מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חוויות ואהבה בבית ספר חקלאי "כנות"

יונתן וסבתא רוחלה
סבא וסבתא שלי בבית הספר כנות
חוויות נעורים ובגרות, הרחק מבית ילדותי וסיפור אהבתי בבית ספר חקלאי "כנות"

<?xml encoding="UTF-8">

נולדתי בקיץ 1950 בעיר פתח תקווה לאבי שמוליק ניצול שואה ולאמי יפה שניהם היו ילידי פולין.
אמי עלתה לארץ בשנת 1928 עם אמה ושתי אחיותיה ואבי עלה לארץ בסוף מלחמת העולם השניה בשנת 1946 לאחר שניצל ממחנות ההשמדה באושוויץ ושרד את מצעד המוות.
שהייתי בכיתה א, החל מבצע קדש – המלחמה הראשונה בחיי. אני זוכרת שאמי ואבי כיסו את החלונות בשמיכות כהות. ברחובות עברו אנשי הגה והם דיברו ברמקולים וביקשו לכבות את האור בבתים בשעות הערב.
אבי היה גזבר של קופת חולים כללית ואמי עקרת בית. יש לי אחות שגרה בפתח תקווה עד היום.
מסלול לימודי – ביה"ס החקלאי בכנות
בגיל שלוש התחלתי ללכת לגן הילדים שנקרא גן רות שהייתי בו שלוש שנים. בגיל שש הלכתי לבית הספר הס. למדתי בכיתה א' עם מורה בשם נחמה ובכתה ב' קיבלתי מורה מחנך בשם שמעון שליווה אותי שבע שנים עד סוף כיתה ח'.
בכיתה ט' החלטתי ללמוד בבית הספר החקלאי כנות. המנהלת בבית הספר החקלאי כנות הייתה אחות אמי ושמה אסתר. בכנות למדתי ארבע שנים. הגעתי לבית הספר החקלאי כנות בגיל 14. את פנינו קיבלו אם הבית ומדריך הקבוצה. הביאו אותנו לבניין גדול בעל שתי קומות. בכניסה לבניין היה לובי גדול בו התכנסו כל הילדים שנועדו להיות בכיתה ט'. חילקו אותנו לחדרים בכל חדר ארבע ילדים בנים לחוד ובנות לחוד. נכנסתי לחדר היו בו ארבע מיטות ליד כל מיטה ארון בגדים. לחדר שלי נכנסו עוד שלוש בנות אחת מגאליה, אחת מרחובות ואחת מקיבוץ מעלה החמישה ואני מפתח תקווה. מהרגע הראשון היתה בינינו כימייה ועד סוף כיתה יב' הינו באותו חדר.
 כנות– בית ספר חקלאי
תכנית הלימודים והעבודה התחלקו לשניים: שבוע אחד עבדנו בוקר משעה שבע עד השעה אחת עשרה ולמדנו אחרי הצהריים משעה אחת עד שש. שבוע שני למדנו משעה שמונה עד שעה אחת בשתיים הלכנו לעבודה עד השעה חמש. הכנו שיעורים בשעות הערב שמדריך הקבוצה משגיח עלינו. בעשר כיבוי אורות אבל זה היה רק בשביל המדריך ולא בשביל הילדים.
ביום הראשון של העבודה נשלחתי לעבוד במשתלה ודרשו ממני להעביר עציצים מערוגה אחת לשנייה למחרת לא רציתי ללכת לעבוד. שלחו אותי לעבודה בלול ושם עבדתי ארבע שנים. בשנה הראשונה עבדתי בגידול אפרוחים והשתלמות במדגרה וביתר השנים עברתי ללולים הגדולים שבו התרנגולים והתרנגולות לא גדלו בכלובים אלא על הקרקע. אהבתי מאוד את העבודה ואפילו עשיתי מבחן בגרות בנושא בגידולי עופות.
החיים בפנימייה היו כיף לא נורמלי חוויה שאין כמוה. דווקא בגיל ההתבגרות אתה נמצא בלי ההורים, אין מריבות, החברה מעולה, אין מי שיעיר לך, אתה עושה כמעט מה שבא לך, למרות שיש מדריך וצוות חינוכי. פעם בחודש הינו נוסעים הביתה ולפעמים הינו מעדיפים להישאר בפנימייה. בכל חג וחג נערכו מסיבות גדולות.
היו אלה ארבע שנים שבהם קיבלתי הרבה ביטחון עצמאות הרבה נתינה והרבה אהבה. שם גם הכרתי את יובל בעלי, למדנו שנינו באותה כיתה ורק בסוף כיתה יא, כשיובל עזב את בית הספר, כי רצה להתגייס לנחל בגיל 17 עם אישור מיוחד מהוריו נהיינו חברים.
בנובמבר בשנת 1968 התגייסתי לצהל התנדבתי לצנחנים והייתי מקפלת מצנחים במשך שנתיים ואז חתמתי קבע במשך חמש שנים נוספות והיתי אחראית על מקפלות המצנחים ולא צנחתי מעודי כי יש לי פחד גבהים.
בשנת 1971 התחתנתי עם בעלי יובל אנחנו גרים בנס ציונה בבית שבעלי גדל בו מגיל שש. בשנת 1974 נולדה בתי הבכורה נועה. בשנת 1976 נולדה בתי אסנת. ובשנת 1982 ביום השני של מלחמת שלום הגלילי נולד בני עמית. לבתי נועה יש שלושה ילדים: עומר יונתן ויעל. לבתי אסנת שלושה ילדים: גל עילי ואורי. ולבני עמית ילדה אחת ושמה ליה. יש לי שבעה נכדים מדהימים והם הריבית שלי.
המועדונית לילדים
עבדתי במועדונית של ילדי משפחות מצוקה שנמצאת בתוך פנימיית נווה יהודה בנס ציונה שגם אליה מגיעים ילדים מכל קצוות הארץ. במועדונית עבדתי במשך 27 שנה עם שותפה נהדרת. הילדים הגיעו אלינו לאחר שעות הלימודים מכל בתי הספר בנס ציונה. הם הגיעו למקום שבו קיבלו אותם באהבה גדולה, דאגו להם לארוחת צהריים, עזרה בשיעורי הבית, הם השתתפו בחוגים שונים. פעמיים בשבוע הגיעו גם הורי הילדים למועדונית והשתתפו בתכנית מיוחדת של פעילות הורים וילדים שכל פעם הורה וילדו הכינו ארוחת ערב ולאחר מכן המדריכות העבירו פעילות להורים ולילדים (משחקים,קריאת סיפור ומרצים מבחוץ). העבודה נתנה לי סיפוק רב על זה שיכולתי לתת כל כך הרבה אהבה, האכלה וקבלה לילדים שהיו זקוקים לזה.
השנה יצאתי לפנסיה ואני מקווה להמשיך לעשות חיים.
 
