מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

השעון שהציל את חיי משפחתי – סיפורו של ראובן מובשובסקי

סבא ראובן והנכדה מאיה
סבא ראובן בילדותו
הבריחה מאירופה במהלך השואה

שמי ראובן מובשובסקי ואני סבה של מאיה גרונברג. נולדתי בתל אביב בשנת 1944, לאחר שהוריי ושאר משפחתי שרדו את השואה, ברחו מפולין והגיעו לארץ בשנת 1941. ביאליסטוק, הייתה עיר טקסטיל שהיו בה הרבה מאוד בתי חרושת אשר מייצרים טקסטיל ואבי היה סוכן עבור בתי החרושת והיה מוכר את המוצרים שהם יצרו בעיירות מחוץ לביאליסטוק וגם במדינות שכנות לפולין.

אני התחתנתי עם אשתי רוז בשנת 1966 והקמנו משפחה לתפארת.

 

פרוץ המלחמה – השואה, מלחמת העולם השנייה

משפחתי בעבר חייה בפולין בעיר ביאליסטוק, החליטה ביוני 1939 לברוח מידי הנאצים ולברוח מאירופה לכל מקום אחר שיקבל אותם מחשש שגרמניה עומדת לתקוף את פולין. אבי שתכנן את הבריחה לוילנה בליטא עם משפחתו, ניסה לשכנע את שאר משפחתו שהסכנה מתגברת והמלחמה קרבה ולכן כדאי להם להצטרף אל אבי ואימי ולעזוב את ביאליסטוק כמה שיותר מהר ולנסוע איתם לוילנה. אחיו ושתי אחיותיו ומשפחותיהם לא הסכימו לעזוב, למרות שסבי רצה לעזוב. הסברם היה שאפילו אם אכן תפרוץ מלחמה הם ישרדו כמו ששרדו את מלחמת העולם הראשונה היה קשה מאוד אבל הם שרדו את המלחמה. בעקבות סירוב ילדיו , סבי בחר שלא לעזוב את ביאליסטוק ללא שאר  משפחתו.

 

על אף סירוב רוב משפחתו, בחר אבי בכל זאת לעזוב את ביאליסטוק לוילנה, בלי משפחתו המורחבת. בראשון לספטמבר 1939, כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, אבי הסתנן חזרה לעיר ביאליסטוק כדי לשכנע את משפחתו בכל זאת לעזוב ולנסוע איתו לוילנה, ללא הצלחה. יחד עם זאת, סבי אמר לאבי שהוא ייגש לרב שלו וישאל לעצתו. סבי היה חסיד של חסידות קוצק (חסידות קוצק כבר לא קיימת ואת מקומה לקחה חסידות גור), וכך שניהם הלכו אל הרב והציגו בפניו את שאלתם, הרב ייעץ לסבי לעזוב את ביאליסטוק ביחד עם אבי. בצאתם מהרב, פגש אותם חבר של אבי שידע כי אבי ומשפחתו ברחו לליטא, וביקש להצטרף לאבי בדרכו חזרה לליטא. אבי אמר לו שאם הוא רוצה לעבור יחד איתו לוילנה עליו לעזוב את כל רכושו, משפחתו ומכריו ולהצטרף אליו מיד וכך הוא ניצל ושרד את המלחמה.

השעון שהציל את חייהם של משפחתי

 

ביוני 1939, אחרי שניסו לשכנע ללא הצלחה, את כלל המשפחה המורחבת (שתי האחיות של אבי ומשפחותיהם ואחיו של אבי ומשפחתו) משפחתי הגרעינית החליטה לברוח מפולין. המשפחה יצאה לדרך וכללה את דודי (מצד אמא) וסבי (מצד אבא) וסבתי (מצד אמא) ואחי הבכור (זלמן). סבי הצטרף אליהם בספטמבר 1939 והם עזבו והגיעו לווילנה בליטא. החפץ היחיד שמשפחתי לקחה איתם חוץ מבגדיהם על גבם היה שעון מדף עשוי מעץ. ברגלי השעון, אבי קדח חורים בכדי לאחסן יהלומים קטנים ושטרות דולרים בערכים נמוכים אשר בעתיד ישמשו אותו בכדי לשחד שומרים בגבולות.

