מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

התאומות לבית מזנה נדיה ולובה

אני ואימי נדיה בישראל
התאומות לובה ונדיה בילדותן
ילדות ועלייה ארצה

אימי נדיה שיסצנקו נולדה בשנת 1986 בניקופול שבאוקראינה.

לאימי יש אחות תאומה ושמה לובה. לעתים קרובות, הדמיון הרב ביניהן, גרם לסביבה להתבלבל ביניהן, ולאבד את היכולת לזהות מי זו מי. אפילו הוריהן ואחיהן לעיתים לא הבדילו בין השתיים.

האחיות התאומות למדו לנצל זאת,  בעיקר בבית הספר. כאשר אחות אחת למדה את שיעוריה, והאחות השנייה לא.

במהלך השיעור, אחות אחת למדה את השיעורים וכשהמורה שאלה שאלה, החברים שלהן הסיחו את דעתה של המורה, והאחיות החליפו ביניהן את מקומן בכיתה . למורים היה קשה מאוד לשים לב לכך, מכיוון שהן נהגו ללבוש בגדים זהים באופן קבוע . המורה בדרך כלל לא שמה לב לכך, ושאלה את האחות השנייה. וכך קרה שהאחות שלמדה את השיעורים, הציגה זאת פעמיים גם עבורה וגם עבור אחותה. וכך האחיות עזרו אחת לשנייה. כשהן בגרו כל אחת מהן הקימה משפחה וגרנו כולנו באוקראינה.

משפחתי לא תכננה  לעזוב את אוקראינה ולעבור להתגורר בישראל. אמא ואבא עבדו, ואני הלכתי לגן.

המחשבה לעלות ארצה, החלה עם עלייתה ארצה של משפחתה של לובה, אחותה התאומה של אימי.

ההכנות לעלייה ארצה ארכו כשנה. התהליך באוקראינה הוא די ארוך, מכיוון שיש צורך, לאסוף מספר רב של מסמכים, והיתרים שונים. סוף סוף אספנו הכל וקונסול ישראל באוקראינה נתן לנו גושפנקה, מה שאיפשר לנו לעלות ארצה.

ב-  21 בנובמבר 2013, נפרדנו מאהובינו ו נסענ ולשדה התעופה. בשעה תשע בערב, היינו אמורים להמריא לישראל, אך הטיסה התעכבה מעט, והמראנו מאוחר יותר.

ב -22 בנובמבר 2013, התחילו חיינו החדשים במדינת ישראל.

הזווית האישית

קיריל – נהנתי לדבר עם אמא שלי על הילדות שלה ועל הסיפורים המצחיקים שלה עם אחותה

מילון

גושפנקה
אישור ממקור מוסמך או רשמי, חותמת רשמית, חותם(מילוג)

קונסול
נציג רשמי של מדינה במדינה אחרת (ויקיפדיה)

ציטוטים

”לעתים קרובות, הדמיון הרב ביניהן, גרם לסביבה להתבלבל ביניהן, ולאבד את היכולת לזהות מי זו מי. אפילו הוריהן ואחיהן לעיתים לא הבדילו בין השתיים.“