מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חייה של מלכה בן בכר

התליון שעובר מדור לדור.
תמונה של נוי עם סבתא מלכה.
חייה מילדות לבגרות

שמי מלכה בן בכר. נולדתי פה בארץ.

בילדותי קנו ירקות: עגבניות, מלפפונים ובננות בשוק, במכולת קנינו לחם וחלב. כל משפחה הייתה מקבלת תלושי אוכל לפי מספר הילדים והנפשות בבית וכך היו מקבלים את הבשר. עגלונים היו מוכרים לנו דברים כמו חלב ונפט.

אני זוכרת שאצלנו כל השכנים היו חברים. בשעות הפנאי היינו נפגשים כל הילדים בשכונה ומשחקים כל מיני משחקים כמו: 5 אבנים, מחבואים וכ'ו… ובשבת היינו הולכים לראות סרט או כדורגל שכונתי. בחגים כולם היו חוגגים בבית ובבית הכנסת. ביום הכיפורים היינו יוצאים ומחכים עד שיעבור הצום. ביום העצמאות היו באים אומנים.

בבית הספר היסודי למדנו חשבון, אנגלית, תורה, ציור, מלאכה, זימרה ועוד. אהבתי את המקצועות מלאכה, תפירה ותנ"ך. התעמלות לא אהבתי כלל ואף נהגתי לברוח מהשיעור. בחשבון התקשיתי מאוד. היחסים בין המורים והתלמידים היו קשים, מכיוון שהיו תלמידים מופרעים שזרקו אבנים על החלונות ולכן למרות שהייתה משמעת חזקה היה קשה. הענישו אותנו בכך שהיו מוציאים אותנו החוצה או מושיבים בפינה. בביה"ס הייתה נהוגה תלבושת אחידה – חולצות בצבע תכלת וחצאית או מכנסיים. בביה"ס היה לנו חדר אוכל בו היו נותנים אוכל כמו בצהרון (ללא תשלום) כל מיני דברים פשוטים. המאכל האהוב עלי היה בורקס עם תרד ובויוס (סוג של בצק).

בנעורי הצטרפתי לתנועת נוער העובד והלומד. שם היינו יוצאים לטיולים והרצאות, מדברים ומשחקים. בגיל 12 חגגתי בת מצווה בבית עם כמה חברות, היו קצת ממתקים, הכיתה הביאה לי ספר, ואחותי הביאה לי שרשרת.

הורי עלו לארץ בשנת 1948 כי הם רצו להגיע לארץ אחרי המלחמה. הם באו בספינה וגרו במעברה ושם נולדתי. הם למדו את השפה העברית באולפן אבל הם לא ידעו לקרוא ולכתוב, כשאימא שלי הייתה צריכה לחתום היא חתמה עם טביעת אצבע כי היא לא ידעה לחתום.

בתקופתי היו נהוגים שידוכים, ההורים היו משדכים בין הילדים. אני זוכרת שנהגנו לנסוע לדודים בחגים ובשבתות, וגם לאחיות אחרי שהן התחתנו. ביום העצמאות היינו הולכים לראות ביחד מצעדים צבאיים ברחובות.

אני ובעלי לא הכרנו בשידוך, עבדתי עם אחותו והיא סיפרה לי על אח שלה ואז ככה הכרנו, הכרנו בבית של אחותו ( היא הייתה כבר נשואה עם ילדים). נולדו לנו שלושה ילדים: שתי בנות ובן אחד, וששה נכדים. בתי הבכורה לבנה – נשואה עם שלוש בנות, ועובדת במשרד תיווך. הבת האמצעית שלי בתשי – יש לה ילד אחד, והיא עובדת בהייטק. והבן הקטן שלי מני – יש לא שתי בנות, והוא מנהל של Office Depot.

יש לנו במשפחה תליון שעובר מדור לדור. תליון לב קטן ובתוכו שתי תמונות של ההורים שלי. התליון הגיע מאימא שלי ויש בפנים תמונות של אימא ואבא שלי כשהם היו צעירים. אימא שלי קנתה אותו כשעלתה לארץ. עכשיו החפץ בבעלותי.

הזוית האישית

ויקטוריה וקסלנדר ונוי אלקלעי: היה חוויתי ומעניין ולמדנו המון על החיים בתקופה זו.

מלכה: היה מאוד כיף לחלוק את הסיפור עם נכדתי וחברתה, היה נחמד להרגיש שמתעניינים בי ובסיפור חיי.

מילון

מעברה
מקום שמהגרים ונפלטים ממחנות ריכוז חיו בו כשרק הגיעו לארץ.

ציטוטים

”"כל משפחה הייתה מקבלת תלושי אוכל לפי מספר הילדים והנפשות בבית וכך היו מקבלים את הבשר."“