מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הקיץ של הפלמנים

אני וסבתא בביקור בביתה
חתונה של סבא וסבתא
סיפורה של אסתר ירחי פלמן

שמי אסתר ירחי פלמן, נולדתי בגווטמאלה סיטי בשנת 1949.

לאבי קראו עמנואל ירחי (אנחנו קוראים לו :ממה) ז"ל. לאימי קראו אמה לאקס (אנחנו קוראים לה: מיתה).

יש לי חמישה אחים, אחי אלברטו ז"ל נפטר בשנת 1998. גדלתי בגוואטמלה סיטי, ולמדתי בבית ספר האמריקאי של גוואטמלה. ואהבתי לשחק משחק שדומה לבייסבול ולרכב על אופניים. הזיכרון שלי מהילדות, הן ארוחות ערב שבת וראשון בצהריים, אצל סבא וסבתא שלי.

עליתי לארץ ב- 3 ליוני 1983, לא שירתי בצבא מפני שעליתי לארץ בתור בוגרת, נשואה עם שלושה ילדים. למדתי באוניברסיטה בפקולטה למדעי המדינה, וכיום אני עובדת ב – hsi התיכון האמריקאי בישראל, כמורה לספרדית.

נישאתי לדניאל פלמן ב25 ליוני 1972, בבית הכנסת מגן דויד ,שבגוואטמלה סיטי. יש לי חמישה ילדים: סופי שהיא הכי גדולה, נתן, ארי, בני, אדם.

כשעליתי לישראל עם סופי נתן וארי,  גרנו במרכז קליטה, ואז עברנו להוד השרון. דניאל ואני גרים שם באותו בית, עד היום. כיום אני אוהבת לבשל, לתפור, לעשות ספורט, לבנות דברים, לחדש דברים ועוד. עיסוקי הוא מורה לספרדית .

אני מבלה את שעות הפנאי שלי בקריאה, יצירה, בלהיות עם חברות, ולאכול איתן ארוחת בוקר. ולפעמים גם עבודה בגינה.

סיפור על מכתב וגעגוע מפי טליה הנכדה:

המכתב הגיע מהוד השרון, ונשלח למחנה רמה נוע"ם שהתקיים בכפר הנוער "כפר סילבר". הוא נשמר בעליית הגג בבית בבית של סבתא, במקום בו היא שומרת את כל המכתבים. המכתב נכתב ונשלח על ידי אסתר פלמן (סבתא שלי) ונשלח לאמא שלי (סופי) ולדוד שלי (נתן) שהיו במחנה. זהו מכתב אישי. המכתב נכתב ביולי 1991, ולקח לו יומיים להגיע למחנה.

הצילום של המכתב נמצא אצלי בפלאפון כבר שלושה שבועות, סבתא מצאה בעליית הגג, המון מכתבים ומזכרות בחודש האחרון, ולכן היה קל למצוא אותו, וסבתא צילמה לי אותו.

המכתב נכתב מכיוון שאמא שלי ודוד שלי, היו במחנה קיץ ארוך. וכך הם שמרו על קשר עם סבא וסבתא שלי (ההורים שלהם), במכתב אפילו מצוין שניסו להתקשר אך השיחה התנתקה. במכתב סבתא רצתה לספר לאמא ודוד שלי, מה שלום כל האנשים בבית, האחים הקטנים שלהם, סבא וסבתא שלהם, וחברים של ההורים. סבתא הייתה לקראת הלידה של האח הצעיר ביותר של אמא שלי. היא כתבה לאמא שלי, שסבתא שלה תבוא מחוץ לארץ, להיות איתם בלידה, ושהיא תחלוק חדר עם אמא שלי.

הדמויות הנוספות במכתב הן משפחת בוסקילה (חברים של סבא וסבתא עד היום), ילדי השכנים, וחבר ותיק של סבתא. גייל, שהיא האימא של משפחת בוסקילה, היא בין החברות הכי טובות של סבתא עד היום, ובני משפחת בוסקילה שמרו על קשר, עם סבא וסבתא שלי, ואנחנו פוגשים אותם בארוחות חג. ילדי השכנים לא שמרו על קשר. וסבתא של אמא הלכה לעולמה לפני כשלוש עשרה שנה.

דרך המכתב, ניתן ללמוד על התקופה שהיה קשה לשמור על קשר, ושהיה מאוד עמוס, כי הייתה לידה שמתקרבת. במכתב גם כתוב שהם חשבו שלדוד שלי בני, הייתה חזרת (בסוף זאת הייתה עקיצה). אנו לומדים מהמכתב שבתקופה זו עוד הייתה מחלת חזרת.

המכתב נכתב בבית של סבא וסבתא שלי (שהם עוד גרים בו היום), על נייר מכתבים דק, כדי שהמעטפה לא תשקול הרבה. הוא נכתב עם עט דיו, ועל העמוד הראשון של המכתב, סבתא כתבה רק על חצי עמוד, ועל החצי השני דוד שלי (האח הקטן שלהם) ארי, כתב להם מכתב בעברית. המכתב מסבתא כתוב באנגלית אך יש כמה מילים בעברית וספרדית.

מכתב לאימי מסבתי וסבי

הזווית האישית

טליה – אני מאוד נהניתי לשמוע את הסיפור של סבתא. למדתי המון על סבתא שלי, על אמא שלי ועל הדודים שלי, ואיך הם היו מבלים את הקיץ בילדותם.

מילון

מחלת חזרת
היא מחלה זיהומית נגיפית, הפוגעת בבלוטות הרוק ובבלוטות מתחת לאוזניים. לפני המצאת החיסון הייתה החזרת מחלה נפוצה בקרב ילדים(ויקיפדיה)

ציטוטים

”לא שירתי בצבא מפני שעליתי לארץ בתור בוגרת נשואה עם שלושה ילדים.“