מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חייו של יוסי בר

כך נראה דודי בצעירותו.
יוסי בר בעת שרותו הצבאי.
השירות המשמעותי

שמי יוסף, נולדתי בעיראק ב 19.9.39 כאח בכור. אני קרוי כך על שם אח של אבי שנפטר צעיר, והכינוי שלי הוא "יאסא".עד גיל 10 גדלתי בבגדד, למדתי שם בבית ספר יהודי בשם רחל שכמון . האירוע החשוב בילדותי היה העלייה לארץ ישראל ב1951.טסנו במטוס לארץ, ועברנו להתגורר בשער עליה  מעברה ליד הישוב  טירה, לאחר כשבוע עברנו למעברה ג' בעפולה. מכיוון שהייתי תלמיד טוב אפשרו לי לקפוץ כיתה מכיתה ט' ל כתה י"א. חיינו בעוני בהתחלה, וכל חלום היה להשיג פרנסה. בשנות התיכון הלכתי לאחר הלימודים לתת שיעורים פרטיים לילדים כדי לממן את עצמי.

כשהייתי תלמיד יא' ב שנת 1956, פרצה מלחמת קדש (מבצע סיני). מקום העבודה הראשון שלי היה בנק בר כריס תל אביב. תוך כדי עבודה שם מילאתי טפסים להצטרף לעבודה במשרד הביטחון ובשנת 1961לאחר התחקירים התקבלתי לשב"כ. בשב"כ גויסתי לאגף הערבי כי ידעתי באופן שוטף קרוא וכתוב ערבית. שירתתי במחנה מטכ"ל בתל אביב.  אחרי 1967 הייתי קצין איסוף בשב"כ, וביום הכיפורים  הייתי קצין ביטחון באל- על בלונדון. בתור סטודנט עבדתי באגף לענייני  ערבים ותוך כדי עבודה בשב"כ סיימתי תואר באוניברסיטה. אחרי הלימודים  התמניתי לקצין איסוף ידיעות באזור טבריה. למדתי באוניברסיטה העברית מדעי המדינה וסוציולוגיה.

אחרי מלחמת ששת הימים הממשלה החליטה להטיל על השב"כ את האחריות על יהודה ושומרון, התמניתי לאחראי על נפת טול כרם. ושמשתי גם כקצין איסוף וחוקר. במשך הזמן התקדמתי בעבודתי רכשתי ניסיון, והפכתי להיות ראש ענף איסוף ואחר כך ראש מחלקה, שאחראי על יהודה ושומרון. בין השאר השתתפתי במבצעים מעבר לגבול שעליהם עדיין אסור לי לספר. אחד המבצעים התרחש ב-21.3.1968 ומטרתו היה לתפוס את המחבלים במקום האימונים שלהם. המבצע נכשל מבחינה צבאית אך הצליח מבחינה מודיעינית. תפסנו וחקרנו מחבלים רבים, וכתוצאה מהחקירות שלהם הצלחנו לשים יד על מחבלים שהתכוונו לבצע פיגועים בעתיד. היה לי אקדח ורכב צמוד אך בגיל 42, מסיבות פוליטיות, החלטתי לעזוב את השב"כ. יצאתי לפנסיה כסגן ראש אגף שזה מקביל לאלוף בצה"ל.  כ- 20  שנה שרתתי  במילואים והרציתי על מורשת השב"כ.  כמו כן עזרתי לאגף ההדרכה להכין תרגילים לאנשים החדשים, שנכנסו לקורס.  לאחר הפרישה המוקדמת עשיתי תואר שני במנהל ועסקים באוניברסיטת תל אביב,  ועסקתי בשיווק ופיתוח המגזר הערבי בחברת "בגיר טקסטורי" .

גדלתי במשפחה מסורתית  וחגגנו אם כל החגים היהודים. החג הכי יפה בעני הוא סדר פסח. כיום יש לי 3 בנות: מירב בת 54, טובה בת 53,  מיכל 50, ו7 נכדים. בגיל 70 החלטתי להפסיק לעבוד ואני נהנה סוף סוף לחיות כגמלאי. אני אוהב לטייל בחו"ל .שוחה יום יום, רואה סרטים פעם בשבוע וגם הצגות תיאטרון. אני עושה בייביסיטר לנכדים ונוסע איתם לחו"ל.

הזוית האישית

אורי: היה לי חשוב לשמוע על דוד של אמא , על מנת להכיר אותו טוב יותר. נהנתי מאוד מהתהליך ומהגילוי.

מילון

מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”השתתפתי במבצעים מעבר לגבול שעליהם עדיין אסור לי לספר“