מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

זכרונות הם לפעמים געגועים

סבתא ואני בתכנית הקשר הרב דורי
סבתא נאווה כפעוטה
מוסיקה ושירה ככלי לתיעוד וגעגוע

הסיפור שלנו מתחיל בשנת 1939, אז עזבו אבא שלי וסבא רבא שלך, מתן, את הבית שלהם בהונגריה. הם נרדפו בגלל שהיו יהודים והם הבינו שהבית שלהם הוא בפלשתינה-ארץ ישראל (מדינת ישראל עוד לא הוקמה). בחודש יולי החם הם עלו על ספינת נהר בשם Elizabet ושטו לאורך הדנובה במשך כחודשיים. הם היו בסכנת חיים, חוו רעב, צמא ובעיקר פחד מהלא נודע. הם היו משפחה אחת גדולה ומלוכדת – אבא אמא ושישה אחים.

באניה ניהלו חיי קהילה, קבלות שבת, שרו שירים ורקדו. לאחר הגעתם לים השחור בני המשפחה עברו לאניית המעפילים "נעמי יוליה" שהביאה אותם ב-25/09/39 לחופי חיפה.

סבא שלי רצה לקחת חלק ולהשתתף במלחמה נגד הנאצים שהתחוללה עדיין באירופה, כשהתחילו להגיע השמועות על שואת יהודי אירופה. הוא התגייס לצבא הבריטי שם לקח חלק בלחימה נגד גרמניה הנאצית. גם בשירותו בצבא לא זנח את אהבתו למוסיקה וכינוייו היה בינג קרוסבי היהודי.

כשהסתיימה המלחמה והוקמה מדינת ישראל אבא שלי חזר לישראל, פגש את אמא שלי, שורדת שואה שעברה את השואה, ואיבדה את רוב משפחתה. הם הקימו בית, החלום שלהם היה לגור במושב. ב1956 הגיעו למושב בצרה וכשאני נולדתי ב1959 הם קנו את הבית בו אנו גרים יחדיו עד עצם היום הזה.

במשך כל חיי אני זוכרת אותי שרה, משתתפת במקהלות ואפילו זכיתי במקום ראשון בתחרות כשרונות צעירים בתיכון בו למדתי. השירה והשמחה תמיד היו בביתנו ואני שמחה שגם בבית של ילדיי ונכדיי ממשיכים לאהוב ולשיר.

מתן מספר, "הזכרונות שלי מורכבים מהסיפורים שסבתא נאווה מספרת לי, ככה שבעצם הזכרונות שלי כבר "קומה שלישית" במפעל הזכרונות: בקומה ראשונה יש את הזכרונות של סבתא שלי עצמה, בשניה יש את אלה של אמא שלי והדודים שלי, בקומה השלישית עומד אני זוכר את הזכרונות שלהם ועימם את הזכרונות שלי. גם לילדים שלי ולילדים של הילדים שלי יהיו זכרונות מסבתי. כי המפעל לא נסגר, הוא רק מתעדכן."

אמא אבא, סבתא וסבא, תראו כמה קומות קמו במפעל הזיכרונות, איזה נוף מרהיב משקיף מכל קומה. את זה אתם בניתם את זה אתם הנחלתם – לנו לילדינו ולדורות הבאים.

הזוית האישית

זכינו בחוויה מיוחדת, הרגשנו רגשות ונהננו יחד.

מתן: היה לי ממש כיף לעבוד עם סבתא. גיליתי המון דברים. ואני רוצה שהיא תספר לי עוד על החיים המענינים שהיו לה.

סבתא נאווה: זכיתי לעבוד עם הנכד הבכור שלי, להתרגש איתו ביחד, להיזכר ולזכור ובעיקר להנחיל את הזיכרון למשפחה. המפגשים נתנו לנו זמן איכות ביחד. מתני היקר אני גאה בך!

מילון

מוסיקה ושירה ככלי לתיעוד געגוע
בזכות המוסיקה סבתי מצליחה להיזכר ולהתגבר על הגעגועים להוריה

ציטוטים

”"אמא אבא, סבתא וסבא, תראו כמה קומות! את זה אתם בניתם, אני אבנה את השאר"“