מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חברת הספנות "אל ים" משלוש אוניות לצי רחב

בחברת "אל ים" משלוש אניות בתחילת הדרך,הגענו לכ-25 כלי שייט חדישים

תיעוד: בעזרתו של התלמיד יואב חן
הנני גימלאי, נשוי לליליאן, אב לשלוש בנות שיחיו: רחל, אריאלה וליאורה
סבא לבילי, אריאל,נדב,ואמיתי. נולדתי במצרים בשנת 1927, בן להורים מותיקי הישוב היהודי בארץ ישראל.
למדתי בבית ספר ממלכתי בעיר פורט סעיד, עיר הנמצאת בפתח הצפוני של תעלת  סואץ. לאחר סיום לימודי התיכוניים בשנת 1945 עבדתי בבנק ברקליס עד שנת 1949 .
על סיפור עלייתי ארחיב בסיפור נפרד…
לאחר כמה חודשי עבודה בעבודות מזדמנות, נתקבלתי לעבודה כמנהל חשבונות בחברת ספנות חדשה
שזה עתה הוקמה, בשם "אל ים" במשרד הראשי בתל אביב. בבעלות "אל-ים" .
עם פרוץ מלחמת העצמאות הפסיקו חברות ספנות זרות להגיע לנמלי הארץ ומטענים המיועדים לארץ נפרקו בנמלים שונים בים התיכון. כדי להביא מטענים אלה ארצה, הוקם "קו ישראל-אמריקה" על ידי שלושה שותפים – צים, בנק דיסקונט וארגונים של יהדות אמריקה. לאחר פירוק השותפות, הוקמה בשנת 1953 חברת "אל-ים" בבעלות משפחת רקנאטי ושותפים נוספים. בידי החברה נותרו שלוש אוניות משא.  

 

 
היו אז שלוש  אניות  צובר, שעבדו בעיקר בסחר בין לאומי. מאחר והיינו כארבעה עובדים במשרד עבודתי בחברה לא הצטמצמה להנהלת חשבונות כי אם גלשה לנושאים אחרים.במשך השנים החברה התפתחה ומשלוש אניות בתחילת הדרך,הגענו לכ-25 כלי שייט חדישים. ברור שגם אני עליתי בסולם התפקידים וכהערכת ההנהלה
לחריצותי ונאמנותי לקידום החברה נשלחתי למשרדי החברה בניו יורק, בארה"ב להשתלמות
וקניית ידע יותר מעמיק בנושאי ספנות כגון ביטוח ימי, חכירת אניות , גיוס צוותות לאוניות מלאומים שונים .
 
לאחר כ-45 שנות שרות, יצאתי לגמלאות. לא למותר לציין שבמשך השנים שירתתי בכוחות המילואים
עד גיל 45 אז הועברתי לשרת בכוחות הג"א כיום "פקוד העורף". בתום 5 שנים, התנדבתי לשרת 5 שנים נוספות בהג"א.
כיום אני מבלה את זמני החופשי בעבודות זכוכית צבעונית. זהו תחביב מאוד מהנה ורב גוני.
העבודה בזכוכית שונה מענפי אומנות אחרים,מאחר שהזכוכית מעבירה את קרני האור וזה נותן ליצירה ברק ומימד  נוסף שאין בעבודת אומנות אחרת. במקביל התנדבתי בקהילה, ככוח עזר למורה ע"י מתן שיעורי חיזוק בשפה האנגלית בבית ספר "החשמונאים". 
בנוסף יזמתי חוג לעבודת פסיפס בזכוכית למשך כשנה ובהמשך הנחיתי חוג להכנת מיני מתאבנים, ממרחים וסלטים וגם כדורי שוקולד כשהדגש על אמצעי זהירות ובטיחות שיש לנקוט בשימוש בכלים חדים.
האפיה והבישול שייעשו אך ורק בהשגחת אחד ההורים. מפאת מצב בריאותי נאלצתי להפסיק את עבודתי בבית הספר, אך כשחזרתי לעצמי, יזמתי סדנא בהתנדבות לעבודות זכוכית, בעיקר בפסיפס במסגרת מועדון  גימלאים "לאן",הנמצא בקרבת מגורי.
לאחר שנתיים עקב ליקויי בריאות של המשתתפות, אשר גילן נע  בין 75 ל-85 נאלצתי להפסיק את החוג. במקביל התנדבתי לעזור בניהול חשבונות המועדון, בשיתוף פעולה עם מנהל המועדון, מר אריה -איש אשכולות,
שכל מרצו ואונו מקדיש להקשבה לחברי המועדון ופתרון בעיותיהם ככל שנדרש, ועד היום אני ממשיך בתפקיד זה.
 
בנוסף אני משמש כמגשר בקהילת הגימלאים במסגרת אגף הרווחה בעיריית רמת גן,
וזאת לאחר לימוד מעמיק. אציין כי הנושא מאוד מענין ומאתגר ונותן סיפוק רב עם ההצלחה בסוף התהליך..
 
תודתי לתלמיד יואב חן שעזר לי להעלות את סיפורי ולמורה כרמית הרשקוביץ
במסגרת תכנית הקשר הרב דורי
בבית הספר המתמיד ברמת גן

5  פברואר 2010

מילון

"אל ים"
עם פרוץ מלחמת העצמאות הפסיקו חברות ספנות זרות להגיע לנמלי כדי להביא מטענים אלה ארצה, הוקמה בשנת 1953 חברת "אל-ים" בבעלות משפחת רקנאטי ושותפים נוספים. בידי החברה נותרו שלוש אוניות משא שהחלו לפעול בתחום "ספנות הנוד" (Tramp Shipping) וכן בהובלת גרעינים בתפזורת.

ציטוטים

”בחברת "אל ים" משלוש אניות בתחילת הדרך,הגענו לכ-25 כלי שייט חדישים“