מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חיים חדשים בקיבוץ משמרות

סבא יעקב עם הנכדה מיקה
סבא יעקב כצנחן
סיפור חייו של סבא יעקב בריינר

העלייה לארץ ישראל

סבי יעקב נולד בפולין בשנת 1939. בשנה בה פלשה גרמניה הנאצית לפולין. כשסבי היה בן שלוש, ההשמדה השיטתית של יהודי אירופה הייתה בעיצומה. סבי ואמו ברחו ונדדו ברחבי ברית המועצות: רוסיה, אוזבקיסטן, אוקראינה ובמדינות נוספות. בתום שבע שנות נדודים ובריחה הם הגיעו לאוסטריה. הם נכנסו למחנה עקורים בעיר זלצבורג, מחנה שהיה שייך לצבא האמריקאי. במחנה דאגו להם לתנאי מחיה יחסית משופרים לעומת חיי הנדודים בקרונות מסע וביערות שהיו מנת חלקם כל תקופת מלחמת העולם השנייה. לאחר תקופה של ארבע שנים במחנה באוסטריה הגיעו סבא ואמו לאיטליה בשנת 1949 ועלו לאוניית המעפילים "גלילה", שהביאה אותם לישראל.

ילדותו של סבא בקיבוץ משמרות

עם הגעתם לנמל חיפה, הסיעו את העולים לחדרה ומשם הסיע אותם עגלון עם סוס ועגלה לקיבוץ ״משמרות״. משפחתו של סבא גרה בצריף בגודל של חדר וחצי. בקיבוץ היה גם בית ילדים בו גרו הילדים בלבד. בכל חדר בבית הילדים היו חמש עד שש מיטות. הייתה מטפלת אחת שהייתה מטפלת בכל הילדים ששהו שם. בקיבוץ היה חדר אוכל, מקלחות, שירותים וכל התנאים הנדרשים. סבא התחיל לעבוד בגיל 12 במשק הילדים וכשהתבגר החל לעבוד בענפי המשק השונים: לול, מטע וכדומה.

סבא מספר שהחיים בקיבוץ היו חיים טובים מאוד, שהיה להם מאוד כיף והיו חיי תרבות עשירים ומגוונים. סבא היה נער גבוה ויפה תואר, שיערו היה שטני. בתקופת נעוריו השוו אותו לאריק איינשטין ונהגו לומר שהוא המתחרה שלו במראה החיצוני. הוא היה ספורטאי מצטיין והתחרה בענף האתלטיקה הקלה, ריצות קצרות וקפיצה לגובה.

השירות הצבאי

כשבגר, סבא וחבריו התחילו להתכונן לגיוס. סבא יעקב התגייס לצה"ל בשנת 1958. ההתנדבות ליחידות קרביות באותה תקופה הייתה מאוד חזקה וגורפת בקרב חברי קיבוץ משמרות. זו הייתה האווירה של אותם ימים וכל מי שלא התגייס ליחידות קרביות ראו בו כשלון ואדם שלא מוכן לתרום למדינה.

הנוער בקיבוץ חונך על מורשת הקרב של הצנחנים ויחידה 101 המהוללת, אשר ביצעה פעולות תגמול נועזות ביותר כנגד הערבים מעבר לקווי האויב ואשר בראשה עמדו אריק שרון ז"ל, מאיר הר ציון ז"ל, קצ'ה, ירמי ברדנוב ז"ל ולוחמים אגדיים ואמיצים נוספים, ששמם נקשר במורשת ותולדות עם ישראל לנצח נצחים. לכן אך טבעי זה היה, שסבא ביקש עם גיוסו להגיע ליחידה קרבית. סבא ביקש להתנדב לצנחנים, למרות שהציעו לו להתגייס לקורס טיס היוקרתי. סבא היה בן יחיד וגדל ללא אב, אך הדרישה למנוע גיוס של בנים יחידים ליחידות קרביות לא הייתה מקובלת עליו כלל וכלל. אמו, פנינה, לא ניסתה למנוע את התנדבותו ליחידה קרבית והוא הוצב לפי בקשתו בצנחנים.

