מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חויות ילדות

רפאל וחנה בית-ספר אלונים תשע"ז
חנה ומשפחתה
שנות בית-ספר היסודי

נולדתי באירלנד בשנת 1940 בעיר קורק, בתקופת מלחמת העולם השנייה.היו לי עוד 2 אחיות. אירלנד הייתה ניטרלית במלחמה. זו הייתה תקופה כלכלית קשה למשל לא היה דלק למכוניות.

אני זוכרת שנכנסתי לגן חובה בספטמבר 1945 (תקופת מלחמת העולם השנייה). אבי הביא אותי לבית הספר על האופניים שלו. הגננות היו מאוד חמודות ואהבתי להיות שם. אחרי שנה עליתי לכיתה א' וכולי התרגשות. אצלנו בבית-הספר הקפידו על כבוד למורים. כאשר מורה הייתה נכנסת לכיתה היינו עומדים. עד שהיא לא הייתה אומרת לנו לשבת. היינו צריכים לשבת ישר בלי שהגב יגע במשענת הכיסא. אילו היו ימים קסומים, שיחקנו "הוקי" בחורף! (משחק מסוכן -היינו משחקים עם מקלות, אסור היה להרים אותם מעל גובה הכתף. כמובן קיבלנו הרבה מכות ברגליים!) שיחקנו טניס בקיץ וגם היה תקופה שהייתי מדריכה בצופים. למדתי בבית ספר נוצרי פרטי. לא היה בית ספר יהודי בעירי.

 חנה באירלנד

היה לנו בית כנסת אחד עם רב שהוא היה גם החזן, גם המוהל, גם "המלמד" וגם שוחט העופות. לא הייתה חנות כשרה בעיר אז אמי הייתה מזמינה שבוע מראש מהקצב את הבשר מהעיר הבירה דבלין והבשר היה מגיע ברכבת!

למדנו פעמיים בשבוע ב"חדר" ובנוסף הייתי חברה בתנועת הנוער בני עקיבא. תנועת הנוער קירבה אותי לארץ ישראל ומהפעילות בתנועה התחילו אצלי הניצוצות למחשבה עלות לארץ ישראל.

הייתי רוכבת באופנים לבית-הספר. היה כיף  לנסוע הביתה בלי לנגוע בכידונים. האמת היא שרק פעם הצלחתי. הייתי נוסעתי עם חברה שלי באופניים. ל"Blarney" בלרני מקום שבו נמצא מבצר בשנת מאה-ה13. הייתה אמונה, שאם אתה עולה לגג המבצר, שוכב על הבטן ומשהו תופס לך את הרגלים, ואתה מנשק את האבן, אתה יכול להונות אדם (במילים) בלי לפגוע בו. כלומר שיכולת הדיבור והדיפלומטיה שלך משתפרים.

הזוית האישית

רפאל רוסין וגל מזרחי: נהנינו לשמוע את חנה מספרת סיפורים מהחיים שלה על ילדותה באירלנד

חנה מצליח:  היה לי חשוב לשמוע איך בני נוער בימים אילו מרגישים במדינה.

מילון

Blarney
בלארני הוא טירה-מבצר מהמאה-ה13. היא נבנתה על ידי אחד מבני מקארת'י, משפחת אצולה ששלטה במחוז קורק . המקום ידוע בשל אבן בלארני" אבן העשויה מגיר וידועה גם בשם "אבן" הרהיטות

ציטוטים

”אצלנו בבית-הספר הקפידו על כבוד למורים. והיינו צריכים לשבת ישר בלי שהגב יגע בגב הכיסא.“