התכנית הזאת אכן עבדה כפי שאבי תכנן. אחי זלמן היה אז  בן שנתיים ובכה הרבה כשהתחילה המשפחה את דרכם לברוח מאירופה והמשפחה נתפסה כמה פעמים מסיבה זו בגבולות. בכל זאת הצליחו לעבור מפולין לליטא {וורשה} בכך שטיפסו מעל גבולות וכאשר תפסו אותם הם שיחדו את השומרים בכך שנתנו להם שטרות דולרים או יהלומים. בליטא, באותו זמן היה שגריר יפני בעיר הבירה שהיתה באותו הזמן קובנו (עכשיו הבירה היא ווילנה), ושמו היה צ'ייוני סוגיהרא. הוא מונה בהמשך לחסיד אומות העולם. סוגיהרא ריחם על היהודים וכנגד ההוראות שקיבל מממשלת יפן החליט לתת ליהודים ויזות לעזוב את ליטא, סוגיהרא ואשתו עבדו יומם ולילה בכדי להספיק להפיק כמה שיותר ויזות. אבי עמד בתור כמה ימים בשגרירות היפנית בקובנו וקיבל את הויזות עבור משפחתו שבזמנו כללה את: סבי, סבתי, דודי, אבי, אמי ואחי זלמן.

בדרך זו הצליח סוגיהרא להציל את חייהם של בין 6,000-10,000 יהודים. כשמשפחתי קבלה את הויזה, עזבו את ליטא ועברו למוסקבה ברוסיה שם שהו כ-6 חודשים. אחרי כ-6 חודשים הם הצליחו לעלות על הרכבת הטראנס סייבריאן אקספרס ונסעו ממוסקבה לוולדיווסטוק (עיר הנמל). מוולדיווסטוק נסעו ברכבת, עגלות סוסים והליכה ברגל, לקובי שביפן שם היה מחנה פליטים ליהודים. כל זה היה לפני שיפן הצטרפה למלחמת העולם השנייה לצד גרמניה נגד מדינות המערב שנלחמו נגד גרמניה והשותפות שלה. המשפחה הצליחה לעלות על האוניה שהפליגה מקובי דרך אפריקה {מוזמביק ודרום אפריקה} דרך תעלת סואץ בדרכם ליפו. אחי זלמן היה בן 4 כשהגיעו לארץ {בזמנו פלסטינה} ושם גדל ושירת בצבא, אז התחתן והקים משפחה. אני נולדתי בישראל {פלסטינה} בשנת 1944 ובשנת 1955, המשפחה עזבה את ישראל וטסה לדרום אפריקה לאיחוד משפחתי. חלק מהמשפחה עזבה את אירופה בשנות ה- 20 בכדי להתחתן וחיו עם משפחתם בדרום אפריקה. מדרום אפריקה אני ומשפחתי עברנו בחזרה לישראל כתושבים חוזרים בשנת 1993. בכל הדרך מיום עזיבתם את אירופה ועד היום השעון שהציל את חיי משפחתי היה עם המשפחה כל הזמן וכרגע השעון ברשותי.

הזוית האישית

סבא ראובן: אני מאוד שמחתי ונהניתי לעבוד עם נכדתי מאיה על הסיפור הזה והתרשמתי מאוד, אני גאה מאוד מהיכולת שלה ולמדתי ממנה הרבה דברים ושיטות שלא הכרתי. מהעבודה המשותפת שלנו הבנתי שאני אוהב אותה יותר ויותר כל פעם שאנחנו עובדים ביחד ואני בטוח שזה ימשיך כך ואהבה שלי כלפיה תפרח לתמיד.

הנכדה מאיה: סבא יקר, גם אני מאוד שמחתי לעבוד איתך ולמדתי ממך דברים חדשים, עליך ועל המשפחה שלא ידעתי קודם. מאד נהניתי בביקור המשותף שלנו בבית התפוצות ולמדנו יחדיו דברים חדשים ועל ההיסטוריה של היהדות.

מילון

חסידות קוצק
חסידות קוֹצְק היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בעיירה קוצק בתחילת המאה ה-19 ופעלה בפולין עד לשואה. חסידות קוצק כבר אינה קיימת ואת מקומה מחליפה חסידות גור.

ציטוטים

”ברגלי השעון, אבי קדח חורים לאחסן יהלומים קטנים ושטרות דולרים, שישמשו אותו לשחד שומרים בגבולות“

”ואכן אבי השתמש בשיטה הזאת שהצליחה לו ועזר להציל את משפחתי בעת בריחתם מהנאצים.“