מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה ממרוקו לארץ ישראל

סבתא חנה והנכדה טליה
סבתא חנה וסבא יהודה ז"ל
הילדות בארץ ישראל

סבתי חנה טואיטו, נולדה בשנת 1952 בעיר קזבלנקה שבמרוקו.

סבתי עלתה לארץ ישראל בשנת 1954 עם הוריה, ותשע אחיותיה. הם עלו ממרוקו לישראל, באניית מעפילים, ומשם הם הגיעו לנמל חיפה.

מהנמל שלחו אותם למושב  "ספסופה" שבגליל העליון.

כְּפַר חוֹשֶׁן (ספְסוּפָה), הוא מושב במועצה האזורית מרום הגליל, כקילומטר וחצי צפונית למושב מירון, לצד כביש 89, המחבר בין נהריה לצפת.

שמו של המושב נקרא על שם העיירה סיפסיפה הנזכרת בתלמוד, ששמה נשתמר, כנראה, בשם הכפר הערבי צפצאף, שחרב במלחמת העצמאות, ועל מקומו הוקם היישוב. פירוש השם – אזור שפירותיו מאחרים להבשיל, או מהעובדה שבזמן הגמרא גידלו והתפרנסו מעצי צפצפה.

לסבתא לא זכור שהיתה בעיה כלשהי, בקליטה, ובלימוד השפה העברית, כי היא הייתה בסך הכל בת שנתיים. כשהיא  גדלה, היא זכרה רק את המושב שגדלה בו, ואת חוויות הילדות שלה. לאחר כמה שנים נתנו לאבא שלה שטח אדמה, והם נטעו בו עצי פרי ומזה היו מתפרנסים. התנאים שלהם לעומת שאר העולים, היו טובים, היו להם שני מטבחים, אחד קטן ואחד גדול, היו להם, חמישה חדרים בבית, ואפילו פינת משחקים. הייתה לה ילדות יפה, בלי צעצועים ומותרות . והם שחק במשחקים מזדמנים.

בגיל עשרים סבתא הכירה את סבא יהודה ז"ל. הם הכירו בחתונה של הדוד שלה, עמוס. סבא יהודה היה חבר של  עמוס, ושם הם הכירו. הם החליטו להתחתן אחרי שנה של היכרות.

לסבתא וסבא יש ארבעה ילדים, ונכדים, והם גרו בשכונה הדרומית בעיר צפת.

כיום סבתא בפנסיה, ומסייעת בגידול הנכדים באהבה גדולה.

הזווית האישית

טליה – היה לנו מאוד נעים לעבוד על הפרויקט יחד, שמעתי סיפורים מעניינים מאוד וזמן האיכות עם סבתא עשה לי טוב.

מילון

אניית מעפילים
מדינת ישראל הייתה אוניית מעפילים שארגן המוסד לעלייה ב' של "ההגנה". מאחרונות אוניות המעפילים, היא הפליגה במאי 1948.

ציטוטים

”התנאים שלהם לעומת שאר העולים היו טובים“