מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

זוג במחתרת

אני ונכדי במהלך התוכנית
אני במילניום
פעילות בתנועת גורדוניה

שמי אסתר טבנקין (טבצניק)–פרוכטר. בת לצבי (שוניה) ורינה טבנציק. נולדתי בישראל בשנת 1955 בחיפה.

אבי, צבי שוניה, נולד בשנת 1921 ברוסיה (סרביה) בעיר בלץ.

אמי, רינה פליצ'יה לבית שוורץ, נולדה בשנת 1923 ברומניה בעיר פלויישט.

 

בשנת 1941 בשנות ה-20 לחייו, הצטרף אבי לתנועת גורדוניה, שהייתה תנועת נוער ציונית, אחת מתנועות הנוער שפעלו במחתרת ותפקידה היה לאתר בני נוער יהודיים ברומניה שמטרתם לעלות לארץ ישראל.

אבי, צבי שוניה, עסק במודיעין נגד הנאצים בתקופת מלחמת העולם השניה,  ובמסגרת תפקידו הכין תעודות מזויפות וצבר נשק להגנה עצמית.

העיסוק של אבי באיסוף מודיעין נגד הנאצים היה בהוראת משה שרת, שעמד בראש ועד ההצלה ליהודי אירופה.

מצורף מכתב שהתקבל במרכז התנועה בישראל על ידי הסניף ברומניה אשר נכתב על ידי ראש הסניף ביניהם אבי צבי שוניה טבנציק.

 

אמי רינה, הייתה חברה גם היא בתנועת הנוער "גורדוניה" ושם פגשה לראשונה את אבי, צבי. אמי הייתה פעילה במחתרת האנטי-נאצית.

ב-22 ביוני 1941 כאשר רומניה מצטרפת למלחמה לצד הנאצים, שולחים שליחים מטעם התנועה ביניהם אמי רינה וחברתה הטובה טאה פרידמן, ברכבת עמוסת בגדים, תרופות ותעודות מזויפות לטראסניסטריה.

בעזרת הצלב האדום הבינלאומי העזרה מגיעה למגורשים במקום.

הפעילות של אבי בשנים 1941 עד 1944 התרכזה בקשר עם ראשי הישוב בארץ למען איתור ועליית עולים. לאחר מצוד שערכה המשטרה הרומנית לאחר אבי ופעילים אחרים בתנועה, הם נתפסו והועמדו למשפט.

אבי צבי שוניה עמד למשפט "החלוצים" בינואר 1944 ברומניה יחד עם פעילים נוספים באשמת פעילות חתרנית נגד המשטר, על חלק מהאשמות גזר הדין היה עונש מוות.

"שוניה טבנציק מואשם בפשע של ארגון תנועת מחתרת של תמיכה באויב וגיוס כספים עבורה, פגיעה בשלטונות האזרחיים והצבאים: "הנאשם הנ"ל הינו איש מרכזי בתנועת המחתרת, למרות גילו הצעיר- הוא פיתח פעילות עניפה, בנקאות, בהתלהבות ובמרץ – למען האידאלים שלו ולמען הצלת בני עדתו. יחד עם שאר חבריו הנאשמים במשפט זה, צעירים משוכנעים בצדקת אמנותם ביצעו שורה שלמה של עבירות שהעונש עליהם חמור ביותר. בניגוד לעמדת המבוגרים שבתנועה הציונית ומתוך זלזול בעמדתם הפאסיבית –הצעירים לקחו על עצמם לבצע את כל העבירות."

גם אמי רינה וחברתה טאה נעצרו ונלקחו לבית הסוהר לנשים ב"ואקארשטי". 

התנהלו נגדן חקירות קשות  בכדי להוציא מידע על חברי המחתרת, אך הן לא פצו פה.

ידעו בשלב זה שהמלחמה אבודה מבחינתם. הם רצו לסיים ביחסים טובים עם נציגי האוכלוסייה היהודית בתקווה שיעזרו להם בהשגת שלום בתנאים טובים יותר.

מיכאי אנטונסקו, שהיה אחראי על המשפט דאג שישפטו אותם "בצדק וברחמים". בעקבות התערבות זו כל הנאשמים נשפטו למספר חודשים, אך למעשה עם קריסת המשטר הנאצי ברומניה וכניסת הצבא הרוסי לרומניה ב23 באוגוסט 1944, הם שוחררו. הוריי קיבלו עיטור אות אסירי ציון ברומניה בתקופת השואה.

הוריי עלו ארצה בשנת 1947 והתיישבו בקיבוץ ניר עם שבנגב.

במלחמת השחרור אבי שרת בפלמ"ח בגדוד 2 ואמי פעלה בשירות הפלמ"ח כאחות חדר ניתוח בבית חולים שדה.

אמי נפטרה בשנת 1986 ושנה בדיוק לאחר מכן נפטר אבי.

הזוית האישית

ברק: נהניתי לעבוד עם סבתי ולגלות על עברנו. תודה לך סבתא שהקדשת מזמנך בשבילי.

אסתר: נהניתי לעבוד עם נכדי ולספר לו על פעילות אבי ואמי במחתרת למען הדורות הבאים.

מילון

הצלב האדום
ארגון בינלאומי שמטרתו להגן על חיי בני אדם וקורבנות במצבי סכסוך ומלחמה והגשת סיוע לנפגעים.

ציטוטים

”אבי במסגרת תפקידו הכין תעודות מזויפות וצבר נשק להגנה עצמית“