העשרה
כנות– בית ספר חקלאי: "כנות הוא מוסד חינוכי באזור הדרום ליד גדרה השייך למועצה אזורית באר טוביה. המוסד אשר משמש ככפר נוער הוקם בשנת 1952 על ידי "מועצת הפועלות" של ההסתדרות הכללית‏ המוסד שייך לארגון נעמת". ויקיפדיה
 תשע"ו

 

מילון

מצעד המוות
כשהגרמנים שמעו שהאמריקאים באים לשחרר את מחנות הריכוז שבפולין הם הוציאו ממחנה הריכוז אושוויץ כ עשרת אלפים איש שנשארו בחיים אחרי הזוועות שעברו. התחילו להצעיד אותם כשלגופם כותונת והם יחפים בקור של מינוס והצעידו אותם כשלגופם כותונת פסים במינוס ארבעים מעלות בחודש ינואר הרבה מתו בדרך מקור ורעב ורק כאלף איש ביניהם סבא רבא שלי פגשו בסוף הדרך את האמריקאים וכך הם ניצלו מהמוות

כנות
כנות הוא מוסד חינוכי באזור הדרום ליד גדרה השייך למועצה אזורית באר טוביה. המוסד אשר משמש ככפר נוער הוקם בשנת 1952 על ידי "מועצת הפועלות" של ההסתדרות הכללית‏ המוסד שייך לארגון נעמת.

ציטוטים

”אהבתם של סבא וסבתא ודור ההמשך“