות והתחדשות בשם מצפה אלומות, המתמקדת בתזונה נכונה ובריאה, ובקשר בין גוף לנפש. (ויקיפדיה)

לאחר מכן סבתי עברה לעיר בית שאן והתגוררה שם עד גיל 11. משם עברה המשפחה לגבעת המורה הסמוכה לעפולה, הבית שלהם היה בית קטן, ובו שלושה חדרים, כולל סלון, גרו בו חמשת אחיה, סבתי והוריה. גם היום סבתי מתגוררת בגבעת המורה.

השם של אימא שלה הוא גרציה ושל אביה דריו. אבא שלה היה מנהל חשבונות, ואמה הייתה עקרת בית, ובזמנה הפנוי למדה בבית אשכול.

סבתא מספרת: "הייתה תקופה לא קלה, חיינו בצנע, היה צמצום רב במוצרי צריכה ומזון, בעיקר היינו קונים מוצרי מזון בסיסים. אפשר להגיד שחיינו בעוני אבל היינו מאושרים. אף פעם לא חסר לנו כלום. למדתי בבית ספר רמות, חבריי היו בעיקר מהשכונה או מהכיתה, ובדרך כלל כל ילדי השכונה היו באים ומשחקים מתחת לבניין.

אבא היה מאוד קפדן והקפיד על משמעת נוקשה. כל מי שלא היה קשוב ומפר את כללי הבית, קיבל עונש, אבל סך הכל הייתה ילדות שמחה".

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר אלון יזרעאל בעפולה, התש"ף, בהנחיית המורה המובילה תמר נעה הראל.

מילון

קפדן
דייקן, מתאמץ מאוד לדייק מחמיר (עם עצמו ועם אחֵרים) מכאן: קַפְדָנִי. (האקדמיה ללשון העברית)

ציטוטים

”אפשר להגיד שחיינו בעוני אבל היינו מאושרים“