סבא לא הכיר את בני משפחתו, מכיוון שכולם נספו בשואה למעט אמו ודודו. במשך שנים סבא ניסה לתהות על שורשיו, אך היה מעט שיתוף פעולה בנושא מצד אמו, אחיה וכל מי שהיה מקורב למשפחה. עם השנים החל סבא לשמוע יותר ויותר את שם משפחתו, שהיה פפרסדורף. כנראה שאביו פנחס היה ממוצא גרמני והשם בריינר, שהוא שם המשפחה של סבתא, אומץ על ידה וניתן גם לו. עד היום שום דבר אינו מוחלט וחד משמעי. כאשר סבא מספר על עברו, הוא תמיד מאוד נרגש ודמעות חונקות את גרונו. בשנים האחרונות סבי התחיל לחפש פרטים על עברו. הוא מצא מסמכים על אחיו ועל אביו ולאט לאט הוא מגלה פיסות מידע על משפחתו.

ההיכרות והנישואים של סבא יעקב וסבתא ברכה 

סבתא טיילה ברחוב הרואה ברמת-גן עם שתיים מחברותיה. ברחוב נסע בחור על אופנוע. סבתא אמרה לחברה שלה: "תראי איזה בחור חתיך" והחברה אמרה שהיא מכירה אותו. סבתא שמחה וביקשה ממנה שתקרא לו. חברתה נעתרה לבקשתה וקראה לו "יענקל'ה, בוא רגע". הוא הסתובב ועצר לידן. בדיעבד הסתבר שהוא ראה את  שלוש הבנות, ומכיוון שהכיר אחת מהן החליט לעצור כדי להגיד שלום בנימוס… כך הוא התחיל לדבר עם סבתא ושניהם מצאו חן זה בעיני זה. סבתא הייתה בת שבע עשרה וסבא היה בן עשרים וארבע.

הם היו חברים שנה ונפרדו לשנה, אך הם חזרו  להיות זוג ולאחר תקופה קצרה לשמחת כולם הם התחתנו. סבתא הייתה בת תשע עשרה וסבא בן עשרים ושש. בתחילת דרכם הם גרו ברמת גן ברחוב שדרות הילד. לחתונתם הם קיבלו סיפולוקס (מכשיר להכנת סודה), כלי בית ומאפרות. באותה תקופה לא היה מקובל להביא להביא כסף כמתנת חתונה. סבא עבד כמורה לנהיגה וסבתא עבדה בחברת עמידר. לסבא יעקב ולסבתא ברכה נולדו שני ילדים :רוית (אמי) ועמית, ויש להם שלושה נכדים.

כיום סבא וסבתא גרים בכפר סבא בשכונה הירוקה וסבא עובד כעצמאי. הוא הבעלים של בית ספר לעבודה בגובה, מנופאות ועגורנים. סבא בעל כושר גופני גבוה (תודה לאל) ובגיל 83 עדיין עובד מדי יום לפרנסת המשפחה כולה. אני אוהבת מאוד את סבא וקשורה אליו בכל לבי ונפשי ומייחלת שימשיך כך לאורך שנים!

הזוית האישית

סבא יעקב: היה מרגש ומשמח עבורי לשבת עם נכדתי הצעירה מיקה על עבודת חקר השורשים, מכיוון שהיא הנכדה האחרונה שתכתוב את סיפור משפחתה /משפחתי חשוב מאוד היה לי שגם היא תדע את הסיפור המשפחתי שלי ואת השורשים והמקורות שלה.

מיקה: התרגשתי מאוד להיכנס לעומק הסיפורים של סבא ולגלות יותר ממה שהוא בדרך כלל סיפר. מעבר לכך שמחתי לבלות עם סבי זמן איכות ונהניתי מאוד.

מילון

מִשְׁמָרוֹת
קיבוץ במחוז חיפה בסמוך למושבה פרדס חנה-כרכור השייך למועצה אזורית מנשה. היישוב הוקם בשנת 1933 ושמו כשם הגרעין שהקים אותו שהורכב מעולים מרוסיה, מליטא ומלטביה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”לחתונתם הם קיבלו סיפולוקס, כלי בית ומאפרות. באותה תקופה לא היה מקובל להביא להביא כסף כמתנת חתונה“