מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה של ללי

אני וסבתא ללי
סבתא ללי בצעירותה
מכתב מגאורגיה

שמי ללי ונולדתי בשנת 1954 בגורי שבגאורגיה. עליתי לארץ ישראל בשנת 1965 עם הורי ועם אחותי ריטה.

החיים שלי בגאורגיה היו מאוד טובים והיה לי קשה מאוד לעזוב את החיים שלי, את החברים והמשפחה המורחבת שהייתה לי שם. אבל, למזלי ההורים שלי עזרו לי מאוד לעבור את הקשיים שהיו לי כשהגעתי לפה.

תחילה היה לי קשה ללמוד את השפה ולהכיר חברים חדשים כי לא דיברנו באותה השפה. חשבתי תמיד על המשפחה ועל החברים שלי שנשארו בגאורגיה, והתגעגעתי מאוד לתרבות ולחיים בגאורגיה. הייתי נזכרת  בילדות שלי ובכל הזיכרונות הכיפיים והטובים כאשר הייתי ילדה קטנה.

כשהגעתי לבית הספר, לא ידעתי עברית, אפילו לא טיפה. עם הזמן השתפרתי והיה לי יותר קל לדבר עם הילדים מהכיתה שלי. מכל התקופה הזו בישראל אני מודה על זיכרונות שצברתי ועל חברים חדשים שהכרתי. אלו החיים הכי טובים שיכולתי לבקש.

המכתב מגאורגיה

המכתב הגיע מגיאורגיה, נשלח לישראל, ונשמר בקופסא עם תמונות. המשפחה של סבא שלי כתבו את המכתב, הנמען היה בן דוד של סבא שלי.

המכתב הוא אישי. המכתב נכתב בשנת 1972 ולקח שבועיים למכתב להגיע מגיאורגיה לישראל. המכתב נמצא אצלי 48 שנים. המכתב הגיע ליידי, כי הביאו לי אותו לאחר שאבא שלי נפטר. המכתב נכתב על מנת לספר לסבא שלי כמה הם מתגעגעים אליו וגם כמה קשה בלעדיו בגיאורגיה.

המצב בתקופה היה בסדר ולא היו הרבה קשיים, האווירה ששררה הייתה טובה. המכתב נכתב בגרוזינית, זה היה כתוב על דף רגיל וכלי הכתיבה היו עט כחול ועט אדום. הדבר המרגש במכתב זה הוא שכתבו לו שיר. אני מאוד מתגעגעת לאבא שלי.

חפץ יקר לליבי

החפץ היקר לליבי הוא זכוכית מגדלת (לופה) מיוחדת אשר הייתה מיועדת לבדוק יהלומים האם הם אמיתיים או מזוייפים. חפץ זה מאוד חשוב לי כי עבר מדור לדור ואז הגיע אליי. הלופה מ-1920.

הזוית האישית

ויקטוריה: השתתפתי בתוכנית הקשר הרב דורי במסגרת שורשים בכיתה ז

מילון

לופה
מכשיר כמו זכוכית מגדלת הבודק יהלומים

ציטוטים

”אני מאוד מתגעגעת לאבא שלי“