מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הצנחת מזון למושב שתולים

סבא שמעון ויותם במפגש הרב דורי
שמעון בצעירותו
שמעון אחרק מספר על תקופת ההתיישבות בארץ
עליתי עם הורי מתימן בגיל שנתיים ואני לא זוכר כלום מילדותי שם. אני זוכר שכאשר עלינו לישראל הגענו למחנה עולים, והתגוררנו באוהלים. הגשם הציף את כל האוהלים ונאלצנו לישון כאשר הכל רטוב. עברנו תהליך קשה.
ממחנה העולים עברנו למושב שתולים שבדרום. המושב היה מוקף מכל עבריו בנחל לכיש. בחורף הנחל עלה על גדותיו ולא היה ניתן להיכנס או לצאת מהמושב. קיבלנו אספקה של מזון ולחם דרך מסוקים שהצניחו לנו לתוך השדות. אני כילד זוכר שאספתי לחם מלוכלך בבוץ. הדבר נמשך כל תקופת החורף וזו היתה חוויה עצומה.
מאחר ואני הילד הגדול בבית מתוך שבעה ילדים עזרתי להוריי בעבודות השדה ובטיפול בפרות. העזרה התבטאה בחליבת הפרות ובהובלת החלב למחלבה שבמושב. כמו כן היתה לנו חממת פרחים וגם בזה עזרתי להוריי. סיימתי את בית הספר היסודי במושב והוריי שלחו אותי לישיבת "בני עקיבא אור עציון". הבית שלנו היה בית דתי ולכן כולנו למדנו במסגרות דתיות. לאחר שסיימתי ארבע שנים בישיבה המשכתי ללמוד בסמינר למורים בירושלים. בתום שנתיים הוסמכתי להוראה. שובצתי לעבודה בבית ספר יסודי באשדוד ולקראת סיום השנה גויסתי למלחמת ששת הימים .בתום המלחמה עשיתי את שירותי הצבאי בחיל הנדסה במהלך שנתיים וחצי וביקשתי לחזור להוראה. לצערי הרב לא נמצא לי שיבוץ קבוע, וכל פעם הועברתי למקום אחר. דבר זה נמשך עד שפגשתי חבר שעבר תלאות כפי שעברתי והוא שכנע אותי להתגייס למשטרת ישראל.
במהלך עבודתי במשטרה מצאתי את שאהבה נפשי, אשתי היקרה ואהובה, וזאת תוך כדי סיורים קדחתניים ברחובות תל אביב. במהלך חיינו המשותפים נולדו לנו ארבע בנות ובן זקונים אהוב וחמוד. זכור לי שחבריי במשטרה היו צוחקים על הקטע שהייתי חוזר מביקור אצל אשתי בבית היולדות. הם היו שואלים: מה נולד? והתשובה היתה- "כרגיל …". כשנולד הבן, בשעת המסיבה, כשהאולם מלא מפה לפה, עליתי והכרזתי כי יצאתי ממשפחת"אבו אל בנאת" וכולם פרצו בצחוק.
ענבל, אמו של יותם נכדי שמשתתף איתי בקשר הרב דורי, היא בתנו השלישית במספר והיא ילדה מיוחדת מהרגע שנולדה. היא הייתה ילדה של אמא והייתה קשורה לבית וגם לנו ההורים. היושר שלה היה דבר שאין לו דוגמא, במיוחד בעת לימודיה באולפנא. לדוגמא, היא עמדה על כך שלא יבטלו להם את ההפסקות. באחד הימים, כאשר לא נתנו להם הפסקת אוכל והמשיכו בשיעור, היא הוציאה את הכריך שלה והתחילה לאכול. כשהמורה ביקשה ממנה להפסיק לאכול, היא סירבה. אני נקראתי דחוף לאולפנא ושם נערך בירור שבסופו, הצדיק המנהל את מעשיה. כזו הייתה ונשארה עד עצם היום הזה .ענבל נישאה לקצין מג"ב ונולדו לה שני בנים ושתי בנות. יותם הוא בנה הבכור ונכד שלישי במספר, מתוך 11 נכדים ונכדות שנולדו לנו משלוש בנותינו. יותם קשור אלינו בקשר הדוק וזאת בשל הקשר ההדוק בינינו לבין אמו, שמבקרת אצלנו לעתים קרובות. גם אנו מבקרים אצלה לעתים קרובות. זאת למרות שהיא רחוקה מאתנו גיאוגרפית- אנו גרים באשדוד והיא גרה בתל אביב.
דבר בולט בקשר הרב דורי עם יותם בא לידי ביטוי בכך שיותם מתקשר אלי ומבקש עזרה בהכנת שיעורי בית, במיוחד במקצועות היהדות. כשאני מגיע לביקור אצלו, אנו יושבים ומכינים יחד שיעורים. בנוסף, לעיתים אני מלמד אותו טעמי המקרא. לשמחתי, יש לי זמן למכביר, מאחר ואני גמלאי משטרת ישראל משנת 1989. למעשה, סיימתי את שירותי במשטרה לאחר 33 שנה בדרגת רב-פקד ועברתי "הסבה" מקצועית תחת בוסית חדשה, הלוא היא אשתי. היא מעסיקה אותי בעבודה קשה יותר, אך מלאת ענין.

 

היום, אנו חיים באושר רב כשסביבנו נכדים ונכדות אהובים ואוהבים.
תועד ע"י סבא שמעון אחרק ויותם בן-שלום במפגש הקשר הרב דורי בבי"ס עציון, תשע"ד (2013-2014)
קישור לסיפור של סבתא אהובה אחרק: אפינו עוגה בסיר פלא

מילון

קדחתניים
יסודיים ומבוצעים במרץ רב

ציטוטים

”הייתי מקבל עזרה בשעורי הבית ולפעמים סבא היה בא אלי הביתה ומכינים יחד שיעורי בית“