מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חיים בעיר וחיים בקיבוץ

אלון וסבתא בטיול משותף.
רחוב ברמת גן -ציירה אורלי ברנט סבתי.
סיפור הנעורים של סבתא אורלי

שמי אורלי ברנט ונולדתי בכפר סבא בשנת 1952 להורי מאיר ולאמי ברטה – טובה. גדלתי ברמת גן עד כיתה ד' ובכיתה ד' עברתי לקיבוץ חמדיה.

ילדות בעיר

ההורים שלי עלו מעיראק  לארץ ישראל לאזור רמת גן, בשנת 1950. אמי  עבדה בבית חרושת ובספריה ואבי  בדואר, תנאי המחייה בעיר היו קשים, מאחר והיה רק חדר אחד, מקלחת ומטבח. העיר הייתה  קטנה עם  הרבה גינות, עם כיכר גודלה במרכז, ליד העיירה היה שעון גדול מעוצב מפרחים. ברמת גן היו קומות של ארבע קומות. היו בה הרבה מבנים ציבוריים, כמו בית כנסת הגדול ששירת את  כל העיר, בניין העירייה, תחנת אוטובוס וקולנוע. ראש עיר ניהל את העיר.

מאוד אהבתי את בית הספר ששמו "יהלום" הוא היה קרוב מאוד לבית שלי, אהבתי ללמוד, לשחק ולקשט את המחברות. בית ספר נשאר במקומו עד היום, רק הוסיפו מבנים לבית ספר. עד היום הכיכר לא השתנתה, אך החנויות השתנו. לדוגמא, קולנוע שהיה במרכז אז, הפך לסופר פארם, היום, וכל העיר מלאה בגורדי שחקים.

כילדה בעיר  סדר היום של שלי היה כזה: הייתי קמה בבוקר שותה כוס חלב, מתארגנת ויוצאת ברגל לבית הספר. בצהריים חזרתי הביתה  ואז היינו מחכים להורים . אחר הצהריים שחקנו ברחוב, עם חברים, ואחרי ששחקנו הינו עושים שעורי בית בעזרת ההורים.

ילדות בקיבוץ

בכיתה ד' בעקבות הגירושים של הורי נקלטתי "כילדת חוץ" בקיבוץ חמדיה יחד עם אחי ואחותי , לאבי היה חשוב שאקבל חינוך בקיבוץ. יש לי זיכרונות טובים משם. הייתה לי  "משפחה מאמצת"  והאחות המאמצת שלי – חנה הייתה בגילי. בקיבוץ ישנו בלינה משותפת כל הילדים. את בת המצווה חגגתי עם כל  הילדים של קבוצה שנקראה "קבוצת להבה", עם כל חברי הקיבוץ והילדים. לאורך כל השנה היו משימות, ובסוף השנה היתה מסיבה גדולה מאוד, עם הצגה שירה ותפאורה. המתנות שקיבלתי לכבוד בת המצווה, הן  שעון יד, וספר תנ"ך.  מאבי קיבלתי מצלמה, ומהורי המאמצים בקיבוץ קיבלתי ספר סיפורים.

זיכרונות נוספים שיש לי מהקיבוץ: בכיתה ו' השתתפנו במסיק הזיתים בקיבוץ, וזה היה מאוד כייף. כמו כן, אהבתי ששעה לפני תחילת הלימודים, בכל יום, הייתה שעת סיפור.

הזווית האישית

אלון – חשוב לי להגיד לסבתא שלי שתמשיך להיות נחמדה אלי, ושאף פעם לא תפסיק לספר לי, את הסיפורים מהילדות שלה. שתמשיך ללמד אותי ציור, ולשחק איתי. ורק שתמשיך להיות סבתא שלי.

סבתא – אני מאחלת לאלון להיות חרוץ, ולעבוד מגיל צעיר. לבלות הרבה בטבע, לדוגמא לטייל בטבע, לטפס על הרים, וללכת בנחלים. ללמוד לכבד את השונה, והכי חשוב להצליח בלימודים.

מילון

"ילד חוץ"
כינוי לילד שלא היה מבני הקיבוץ, והצטרף לחברת הילדים. ולמסגרת החינוכית של הקיבוץ. לכל ילד חוץ הייתה "משפחה מאמצת" ממשפחות הקיבוץ.

ציטוטים

”אהבתי ששעה לפני הלימודים הייתה שעת סיפור.“