מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הקמת תחנת חשמל בחולות יבנה – מבצע קדש 1956

תמונה משותפת
משה דיין מסדר סיום -מבצע קדש
סיפור על הקמת התחנה הראשונה באשדוד 1955 וסיפור על מלחמת קדש 1956

נולדתי בוואזאן שבמרוקו בתאריך 24/3/1937 ילדותי הייתה רגילה לא היה חסר לנו שום דבר. היינו 7 אחים ואחיות ולמדתי בבית ספר אליאנס ובערב באוצר התורה למדנו עברית. עליתי ארצה עם הורי לאחר הקמת מדינת ישראל היחסים הצטננו במרוקו יחסי היהודים עם הערבים ואז החלטנו לעשות עליה בשנת 1954 ממרוקו (וואזאן).
 
בגיל 16 זמן העלייה של הסוכנות היהודית ארכה כארבעה חודשים מנמל קזבלנקה דרך צרפת באונייה לנמל חיפה. ביחד עם כל העולים התקבלנו על ידי הסוכנות היהודית כל היהודים שהגיעו קודם לכן היו מפונים למעברות.
 
העלייה הגיעה לחיפה והעבירו אותנו למעברה בשם "חרובית". התחלנו לעבוד בקרן קיימת לישראל. לאחר שנה בחרובית עברנו לגור ברחובות במעברת "אושיות". המעברה הייתה מחנה צבאי של האנגלים שם היו שרותים משותפים ומקלחות משותפות. עבדתי בקטיף בפרדסים ולאחר מכן בתחנת החשמל בחולות יבנה ובעבודות מזדמנות כגון: עבודה במכבסה ובמאפייה בלילה .
                                           
הקמת תחנת חשמל בחולות יבנה
התחנה אושרה להקמת התחנה בשנת 1953 התחנה על ידי הממשלה. לא התחילו להקים את תחנת החשמל בחולות יבנה לאחר אישור התחנה ב-1953 היה הפרעות של הפדאיונים באזור שהיו מגיעים מעזה. התחנה התחילה להבנות ב-1955. לא החלו בבניית התחנה בחולות יבנה מאחר שהיו בעיות ביטחוניות רבות כגון: פדאיונים.
 
בהקמת התחנה התחילו בשנת 1955 באותו המקום בחולות הקימו אוהלים והתחילו לבנות את התחנה.התחנה נבנתה על ידי סולל בונה והגיעו פועלים מרחובות יבנה וכל המושבים באזור. בזמן שהתחלנו לבנות הגיע בן גוריון הוא היה ראש הממשלה ושר הביטחון לטקס הנחת אבן פינה במקום. העבודה נמשכה כחצי שנה הקימו אוהלים ועבדנו 18 שעות, כל יום ביציקה עם מערבלי בטון קטנים. במקום קיבלנו אוכל 3 פעמים ביום ובגדים וכל הצרכים שהיינו צריכים והשינה בוצעה במקום באוהלים.
בשנת 1956 התחילו בהקמת אשדוד ים שהיא היום אשדוד, הקימו מעברה באזור א' על יד הים והתחילו להגיע עולים מצפון אפריקה וחלק קטן מאירופה. לאחר הקמת המעברה האכלוס של  המעברה בוצע מעליה הגדולה של 1957 ו1958 והתחילו להגיע עובדי חברת חשמל ונמל תל אביב ולהתגורר באשדוד באזורים החדשים שנבנו באזור א' ברחוב רוגוזין. לאחר גמר הבנייה התחנה התחילה לפעול בשנת 1958 וסיפקה חשמל לכל האזור בתחנת אשדוד א'.לאחר גויסתי לצה"ל בגמר העבודה בחברת החשמל מאפריל 56 עד ינואר 83 .
במשך שירותי הצבאי, לאחר מבצע קדש גמרתי את השירות הסדיר ועמדתי להשתחרר ולהצטרף לחברת חשמל בהיותי בחופשת שחרור נקראתי לאלוף הפיקוד לראיון שהוא היה יצחק רבין והוא שכנע אותי להישאר בצבא קבע. עד שנת 1960 שירתתי בגדוד לאחר מכן עברתי קורס קצינים. בשנת 1964 כמפקד בגזרת המוביל הארצי בתפקיד פיקוח על עבודות ושמירת המוביל הארצי. כל יום היה מבצעים עם הסורים .לאחר מכן עברתי לגור בנצרת עילית והתגוררתי בה 45 שנה. חזרתי לאשדוד בשנת 2000.

כל שנה מתבצעת הילולה של הצדיק ומגיעים מכל ארצות העולם כולל מוסלמים שמגיעים להשתטח על קברו ולבקש דברים טובים.                                                

 
מלחמת קדש
בשנת-1956 נצר נשיא מצרים סגר תעלת סואץ ואת כל המעברים מהתעלה. מאחר והוזהר שיפתח את התעלה ונענו בשלילה. צה"ל צרפתים ואנגלים החליטו להילחם על פתיחת תעלת סואץ נגד המצרים. צה"ל התחיל לנוע לאורך סיני ונלחם באויב בכל המובנים על ידי חיל האוויר, חיל השריון, חיל התותחנים וחיל הרגלים. כל הנסיעה בסיני לכיוון התעלה היו קרבות עם צבא מצרים ופדאיונים שהיו במצרים. בזמן שצה"ל נלחם בסיני כדי להגיע לתעלת סואץ. אותו הזמן כוחות נוספים של צה"ל התחילו להילחם לכבוש את עזה  ואת רפיח ואל עריש ולהתחבר עם הכוחות מכיוון התעלה. לאורך הנסיעה לכיוון התעלה כל הזמן היו קרבות עזים. צה"ל הותקף על ידי מטוסים של מצרים וצה"ל השיב באש על ידי מטוסים ותותחים נ-מ.צה"ל הפיל מספר מטוסים בסיני על ידי התקפת חיל האוויר.
 
החילות של צה"ל הגיעו לרס נסרני (בסיס מצרי צבאי) ונכבש על ידי צה"ל. למצרים נגרמו אבדות כבדים לאורך סיני. לאחר כיבוש רס נסרני צה"ל התחיל לנוע לכיוון שראם שך בהשתתפות חיילים אנגלים וצרפתים כדאי לפתוח את תעלת סואץ. לאחר כיבוש התעלה כל הכוחות התרכזו שארם א-שייח' והתחברנו עם כל הכוחות שהגיעו מכיוון עזה ורפיח. נשבו הרבה חיילים מצרים כ-2000 שבויים לא היה לנו איפה להחזיק אותם ולשמור עליהם עשינו להם גדר לים ועל כל השבויים שמרו שני חיילים בלבד. עשינו להם סדר יום השקמה מוקדם ריצת בוקר ולאחר מכאן ארוחת בוקר, והתחילו לעשות עבודות ניקיון בכל האזור ואיסוף כל התחמושת והנשק שנשארו בשטח.
כל היחידות שהשתתפו במבצע קדש עשינו מסדר כבוד לראש הממשלה ושר הביטחון בשארם א-שייח'. ראש הממשלה היה מר דוד בן גוריון ושר הביטחון היה רב אלוף משה דיין. לאחר כמה ימים זה היה יום שבת באמצע ארוחת צהריים הודיעו לנו שיש כוננות בצפון בגבול הסורי. אותו יום שבת טסנו כל היחידה שלי למחנה צבאי בצפון הגענו ליחידה והיו ציודים חדשים  נשקים חדשים, תותחים חדשים. אותו מוצאת שבת יצאנו מצוידים עם הנשק החדש והתמקמנו בחורשות של מחניים באזור ראש פינה והתחלנו בתעסוקה מבצעית שיורדים לאורך כל הגבול הסורי ומערביים.                                               
 
העשרה
פדאיון: "הפֶדַאיון (בערבית: ??????????) הוא כינוי משותף לקבוצות שונות, לא בהכרח קשורות זו בזו, של מחבלים ערבים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות טרור וגרילה החל מאמצע שנות החמישים ועד שהוחלפו בארגוני הטרור הפלסטיניים באמצע שנות השישים. 
כבר לאחר מלחמת העולם הראשונה, בראשית השלטון הבריטי בארץ ישראל, נקראו חברי אגודות מחתרתיות טרוריסטיות ערביות בשם הכולל אל פדאיה, שמשמעו "המוכנים למסור את נפשם". חברי האגודות נקראו "פדאיון" ולעתים כינו את עצמם בשמות כגון "אל-כף א-סודא" שמשמעו "היד השחורה".
 
שארם א-שייח': "שארם א-שייח' (בערבית: ??? ?????, תעתיק מדויק: שרם אלשיח') היא עיר מצרית בדרום חצי-האי סיני, לחוף מפרץ אילת. בימי השלטון הישראלי היה במקום יישוב ישראלי בשם אופירה. שארם א-שייח' שוכנת סמוך למצרי טיראן, ולכן הייתה חלק מנושא חסימתם שהוביל לפרוץ מלחמת ששת הימים. 
נשיא מצרים מחזיק ארמון בעיר, ומדי פעם הוא מארח בו מנהיגים זרים וועידות בינלאומיות (כגון הוועידה נגד הטרור ב-1996)". ויקיפדיה
תשע"ו
 

מילון

פדאיון
הפֶדַאיון (בערבית: ??????????) הוא כינוי משותף לקבוצות שונות, לא בהכרח קשורות זו בזו, של מחבלים ערבים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות טרור וגרילה החל מאמצע שנות החמישים ועד שהוחלפו בארגוני הטרור הפלסטיניים באמצע שנות השישים. כבר לאחר מלחמת העולם הראשונה, בראשית השלטון הבריטי בארץ ישראל, נקראו חברי אגודות מחתרתיות טרוריסטיות ערביות בשם הכולל אל פדאיה, שמשמעו "המוכנים למסור את נפשם". חברי האגודות נקראו "פדאיון" ולעתים כינו את עצמם בשמות כגון "אל-כף א-סודא" שמשמעו "היד השחורה".

שארם א-שייח'
שארם א-שייח' (בערבית: ??? ?????, תעתיק מדויק: שרם אלשיח') היא עיר מצרית בדרום חצי-האי סיני, לחוף מפרץ אילת. בימי השלטון הישראלי היה במקום יישוב ישראלי בשם אופירה. שארם א-שייח' שוכנת סמוך למצרי טיראן, ולכן הייתה חלק מנושא חסימתם שהוביל לפרוץ מלחמת ששת הימים. נשיא מצרים מחזיק ארמון בעיר, ומדי פעם הוא מארח בו מנהיגים זרים וועידות בינלאומיות (כגון הוועידה נגד הטרור ב-1996).

ציטוטים

”מלחמה, גבורה, צניעות“